יהלום

שגיאות פרמטריות בתבנית:מינרל
פרמטרים [ שם המינרל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יהלום

קובץ:Brillanten.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי	פחמן, C
מערך קריסטלוגרפי	איזומטרי
צורת הגביש	צורות איזומטריות קוביות ואוקטהדרונים, קיימים גבישים תאומים
צבע	צבעים רבים: צהוב, חום או אפור חיוורים, וכן לבן, כחול, שחור, אדמדם, ירקרק וחסר צבע.
ברק	קריסטלי
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה בגבישים טבעיים
פצילות	מושלמת בארבעה כיוונים, תוך כדי יצירת אוקטהדרון
שבירה	דמוי קונכייה
קשיות	10 בסולם מוס
משקל סגולי	3.516 - 3.525 ג'/סמ"ק
מקדם שבירה	2.418
שרטוט	לבן
מינרלים נלווים	מינרלים הנוצרים בסלע הקימברליט שהוא אולטרה מפי (ברזל ומגנזיום), בעיקר אוליבין

יהלום הוא מינרל קשה המורכב מפחמן בלבד. גביש היהלום שייך למערכת הקובייתית ומופיע בטבע כתמניון או כקובייה. היהלום הוא אחד האלוטרופים של פחמן. אלוטרופ ידוע אחר הוא גרפיט. יהלום נקי ומושלם הוא חסר צבע, אולם זיהומים שונים (בעיקר חנקן) ופגמים במבנה הגבישי גורמים לצבעים שונים: חום, צהוב, אדום ועוד. מחירי היהלומים הגולמיים נקבעים לפי גודלם, צבעם וניקיונם. מחירם של יהלומים מלוטשים נקבע גם לפי איכות הליטוש.

היהלום הוא הקשה והמבריק שבמינרלים: דרגת הקושי שלו היא 10-דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. היהלום נחשב לאוצר טבע והוא ראש וראשון בין אבני החן. למרות השימושים הרבים של היהלום בתעשייה הוא מוכר בציבור הרחב בעיקר בשל השיבוץ שלו בתכשיטים. למעשה, רק כ-20% מן היהלומים הגולמיים מתאימים לשיבוץ בעדיים ותכשיטים. לשאר יש שימוש תעשייתי, בעיקר כלהבים ושימות לחיתוך חומרים קשים.

מבנה היהלום

קובץ:Cullinan Diamond IMG 9105.JPG

גרפיט (מימין) ויהלום (משמאל). למרות שהם בנויים מאותו היסוד, המבנה הסריגי שלהם שונה, דבר המשפיע רבות על תכונותיהם.

בדומה לגרפיט, היהלום בנוי מיסוד יחיד, פחמן, אך צורות הגביש של שני חומרים אלו שונות מאד זו מזו. התופעה מכונה "פולימורפיזם" (רב-צורתיות) והיא תכונתה של תרכובת כימית קבועה להופיע בכמה צורות גבישיות.

היהלום הוא סריג אטומרי. אטומי הפחמן בגבישו מסודרים כך שכל אטום יוצר קשרים קוולנטיים עם ארבעה אטומים נוספים הנמצאים בקרבתו, כך שסביב כל אטום נוצר מבנה של ארבעה אטומי פחמן המסודרים בקדקודיו של ארבעון (טטרהדר). מבנה זה הוא יציב ביותר (בעל רמה אנרגטית נמוכה), מפני שזוגות האלקטרונים המעורבים בקשרים הקוולנטיים המושלמים מרוחקים זה מזה במידה המרבית. יציבותו של המבנה היא המעניקה ליהלום את חוזקו וקשיותו.

