אזהרות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרות הם פיוטים לחג השבועות הערוכים על פי סדר תרי"ג (613) המצוות.

מנהג זה היה קיים החל מימי רב סעדיה גאון, והדוגמה הראשונה הידועה מופיעה בסידורו. דוגמאות נוספות הן האזהרות של רבי יצחק בן ראובן אלברגלוני ושל רבי שלמה אבן גבירול.

לגבי מקור הכינוי קיימות שתי גישות:

  • המונח אזהרה משמש בלשון חז"ל לציון איסור בתורה ומכאן פיוט העוסק במניין המצוות, הכוללות גם 365 איסורים לעומת 248 מצוות עשה, מכונה על שם הרוב.
  • ערכה המספרי בגימטריה של המילה אזהרת = 613, כמניין המצוות, ולכן נהגו לפתוח בה את הפיוט.

רבי אברהם אבן עזרא, בספרו "יסוד מורא וסוד תורה", מותח ביקורת על מחברי האזהרות: "והנה בעלי האזהרות דומים לאדם שסופר כמה הוא מספר העשבים הכתובים בספר רפואות והוא לא יכיר מה תועלת בכל אחד מהם ומה יועילו לו שמותם".[1] לפי פרופ' מאיר בר-אילן, בעלי האזהרות, שאותם מבקר רבי שלמה אבן עזרא, הם בראש ובראשונה רבי סעדיה גאון ורבי שלמה אבן גבירול.[2] אם כי יש להטיל ספק בדבריו, מפני שספרות מניין המצוות הינה כה ענפה ומורכבת כשכמעט על כל מצווה ישנם מחלוקות כך שכמעט אי אפשר לרצות את הכול, מה גם שלא מצינו שיטה שלישית מלבדם, כמעט כל הראשונים מחברי האזהרות הלכו בדרכו של רבי שלמה אבן גבירול (שנגרר אחרי בה"ג) או רבי סעדיה גאון כך שאין יוצאים מן הכלל בדברי הביקורת הללו.

בהקדמת הרמב"ם לספר המצוות הוא מותח ביקורת על האזהרות:

וכן כל פעם ששמעתי את ה"אזהרות" רבות המספר שנתחברו אצלנו בארץ ספרד, נהפכו צירי עלי מחמת מה שראיתי מפרסום הדבר והתפשטותו. ואף על פי שאין להאשימם, כי מחבריהם פייטנים, לא רבנים, ואת הראוי להם מצד אומנותם, היינו: מתק הדיבור ויפי החריזה, כבר עשו בשלמות - אבל בתוכן השיר נמשכו אחר בעל הלכות גדולות וזולתו מן הרבנים האחרונים.[3] הרדב"ז כתב כי כונתו לרבי שלמה אבן גבירול.

בעקבות דבריו אלה של הרמב"ם חיבר הרב יוסף קאפח אזהרות המבוססות על מניין המצוות של הרמב"ם.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0