חושן

אבני החושן בחזית בית הכנסת הספרדי המרכזי ברמת גן

חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, הוא אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש. שובצו בו 12 אבנים יקרות שונות כנגד 12 השבטים והוא הונח על חזהו של הכהן הגדול.

הציווי ליצירת החושן כתוב בספר שמות (פרשת תצוה). יצירת החושן עצמו מתוארת בספר שמות ל"ט, ח-כא (פרשת פקודי).

מטרת החושן

מטרתו של החושן, לפי שמות (כ"ח, כט), הייתה בכך שכל שבטי ישראל יהיו לזיכרון לפני ה', כאשר הכהן מסתובב במשכן או במקדש. בספר במדבר מוזכר טעם נוסף והוא התייעצות עם אלקים האם לצאת למלחמה: ”וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה', עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה“ (כ"ז, כא), ולפי זה מובן מדוע שמו חושן משפט, על ששופט כיצד על ישראל לנהוג במלחמותיהם. אצל שאול המלך מסופר (שמואל א' כ"ח, ו) שהלך לבעלת האוב כדי לקבל מידע על העתיד לפקוד אותו במלחמה בגלבוע, לאחר שלא קיבל תשובה לא דרך חלומות ולא דרך האורים או הנביאים.

תיאור החושן

החושן היה בד רקום מחוטים יקרים של זהב, תכלת, ארגמן, שני ושש. צורתו הייתה ריבוע, וצלעותיו השוות היו באורך של המידה המקראית "זרת", שמשמעותה המרחק שבין קצה הזרת לאגודל (כ-25 ס"מ). שובצו בו, בתוך משבצות זהב, 12 אבנים יקרות שונות, כנגד 12 השבטים. על החושן או בתוכו היה מושם האורים והתומים, שמתואר אצל פרשני המקרא כעין מנגנון הפעלה של החושן, שגורם לאותיות החרוטות על גבי האבנים לנצנץ. החושן היה מונח על האפוד של הכהן הגדול, ומהודק אל טבעות האפוד באמצעות חוטים.

בספרות הרבנית

על פי התלמוד הבבלי בסוף פרק שביעי של מסכת יומא, על החושן נחקקו, מלבד שמות השבטים, גם המילים הבאות: אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון. המטרה בכך הייתה שכל האותיות תופענה על החושן, כדי שיוכל למלא את תפקידו כאורים ותומים.

המפרשים מלמדים שהייתה חלוקה שווה של האותיות ובכל אבן ואבן היו שש אותיות. לכן, באבנו של ראובן התווספה האות א', אצל שמעון ב', אצל לוי ר'ה'מ, וכך נוצרה המילה אברהם; באבנו של יהודה נוספה האות י' וכך הלאה עד להשלמת המילה יצחק, יעקב, שבטי, ישרון. ברמב"ם (הלכות כלי המקדש פרק ט הלכה ז) מוזכר ששמות האבות היו לפני שמות השבטים. מקורו במדרש רבה (סוף פרשת תצוה): "על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון... על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון". הרמב"ם גם מזכיר שבטי י-ה במקום שבטי ישורון.

אבני החושן

החושן על פי רבנו בחיי בן אשר

רבינו בחיי, בפרושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח, מציג את התכונות של אבני החושן ואומר: ”ודע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שבם עיקריות ושרשיות אינם אלא שתי עשרה והם אבות לכל שאר האבנים”.

השבט	האבן
ראובן	אודם
שמעון	פטדה
לוי	ברקת
יהודה	נופך
יששכר	ספיר
זבולון	יהלום
דן	לשם
נפתלי	שבו
גד	אחלמה
אשר	תרשיש
יוסף (מנשה ואפרים)	שוהם
בנימין	ישפה

לוח מסכם

הלוח הבא מציג את אבני החושן על פי הזיהוי של מכון המקדש.

אבני "חשן משפט" – שם השבט שהיה מְפֻתָּח על האבן לצד אותיות "אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון" – שמם המשוער של האבנים
ר א ו ב ן - א (מתוך אברהם)	ש מ ע ו ן - ב (מתוך אברהם)	ל ו י - רהם (מתוך אברהם)
אֹדֶם - Carnelian	פִּטְדָה - Topaz (green)	בָּרֶקֶת - Emerald
י ה ו ד ה - י (מתוך יצחק)	י ש ש כ ר - צ (מתוך יצחק)	ז ב ו ל ו ן - ח (מתוך יצחק)
נֹפֶךְ - Turquoise	סַפִּיר - Sapphire	יָהֲלֹם - Quartz
ד ן - ק (מתוך "יצחק") ויעק (מתוך יעקב )	נ פ ת ל י - ב (מתוך "יעקב")	ג ד - שבטי (מתוך "שבטי ישרון")
לֶשֶׁם - Sodalite	שְׁבוֹ - Agate	אַחְלָמָה - Amethyst
א ש ר - ישר (מתוך ישרון)	י ו ס ף י - ון (מתוך ישרון)	ב נ י מ י ן
תַּרְשִׁישׁ - Aquamarine	שֹׁהַם - Agate	יָשְׁפֵה - Opal

ראו גם

• אורים ותומים
• חושן (פסל)

לקריאה נוספת

• הרב יהושע יצחק ינקלביץ, 'זיהוי אבני החושן על פי תרגום השבעים והתרגומים הארמיים', חצי גבורים-פליטת סופרים, כרך י (ניסן תשע"ז), עמ' תעח-תקמא.

קישורים חיצוניים

• ארנון סגל, האבנים המתגלגלות, זיהוי אבני החושן, ‏5 בדצמבר 2014

הערות שוליים

Click to Shrink Back

Click to Enlarge

---

אבני החושן