בריאה

מבנה סכמתי של ארובה וולקנית

יהלומים טבעיים

היהלום נברא בששת ימי בראשית בעומק האדמה בעומקים של כ-150 ועד 250 קילומטרים ובטמפרטורות של כ-1,000 - 1,200 מעלות צלזיוס. תנאים אלו שוררים במעטפת כדור הארץ מתחת ליבשות העתיקות ביותר, כמו למשל בדרום אפריקה, סיביר, מערב קנדה או ברזיל. ככל הנראה נבראו היהלומים ממאגמות עשירות בפחמה (קרבונט). לאחר יצירתם עשויים היהלומים לשהות זמן רב במעטפת עד אשר הם מועלים אל פני הקרקע, כאשר מתחוללות התפרצויות של מאגמה הנקראת קימברליט. עם התבלות הקימברליט, נסחפים היהלומים בנחלים ויוצרים לעיתים מרבצים משניים בתוך הסחף. כיום מופקים רוב היהלומים ישירות מכריית הקימברליט.

יהלומים מלאכותיים

בשונה מהיהלומים שנבראו בששת ימי בראשית המכונים "יהלומים טבעיים", אפשר לייצר יהלומים מלאכותיים במעבדה בטכנולוגיות אחדות. יהלומים שנוצרו בתנאי מעבדה מכונים "יהלומים סינתטיים", מחירו של יהלום סינתטי עשוי להיות נמוך פי מאה ויותר מזה של יהלום טבעי, כאשר שניהם בעלי גודל, צורה וצבע זהים. לרוב אי אפשר לזהות בעין בלתי מזוינת האם האבן היא יהלום טבעי או מלאכותי, ונדרש מכשור לזיהוי. סוחרי יהלומים מעניקים תעודה ליהלומים טבעיים, המאשרת את אפיוניהם.

• יהלומים מלאכותיים מיוצרים בלחצים גבוהים המתאימים לשדה היציבות של היהלום.
• יהלומים מלאכותיים המיוצרים בלחץ נמוך (פחות מלחץ אטמוספירי) בסביבה עתירת מימן.

איכות היהלום

יהלום לא מלוטש

מדידה

אין סטנדרט בינלאומי אחיד ומוחלט בקביעת איכות היהלום, והיא כרוכה בבדיקות שונות, שרובן נעשות על ידי בני אדם, ותוצאתן תלויה במידה רבה במומחיות שלהם. זהו אחד המאפיינים של ענף היהלומים העולמי, המתקשה מאד ביצירת תקן אחיד להערכת יהלומים. מעבדות גמולוגיות אחדות בעולם הנחשבות למובילות, מתעדות יהלומים. המעבדה הנחשבת לנוקשה וליוקרתית ביותר בעולם היא המעבדה הגמולוגית האמריקנית - GIA.

צלילות

רמת הצלילות של היהלום, המכונה בעגה המסחרית ניקיון, מתייחסת לפגמים ולתכלילים של היהלום - בתוכו ועל שטח פניו. ציון הצלילות של היהלום יקבע לפי סוג התכלילים או הפגמים, הגודל שלהם, מיקומם, ניראותם לעין וכדומה. זהו הסולם ההיררכי בו משתמשת המעבדה האמריקנית GIA:

• FL (ללא תכלילים ופגמים) - יהלום ללא תכלילים או פגמים פנימיים או חיצוניים הנראים לעין של גמולוג מומחה בשימוש בהגדלה של פי 10.
• IF (ללא תכלילים) - יהלום ללא תכלילים אלא רק פגמים הנראים לעין של גמולוג מומחה בשימוש בהגדלה של פי 10.
• VVS1 (תכלילים מאד מאד קטנים) תכלילים זעירים שגם גמולוג מומחה מתקשה לראות בהגדלה של פי 10. דרגה 1.
• VVS2 (תכלילים מאד מאד קטנים) - תכלילים זעירים שגם גמולוג מומחה מתקשה לראות בהגדלה של פי 10. דרגה 2.
• VS1 (תכלילים מאד קטנים) - תכלילים קטנים מאד שחלקם יהיו קשים להבחנה גם על ידי גמולוג מומחה בשימוש בהגדלה של פי 10. דרגה 1.
• VS2 (תכלילים מאד קטנים) - תכלילים קטנים מאד שחלקם יהיו קשים להבחנה גם על ידי גמולוג מומחה בשימוש בהגדלה של פי 10. דרגה 2.
• SI1 (תכלילים נראים) - תכלילים קטנים שגמולוג מומחה מבחין בהם ללא קושי בהגדלה של פי 10. דרגה 1.
• SI2 (תכלילים נראים) - תכלילים קטנים שגמולוג מומחה מבחין בהם ללא קושי בהגדלה של פי 10. דרגה 2.
• I1 (הרבה תכלילים) - תכלילים נראים לעין בקלות בהגדלה של פי 10 ולעיתים גם ללא הגדלה. פגמים אלה עשויים להשפיע על הניצוץ והשקיפות של היהלום. דרגה 1.
• I2 (הרבה תכלילים) - תכלילים נראים לעין בקלות בהגדלה של פי 10 ולעיתים גם ללא הגדלה. פגמים אלה עשויים להשפיע על הניצוץ והשקיפות של היהלום. דרגה 2.
• I3 (הרבה תכלילים) - תכלילים נראים לעין בקלות בהגדלה של פי 10 ולעיתים גם ללא הגדלה. פגמים אלה עשויים להשפיע על הניצוץ והשקיפות של היהלום. דרגה 3.

