מואזין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־04:36, 1 באוגוסט 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "אלוהים" ב־"אלוקים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רמקול מואזין מסוגנן בשכונת א-טור, ירושלים

המואזיןערבית: مؤذّن ; תעתיק מדויק: מֻאַדִ'ן) הוא במקור עובד במסגד, שקורא לתפילה (אד'אן) חמש פעמים ביום (צלאה), מאחד המינרטים של המסגד.

קריאת המואזין

כאשר המואזין קורא לתפילה, הוא פונה לארבע כנפות הארץ ומול כל אחת מהן קורא: "אללה הוא הגדול מכולם. אני מעיד שאין אלוקים מלבד אללה. אני מעיד שמוחמד הוא שליחו של אללה (בערבית: "אשהדֻ אן לַא אִלַהַ אִלַֹא אללַּה ואן מוחמד רַסוּל אללה"). בואו לתפילה. בואו לגאולה. אללה הוא הגדול מכולם. אין אלוקים מלבד אללה" (ובבוקר מוסיפים: "התפילה עדיפה מהשינה").

בזמן התפילה עומד המואזין במסגדים מסוימים על דוכן (המכונה "מואזין מחפילי" בטורקית), ממול למינבר ועונה לדרשת האימאם.

המואזין היה נוהג לעלות לראש מגדל המסגד כדי שקולו ישמע למרחוק. עם חדירת הטכנולוגיה להגברת קול, חלק מהמואזינים החלו לקרוא את הקריאה לתפילה מלמטה, דבר שעורר את כעסם של חלק מהמוסלמים.[1] כיום, ברבים מהמסגדים המודרניים נעשה שימוש ברמקולים לשידור קריאת המואזין, המשדרים הקלטה של הקריאה לתפילה, או קריאה בשידור חי שמבצע המואזין במיקרופון.

המואזין

המואזין נבחר לתפקידו בזכות אופיו הטוב וקולו.

בילאל אבן רבאח היה המואזין הראשון באסלאם.[2]

תלונות על מפגע רעש

במהלך המאה ה-20 נכנסו רמקולים רבי עצמה לשימוש רווח במסגדים רבים ברחבי העולם להעצמת קול המואזין. בעקבות זאת עלו תלונות על מפגע רעש מהמסגדים.[3][4] הבעיה עולה במיוחד במקומות בהם יש מספר מסגדים סמוכים אלו לאלו ואין תיאום ביניהם ומכאן זמן קריאתם ארוך יותר.

במדינות שונות ברחבי העולם נקבעו תקנות וחוקים המגבילים (ובמקרים מסוימים אף אוסרים) את השימוש ברמקולים לקריאת המואזין. בקהיר (מצרים) נאסר השימוש בכריזה עצמאית ברמקולים מהמואזינים השונים הפזורים בעיר, ובמקומם (עד לספטמבר 2016) הייתה משודרת קריאה אחת ואחידה מאולפן ממשלתי למקלטים המפוזרים ברחבי העיר במימון ממשלתי. בספטמבר 2016 הודיעו שלטונות מצרים על איסור שימוש ברמקולים להגברת קול המואזין במסגדים במדינה, עקב "פגיעה באיכות החיים".[5]

בטהראן נחקקו תקנות המגבילות את עוצמת המואזין, ובסעודיה נחקקו חוקים אשר נועדו הן להגביל את עוצמת המואזין והן להפחית את מספר המואזינים במקומות מסוימים. גם בירדן נחקקו חוקים להסדרה ואחידות של המואזינים בערים השונות. תקנות וחוקים דומים בווריאציות שונות נחקקו גם בערים מסוימות בסוריה, במרוקו, ברמאללה ועוד.

המצב בישראל

בישראל, התקנות למניעת מפגעים[6] אוסרות על הקמת רעש באמצעות רמקול בין השעות 14:00-16:00 בצהריים ובין 23:00 בלילה ועד 07:00 בבוקר של יום המחרת. לשון תקנות אלו חלה גם על רמקולים בשימוש המואזין. עם זאת, נכון להיום, התקנות אינן נאכפות בכל הקשור לקריאת המואזין.

לאורך השנים 2011–2016 נעשו ניסיונות פרלמנטריים לקדם חקיקה בנושא רעש המואזין, והוגשו אף מספר הצעות חוק במספר מושבי כנסת שונים. האחרונה שבהן היא הצעת חוק שהוגשה במושב חורף תשע"ז של הכנסת.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מואזין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אללה יעניש אותו, חרות, 26 בינואר 1958
  2. ^ Curtis, Edward E. (2002). Islam in Black America: identity, liberation, and difference in African-American Islamic thought. SUNY Press. p. 119. ISBN 0-7914-5370-7. {{cite book}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע: |chapterurl= (עזרה)
  3. ^ דורשי שלום אבני ירושלים, מעריב, 25 באוקטובר 1968
  4. ^ אתר למנויים בלבד צבי בראל, חוק המואזין - פה זה לא אירופה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2016
  5. ^ "גם לא-סיסי נמאס: אוסר על מואזין ברמקולים - כיכר השבת". כיכר השבת. נבדק ב-2016-10-24.
  6. ^ תקנות למניעת מפגעים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0