חושן
חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, הוא אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש. שובצו בו 12 אבנים יקרות שונות כנגד 12 השבטים והוא הונח על חזהו של הכהן הגדול.
הציווי ליצירת החושן כתוב בספר שמות (פרשת תצוה). יצירת החושן עצמו מתוארת בספר שמות ל"ט, ח-כא (פרשת פקודי).
מטרת החושן
מטרתו של החושן, לפי שמות (כ"ח, כט), הייתה בכך שכל שבטי ישראל יהיו לזיכרון לפני ה', כאשר הכהן מסתובב במשכן או במקדש. בספר במדבר מוזכר טעם נוסף והוא התייעצות עם אלקים האם לצאת למלחמה: ”וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה', עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה“ (כ"ז, כא), ולפי זה מובן מדוע שמו חושן משפט, על ששופט כיצד על ישראל לנהוג במלחמותיהם. אצל שאול המלך מסופר (שמואל א' כ"ח, ו) שהלך לבעלת האוב כדי לקבל מידע על העתיד לפקוד אותו במלחמה בגלבוע, לאחר שלא קיבל תשובה לא דרך חלומות ולא דרך האורים או הנביאים.
תיאור החושן
החושן היה בד רקום מחוטים יקרים של זהב, תכלת, ארגמן, שני ושש. צורתו הייתה ריבוע, וצלעותיו השוות היו באורך של המידה המקראית "זרת", שמשמעותה המרחק שבין קצה הזרת לאגודל (כ-25 ס"מ).[1] שובצו בו, בתוך משבצות זהב, 12 אבנים יקרות שונות, כנגד 12 השבטים. על החושן או בתוכו היה מושם האורים והתומים, שמתואר אצל פרשני המקרא כעין מנגנון הפעלה של החושן, שגורם לאותיות החרוטות על גבי האבנים לנצנץ. החושן היה מונח על האפוד של הכהן הגדול, ומהודק אל טבעות האפוד באמצעות חוטים.
בספרות הרבנית
על פי התלמוד הבבלי בסוף פרק שביעי של מסכת יומא, על החושן נחקקו, מלבד שמות השבטים, גם המילים הבאות: אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון. המטרה בכך הייתה שכל האותיות תופענה על החושן, כדי שיוכל למלא את תפקידו כאורים ותומים.
המפרשים[2] מלמדים שהייתה חלוקה שווה של האותיות ובכל אבן ואבן היו שש אותיות. לכן, באבנו של ראובן התווספה האות א', אצל שמעון ב', אצל לוי ר'ה'מ, וכך נוצרה המילה אברהם; באבנו של יהודה נוספה האות י' וכך הלאה עד להשלמת המילה יצחק, יעקב, שבטי, ישרון. ברמב"ם (הלכות כלי המקדש פרק ט הלכה ז) מוזכר ששמות האבות היו לפני שמות השבטים. מקורו במדרש רבה (סוף פרשת תצוה): "על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון... על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון". הרמב"ם גם מזכיר שבטי י-ה במקום שבטי ישורון.
אבני החושן
רבינו בחיי, בפרושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח, מציג את התכונות של אבני החושן ואומר: ”ודע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שבם עיקריות ושרשיות אינם אלא שתי עשרה והם אבות לכל שאר האבנים”.
השבט | האבן |
ראובן | אודם |
שמעון | פטדה |
לוי | ברקת |
יהודה | נופך |
יששכר | ספיר |
זבולון | יהלום |
דן | לשם |
נפתלי | שבו |
גד | אחלמה |
אשר | תרשיש |
יוסף (מנשה ואפרים) | שוהם |
בנימין | ישפה |
לוח מסכם
הלוח הבא מציג את אבני החושן על פי הזיהוי של מכון המקדש.
אבני "חשן משפט" – שם השבט שהיה מְפֻתָּח על האבן לצד אותיות "אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון" – שמם המשוער של האבנים | ||
---|---|---|
ר א ו ב ן - א (מתוך אברהם) | ש מ ע ו ן - ב (מתוך אברהם) | ל ו י - רהם (מתוך אברהם) |
אֹדֶם - Carnelian | פִּטְדָה - Topaz (green) | בָּרֶקֶת - Emerald |
י ה ו ד ה - י (מתוך יצחק) | י ש ש כ ר - צ (מתוך יצחק) | ז ב ו ל ו ן - ח (מתוך יצחק) |
נֹפֶךְ - Turquoise | סַפִּיר - Sapphire | יָהֲלֹם - Quartz |
ד ן - ק (מתוך "יצחק") ויעק (מתוך יעקב ) | נ פ ת ל י - ב (מתוך "יעקב") | ג ד - שבטי (מתוך "שבטי ישרון") |
לֶשֶׁם - Sodalite | שְׁבוֹ - Agate | אַחְלָמָה - Amethyst |
א ש ר - ישר (מתוך ישרון) | י ו ס ף י - ון (מתוך ישרון) | ב נ י מ י ן |
תַּרְשִׁישׁ - Aquamarine | שֹׁהַם - Agate | יָשְׁפֵה - Opal |
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב יהושע יצחק ינקלביץ, 'זיהוי אבני החושן על פי תרגום השבעים והתרגומים הארמיים', חצי גבורים-פליטת סופרים, כרך י (ניסן תשע"ז), עמ' תעח-תקמא.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
![]() |
![]() |
- ארנון סגל, האבנים המתגלגלות, זיהוי אבני החושן, 5 בדצמבר 2014
הערות שוליים
- ^ האצבע הקטנה באתר ערוץ 7
- ^ חזקוני, רוקח
בגדי כהונה | ||
---|---|---|
בגדי כהן הדיוט | מגבעת • אבנט • מכנסיים • כתונת | ![]() |
תוספות לכהן גדול | ציץ • חושן (אורים ותומים) • אפוד • מעיל |