צבע יהלום

ניתן לחלק את היהלומים לשתי קבוצות עיקריות - יהלומים לבנים ויהלומים צבעוניים, כאשר קיימים סולמות נפרדים עבור דירוג הצבע של יהלומים לבנים ודירוג הצבע של יהלומים צבעוניים.

דירוג צבעם של יהלומים לבנים

צבע היהלום מדורג על ידי סולם ערכים הנע בין האות D לאות Z (אותיות האלף-בית האנגלי). האות D מסמנת יהלום חסר צבע לחלוטין וככל שעולים במדרג האותיות צבע היהלום הוא יותר ויותר צהבהב. האות Z מסמלת יהלומים צהובים מאד שעדיין אינם נחשבים ליהלומים צבעוניים. על פי רוב, יהלומים אלה אינם סחירים במיוחד ומחירם זול.

חשוב לציין כי ההבדלים בין רמת צבע יהלום אחת לזו שאחריה או לפניה הם כה מזעריים עד כדי שגם מומחה בתחום יכול להתקשות בזיהוי הצבע המדויק ללא עזרים מקצועיים כמו תאורה מתאימה, נייר צבע וכדומה. העובדה מתעצמת במקרים בהם היהלום משובץ כבר בתכשיט. הצהבהבות של היהלום מתחילה להיראות לעין בצבעים H-I וגם שם מדובר בצהבהבות קלה מאד ובעיקר במקרים בהם יש יהלום נוסף לבן יותר להשוואה.

דירוג צבעם של יהלומים צבעוניים

צבעם של יהלומים צבעוניים, או בשמם המסחרי "Fancy color diamonds", נמדד באופן שונה לחלוטין כאשר הקריטריון החשוב ביותר הוא עוצמת הצבע של היהלום. קביעת הצבע של היהלום מתחשבת בשלושה פרמטרים עיקריים - גוון (ישנם 27 גוונים שונים), בהירות או כהות הצבע והעומק של הצבע.

גוון היהלום הצבעוני: ישנה טבלה של 27 גוונים שונים אליהם ניתן לסווג את היהלום. במקרים בהם יש ליהלום שני גוונים ניכרים לעין, מחליטים מהו הגוון הדומיננטי יותר ומציינים אותו ראשון בתעודה הגמולוגית.

בהירות/כהות לצד עומק הצבע של היהלום: כל יהלום צבעוני יקבל דירוג בהתאם למידת הבהירות או הכהות שלו הנע בין בהיר מאד לכהה מאוד. לאחר קביעת מידת הבהירות או הכהות של צבע היהלום, הגמולוג המעריך את היהלום יקבע את מידת עומק הצבע שלו והציון ינוע בין חלש לחזק. לאחר שהגמולוג קבע את שני הפרמטרים הללו הוא יצליב ביניהם בגרף של שני פרמטרים (מידת כהות ומידת עומק) ההצלבה בין עומק הצבע של היהלום לבין מידת הבהירות/כהות שלו יקבע את עוצמת הצבע בסולם הדירוג ההיררכי הבא (הדירוג הראשון הוא הכי פחות איכותי והאחרון הוא הכי איכותי):

1. Fancy Light
2. Fancy
3. Fancy Intense
4. Fancy Dark
5. Fancy Deep
6. Fancy Vivid

משתנה נוסף המשפיע על קביעת צבע היהלום הוא מידת פיזור הצבע ביהלום ואחידות הצבע שלו.

