ים סוף (אתר מקראי)
ערך זה עוסק בים המוזכר בתנ"ך. אם התכוונתם לים האדום, ראו יַם סוּף הוא גוף מים גדול (ים או אגם) שנמצא בקרבת ארץ מצרים המוזכר מספר פעמים בתנ"ך וידוע בעיקר מהנס הגדול שנעשה בו במהלך יציאת מצרים, כשבני ישראל חצו אותו בדרכם מארץ גושן לארץ כנען. רבים מזהים את מקום קריעת ים סוף כחלקו הצפוני של מפרץ אילת של הים האדום.
אל ים סוף נשאה הרוח את הארבה בסיומה של מכת ארבה[1], אותו חצו בני ישראל במהלך יציאת מצרים, בדרכם מארץ גושן לארץ כנען, ובמדבר הסמוך לו המשיכו בני ישראל את מסעם בדרכם ממצרים לארץ ישראל[2]. ים סוף מופיע גם בפרשת משפטים כגבול הארץ המובטחת על ידי ה' למשה רבנו: ”וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים”. ברשותו של שלמה המלך עמדו אוניות על שפת ים סוף[3].
פירוש השם
השם "ים סוף" הוא ייחודי ללשון העברית ואינו קיים בלשונות אחרות. השם מופיע במקרא, והוא אינו מופיע בכל מקור עתיק חוץ-מקראי כלשהו[4].
מספר מפרשים מבארים כי השם "סוף" שבו כונה הים הוא מלשון אגם שגדלים בו קני סוף[5]. יש מאלו המזהים את ים סוף עם הים האדום שאף משייכים את שם הים האדום לכך. אלו מציינים כי הצלבנים כינו את הים האדום "reed sea", שפירושו "ים הסופים", על שם הסוף שנמצא ליד מקורות המים בחופיו. לטענתם השם שובש והתגלגל בשלב כלשהו לשם "the red sea", מה שהפך את "Red" לאדום[6].
מכת ארבה
ערך מורחב – מכת ארבה
בתורה מסופר[7], על המכה השמינית מעשר המכות, שבה פשט ארבה כבד על כל ארץ מצרים שכילה את כל המזון שנותר בה. המכה הסתיימה כאשר ”וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם ”[8].
קריעת ים סוף
- ערך מורחב – קריעת ים סוף
בתורה מסופר[9], שלאחר עשר המכות הסכים פרעה מלך מצרים בניגוד לרצונו לאפשר לבני ישראל לצאת ממצרים. בני ישראל הגיעו לים סוף וחצו בהנהגתו של משה רבנו, את "ים סוף" בתמיכת כוחו של ה', משה הכה במטהו בים בעוד צבא פרעה צר עליהם מאחור. הים נבקע לשניים, ובני ישראל עברו בתוכו ביבשה; לאחר שחצו את ים סוף, עברו בעקבותיהם פרעה וצבאו, אך הים סגר עליהם, ופרעה וחילו טבעו בים.
יונה הנביא
מקום נוסף בו מוזכר ים סוף הוא בדרשת חז"ל על יונה הנביא בעת שהיה במעי הדגה. חז"ל דורשים את הפסוק ”אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי”[10] כי סוּף הוא ים סוף, ומבארים חז"ל כי הדג הביא אותו אל ים סוף ושם ראה את מקום קריעת ים סוף.[11]
זיהוי ים סוף
ים סוף נזכר פעמים רבות בתנ"ך. ועל פיהן ניתן לשער את מיקומו של הים. הים נמצא במזרחה של מצרים[12], והוא מופיע כגבולה של ארץ ישראל[13]; דרך במדבר קדש שהובילה מהר ההר על גבול ארץ אדום נקראה "דרך ים סוף"[14]; בעציון גבר נבנה נמל על ידי המלך שלמה, שממנו הפליגו אניותיו של חירם מלך צור לאופיר[15]. מכל תיאורים אלו ניתן להסיק כי ים סוף הוא הים המכונה כיום הים האדום[דרוש מקור]. על מיקומה המדויק של קריעת ים סוף בשטח הים האדום, ישנם פרשנים הסבורים כי התרחשה במפרץ סואץ שנמצאת במזרחה של מצרים, ויש הסבורים כי התרחשה במפרץ עקבה.
לפי תרגום השבעים ושאר תרגומים חיצונים מתורגם ים סוף - הים האדום.[דרוש מקור]
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב דניאל משה לוי, מקרא וארכיאולוגיה, "נספח ח': היכן ים סוף?", ירושלים תשע"א, עמ' 216.
קישורים חיצוניים
- הרב ד"ר שוקי רייס - תעלומת קריעת ים סוף: איפה יש ים - והיכן התרחש הנס
- מה מקור שמו של הים האדום?, אנציקלופדיה אאוריקה
הערות שוליים
- ^ ספר שמות, פרק י', פסוק י"ט.
- ^ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח.
- ^ ספר מלכים א', פרק ט', פסוק כ"ו.
- ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ג' עמ' 699-695
- ^ רש"י, פירוש רש"י לתורה, שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח; רבי אברהם בן עזרא, שמות, פרק ט"ו, פסוק ד', בשם יפת; רבי משה אלשיך, שמות, פרק טו, פסוקים ד'-ה'; מלבי"ם, פרק ט"ו, פסוק ד'.
- ^ מה מקור שמו של הים האדום?, אנציקלופדיה אאוריקה
- ^ ספר שמות, פרק י'.
- ^ ספר שמות, פרק י', פסוק י"ט.
- ^ ספר שמות, פרק י"ג
- ^ ספר יונה, פרק ב', פסוק ו'.
- ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק י'; מדרש תנחומא, פרשת ויקרא, סימן ח'.
- ^ ספר שמות, פרק י', פסוק י"ט.
- ^ ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ל"א.
- ^ ספר במדבר, פרק י"ד, פסוק כ"ה; ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק ד'; ספר דברים, פרק א', פסוק מ'; ספר דברים, פרק ב', פסוק א'.
- ^ ספר מלכים א', פרק ט', פסוק כ"ו.
| קודמת: אילם (אתר מקראי) |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: מדבר סין |