צבעו הפנימי של היהלום הצבעוני לא בהכרח יחשף לעין ללא ליטוש מתאים. ישנם מלטשים המומחים לליטוש יהלומים צבעוניים וכל עבודתם היא לחשוף את הצבע הפנימי של היהלום על ידי ליטוש נכון שלו.

ליטוש יהלומים

המולה היא שולחן העבודה של הלוטש. על המולה מורכב האופן והלוטש מניח את הדופן אליו מודבק יהלום הגלם. עבודת הלוטש נמשכת מספר שעות ואפילו ימים - תלוי בגודל הגלם שעליו ללטוש. עבודת הליטוש היא עתיקת יומין ושיטת הליטוש לא השתנתה מהמאה הקודמת. יחד עם זאת, הטכנולוגיה של הליטוש התקדמה לאין שיעור במהלך 30 השנה האחרונות.

כיום, לפני התחלת עבודת הליטוש משתמשים בתוכנות מחשב הקוראות את הגלם ומראות את המודל האידאלי אליו כדאי ללטוש את היהלום. בנוסף, יש היום שימוש במכונות אוטומטיות לליטוש של יהלומים לבנים קטנים.

בתחום היהלומים הצבעוניים (Fancy Color), עדיין עבודת הלוטש היא בעלת משמעות והתמחות ייחודית. לכן, על אף הטכנולוגיות התומכות, עבודת הלוטש היא החשובה והקובעת.

בעבר, מדינת ישראל הייתה אחת מבין מרכזי ליטוש היהלומים החשובים בעולם. אך מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, היא איבדה ממעמדה כאשר מירב היצור עבר למזרח אסיה, בעיקר להודו וסין בהן שכר העבודה נמוך בצורה משמעותית.

ליטוש יהלומים לבנים

לאיכות הליטוש של היהלום יש השפעה ישירה על מראהו ועל מחירו. יהלום גולמי הוא חסר חיים ואינו מנצנץ ורק ליטוש נכון שלו ממצה את יכולתו להחזיר אור. בעשורים האחרונים החלו ללטש את כל היהלומים העגולים בצורת ליטוש מודרנית בעלת כללים מאד ברורים של מספר פאות ביהלום והפרופורציה ביניהם, פרופורציה נכונה בין קוטר היהלום לגובה שלו ועוד. הסיבה לשינוי הייתה התקדמות טכנולוגית שאיפשרה הבנה עמוקה יותר מהי הדרך המיטבית לגרום לקרני האור להישאר זמן ארוך יותר בתוך היהלום ולהגביר כך את האור שהוא מפיק. הסטנדרטים המודרניים לליטוש יהלומים מבוססים במידה רבה על פיתוחיו של מרסל טולקובסקי בתחילת המאה ה-20.

בדומה לשאר מאפייני היהלומים, אין סטנדרט בינלאומי אחיד לליטוש יהלומים, אך באופן יחסי זהו הקריטריון הכי מדעי בטבעו וההבדלים בין הסטנדרטים השונים לחיתוך המודרני הם קטנים יחסית. בתעודה הגמולוגית של יהלום ציון החיתוך מורכב משלושה תת-פרמטרים שונים - ליטוש, פוליש וסימטריה.

ליטוש יהלומים צבעוניים

בשונה מיהלומים לבנים בהם מטרת הליטוש היא למקסם את יכולת החזרת האור של היהלום, המטרה בליטוש יהלומים צבעוניים היא למקסם את הצבע של היהלום ולתת לו עוצמה יתרה. ההתמחות בליטוש יהלומים צבעוניים היא התמחות מיוחדת ומצריכה מיומנות גבוהה מאוד. בשונה מחיתוך עגול של יהלומים לבנים הממקסם את פוטנציאל היהלום, ביהלומים צבעוניים כמעט ואין מלטשים יהלומים עגולים מכיוון שזוהי אינה צורה הממקסמת את הצבע של היהלום. מסיבה זו נהוג ללטש את היהלום לצורות שונות כמו טיפה, רדיאנט, לב, אמרלד, מרקיזה ועוד בעיקר על פי האופנה הנוכחית וטעם הקהל. שיקול משמעותי מאד בהחלטה לגבי צורת היהלום המלוטש היא שמירה על משקל מקסימלי של היהלום לאחר ליטושו. השיקול האחרון הוא, כאמור, מיצוי יכולת הצבע של היהלום ועוצמתו.

פלואורסצנט היהלום

מדד נוסף המשפיע על מחירו של יהלום ואיכותו הנתפסת הוא מדד הפלואורסצנט ביהלום. יהלומים רבים מקרינים אור כחלחל כאשר מניחים אותם תחת נורת UV (המפיצה קרני אולטרה סגול). עבור יהלומים חסרי צבע, פלואורסצנט גבוה נחשב כדבר היוצר חלביות במראה שלהם ולכן מוזיל אותם. עבור יהלומים צהבהבים, פלואורסצנט גבוה הוא דבר חיובי מכיוון שהוא מלבין אותם. ישנן לא מעט ביקורות על השימוש במדד הפלואורסצנט בתמחור היהלום ויש לא מעט טענות כי פלואורסצנט ביהלום לא משפיע על המראה שלו. כך או כך, מדובר בקריטריון המשפיע על מחיר היהלום, בייחוד בטווחי המשקל הגבוהים יותר, ולכן יש להיות מודעים אליו.

היסטוריה

יהלום מוזכר בתנ"ך (המאה ה-14 לפנה"ס לפי המסורת), כאחת מאבני החן המשובצות בחשן. ליהלום היה תפקיד, כאחת מאבני החשן, בבגדי הכהן הגדול בבית המקדש ועליו היה כתוב שמו של שבט זבולון.

בימי קדם היו היהלומים ידועים בהודו, ובמשך זמן רב הובאו ממנה לכל חלקי העולם של אז בדרך היבשה בידי סוחרים פרסים וערבים. מסמכים שהתגלו בהודו מלמדים על כריה של האבן ועל גביית מסים על יהלומים מהמאה הרביעית לפנה"ס. האזכור הקדום ביותר של יהלומים באירופה הוא בכתבי מרקוס מאניליוס במאה הראשונה לספירה "היהלום, אבן שגודלה כנקודה, יקרה יותר מזהב". גם פליניוס הזקן מזכיר את האבן בספרו תולדות הטבע, מזהה את המבנה האוקטאדרי של הגביש ומתאר את קשיותו כך: "היהלום, שיא העושר והמותרות, שאינו נשבר מאף עצם אחר ואי אפשר להתגבר על קשיותו, נשבר לרסיסים באמצעות דם של תיש". עד למאה ה-15 לא היו ידועות טכניקות לליטוש וחיתוך יהלומים ולכן לא שימשו לתכשיטים אלא כאביזר פולחני או מיסטי. במאה ה-15 כאשר פותח ליטוש היהלומים בוונציה החלו הנשים להתקשט בהם, תחילה בצרפת ואחר כך בכל ארצות אירופה. יהלום מלוטש שובץ לראשונה בטבעת אירוסין שניתנה למארי, דוכסית בורגונדיה מידי מקסימיליאן הראשון.

בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד יהלום הוא אבן ההולדת של חודש אפריל. מלך תאילנד, פומיפון אדוניאדט הוא גם בעליו של היהלום המלוטש הגדול בעולם, במשקל 545.67 קרט, אשר ניתן לו לציון יובל להכתרתו.

יהודים היו מעורבים בסחר ביהלומים במשך הדורות, והעיסוק הזה עבר במשפחות מהורים לצאצאיהם. בראשית המאה ה-18 קנו היהודים כ-80% מכל היהלומים שהביאה חברת הודו המזרחית. רוב סוחרי היהלומים בלונדון בסוף המאה ה-18 היו יהודים. בראשית המאה ה-21 תופסים היהודים עמדה הגמונית, כמותית ותפקודית, בבורסות היהלומים הגדולות והנחשבות: הבורסה ליהלומים ברמת גן, הבורסה ליהלומים באנטוורפן והבורסה ליהלומים בניו יורק. עמדה זו הביאה גם לעליית חלקם של יהודים במקצוע ליטוש היהלומים.

כריית יהלומים

התנאים המתאימים להיווצרות יהלומים טבעיים מתקיימים רק עמוק בבטן האדמה. הימצאותם של יהלומים נדירה מאד על פני הקרקע. את היהלומים כורים במכרות בבטן האדמה או מסננים מתוך נהרות ומניפות סחף. מרבית היהלומים הנסחרים בעולם מגיעים מארצות אפריקה (בוצואנה, סיירה לאון, דרום אפריקה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו וכו'), אך כמויות מכובדות נכרות גם ברוסיה ובאוסטרליה.

בשנת 1999 הוקמה בישראל חברת "שפע ימים", שקיבלה רישיונות מהממונה על המכרות במשרד האנרגיה והמים לחיפושי יהלומים ואבני חן במדינת ישראל, באזורי עמק זבולון, עמק יזרעאל ורכס הכרמל. לפי דיווחיה נמצאו 77 יהלומים וכן מספר רב של אבני ספיר ורובי. כמו כן, דווח כי בעזרת חברת דה בירס נמצא סלע המקור של יהלומים - הקימברליט - ברכס הכרמל, עם אלפי מינרלים אינדיקאטורים כמו גארנט (פירופ) ספינל ואילמניט, ואף מינרל נדיר בשם מואסניט.

יהלומי דמים

בשנים האחרונות גברה המודעות לתופעה הנקראת "יהלומי דמים" או "יהלומי סכסוך". הכוונה ליהלומים שתהליך הכרייה שלהם מאורגן באופן בלתי חוקי, או שרווחי היהלומים נועדו לממן את פעילותם של כוחות מורדים וחמושים במדינות שונות באפריקה (כגון סיירה לאון וליבריה). הדרך להשגת היהלומים הללו על ידי הכוחות השונים מלווה בהתנגשויות, ניצול ועבדות האוכלוסייה המקומית, הטלת משטר טרור ורציחות אכזריות. על מנת להקטין את ממדי התופעה דורשת ישראל וכמוה גם מדינות מערביות אחרות בעולם תעודות המוכיחות שהיהלומים אינם "יהלומי דמים". דרישה זו אכן מקשה על מכירת יהלומים מסוג זה, אך אינה מונעת את התופעה לחלוטין. נכון להיום טרם נמצא פתרון מניח את הדעת לתופעה.

תהליך קימברלי הוא פורום בינלאומי המאגד ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים וגופים שונים בענף היהלומים. התהליך החל לפעול ב-2003 במטרה להסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, ומונעת מסחר ב"יהלומי דמים". התהליך החל בסדרת מפגשים בעיר קימברלי שבדרום אפריקה כיוזמה של ממשלות דרום אפריקה: נמיביה ובוצואנה, שמטרתה לתעד את נתיבי התנועה של יהלומי גלם בעולם.

ראו גם

• כרייה ימית
• קרבונדו
• מואסניט

קישורים חיצוניים

• תני גולדשטיין, יהלומים מלאכותיים: איך מזהים את ההבדל?, באתר ynet, 14 בדצמבר 2007
• יורם שורק, למה היהלומים יקרים?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
• ערן יסעור, יהלומים לנצח? המניפולציה השיווקית, באתר ynet, 31 בינואר 2014
• יוני לוז , איך לבחור יהלום באתר רינגסטון , 31 ינואר 2016