מוקצ'בו
 | |
| מראה העיר | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 זקרפטיה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 86,061 (1 במאי 2015) |
| קואורדינטות | 48°27′N 22°45′E / 48.45°N 22.75°E |
| http://www.mukachevo-city.org/ | |
מוקצ'בו (אוקראינית: Мукачево; סלובקית: Mukačevo; הונגרית: Munkács, מונקאץ'; גרמנית: Munkatsch; יידיש: מונקאטש, קרי "מונקאץ'") היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה. אוכלוסיית העיר, שמנתה 86,061 נפש ב-2015, מורכבת מרוסינים, אוקראינים והונגרים.
גאוגרפיה ואוכלוסייה
מוקצ'בו שוכנת על שתי גדות נהר הלאטוריצה, רובה בשמאלית, בנקודה בה משיקה שפלת הטיסה להרי הקרפטים. בסביבה קיימים מיני צמחייה אנדמיים לקרפטים המזרחיים. העיר נמצאת 42 ק"מ מבירת המחוז אוז'הורוד, בערך 50 ק"מ לכל כיוון מהגבולות עם הונגריה וסלובקיה ו-100 ק"מ מאלה של רומניה ופולין. מיקומה הפך אותה למרכז העירוני השני בגודלו בזקרפטיה ולצומת תנועה חשוב בין המדינות: מסילות הברזל המחברות את קייב לבודפשט ופראג עוברות בה.
במפקד 2001 עלה כי 77% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם כאוקראינים (אף כי רבים מאד הם רוסינים, שממשלת אוקראינה לא מכירה בהם כקבוצה נפרדת). כמו כן היו 9% רוסים ו-8.5% הונגרים. אלה האחרונים היוו לפני מלחמת העולם הראשונה רוב בעיר אך התדלדלו עקב הגירה, גירוש והטמעה. כמו כן, נמנו מ-2001 1.9% גרמנים (שהיו בעבר קבוצה משמעותית) ו-1.4% בני רומה. מבחינה דתית, מתפלגת האוכלוסייה בין הכנסייה האורתודוקסית, הקתולית והאוניאטית, ויש אף אחת קלווינסטית. במקום שוכן מנזר ניקולאוס ה"קדוש" לנשים, הקיים מן המאה ה-11.
במוקצ'בו שורר אקלים ימי ממוזג (Cfb), והטמפרטורות נעות סביב ממוצע של 20 °C בשיא הקיץ ו3°C- בקרת חורף. יורדים בה כ-700 מ"מ משקעים מדי שנה.
היסטוריה
בין המאה ה-9 למאה ה-11 הייתה מונקאץ' חלק מנסיכות קייב. כחלק מהתפוררות הנסיכות, האזור שבו שוכנת העיר נכבש על ידי ההונגרים ב-1018. ב-1397 מסר מלך הונגריה זיגמונד את חבל הארץ לנסיך פודוליה פיודור קוריאטוביץ', שעודד הגירת סלאבים לחבל הארץ. במאה ה-14 נבנתה על גבעה סמוכה מצודת פלנוק.
ב-1445 אחרי שהעיר הפכה למרכז אומנות, אמנות ומסחר היא זכתה למעמד של עיר קיסרית חופשית, כלומר עיר הנמצאת תחת חסותו הישירה של הקיסר ובעלת זכות לקיים שלטון עצמי פוליטי וכלכלי. במאה ה-16 היה האזור חלק מנסיכות טרנסילבניה, מדינת-חסות של האימפריה העות'מאנית. ב-1683 גירשו ההבסבורגים את הטורקים וסיפחו אותו שוב לממלכת הונגריה תחת שליטתם. נסיכת טרנסילבניה אילונה זריני, אמו של פרנץ ראקוצי, התבצרה בפלנוק וכוחותיה עמדו במצור הבסבורגי שנמשך שלוש שנים. לאחר כישלון המרד של ראקוצי הבן ב-1711, העביר הקיסר את הנחלות לבישוף לותר פון שנבורן, שמשפחתו יישבה גרמנים רבים באזור.
ב-1867, עם כינון השלטון האוסטרו-הונגרי המשותף, שכנה העיר במחציתה ההונגרית של הקיסרות עד לסיום מלחמת העולם הראשונה. ב-1919 סופחה לצ'כוסלובקיה, אך ב-1939 שבה לשליטה הונגרית לאחר הפרת הבנות הסכם מינכן.
ב-1944 גורשו יהודי העיר לאושוויץ. ב-26 באוקטובר 1944 נכבשה מוקצ'בו על ידי הצבא האדום והועברה שוב לצ'כוסלובקיה. ב-1945 סופחה לרפובליקה הסובייטית האוקראינית.
בתקופה שלאחר המלחמה (11 בינואר 1945) אוחדו לתוך המטרופולין של מוקצ'בו, חמישה כפרים ועיירות שהיו בקרבת העיר:
- פאלאנוק (באוקראינית: Паланок; בגרמנית: Plankenburg; בהונגרית: Várpalánka)
- רוזביהובו (באוקראינית: Росвигово (קרי: רוסביגובו); ברוסית: Росвегове; בהונגרית: Oroszvég (קרי: אוֹרוֹסוֵג), ביידיש: ראסוויגעף)
- הקהילה היהודית ברוסוויגף מנתה ערב שואת יהודי הונגריה כ-1,500 יהודים והתקיימה בכפר ישיבה.
- פידהורוד (באוקראינית: Підгород; בגרמנית: Kroatendorf; בהונגרית: Munkácsváralja)
- פידמונסטיר (באוקראינית: Підмонастир; ברוסית: Подмонастирь; בהונגרית: Klastromalja)
- פידהורני (באוקראינית: Підгоряни (קרי: פידגוראני); ברוסית: Подгоран; בהונגרית: Őrhegyalja)
מ-1991 העיר היא חלק מאוקראינה העצמאית.
יהודים במוקצ'בו
ערך מורחב- חסידות מונקאטש
היהודי הראשון שתועד בעיר היה אחד אפרים שמוזכר ב-1649, היא שנת ת"ט. מס יהודים נגבה עוד ב-1760, ומכאן שהיה כבר בית-כנסת. לפי מסורת אחת, אביו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ברוך, שימש כמלמד בעיר. הרב הראשון המוכר נקרא יהודה לייב. ב-1825 מונה האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא. הוא סולק לאחר ארבע שנים, משום שאסר על פיטום אווזים מנימוק של צער בעלי חיים, דבר שקומם עליו את הרבים שעסקו בכך.
בתרכ"ז מונה רבי חיים סופר, שנאבק בנאולוגים אך היה גם מתנגד לחסידות. בתרל"ט נאלץ לפרוש בשל התנגדות החסידים. בתרמ"ב נקרא רבי שלמה שפירא, נכדו של רבי צבי אלימלך לכהן ברבנות העיר. לאחר מותו בשנת תרנ"ג ירשו בנו רבי צבי הירש שפירא, שכיהן בתחילה ללא אישור הממשלה בגלל חוסר ידיעתו בהונגרית. לאחר פטירתו בשנת תרע"ד ירשו בנו רבי חיים אלעזר שפירא, מתנגד קיצוני של אגודת ישראל והציונות. בשנת תר"צ ביקר שבועיים בארץ והקים את שכונת "בתי מונקאטש" בירושלים. לאחר פטירתו החליף אותו חתנו הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ', שנמלט לארץ ישראל בשואה.
בעיר התקיימה גם פעילות ציונית, והוקמה בה גימנסיה עברית ב-1924, בניהול הד"ר חיים קוגל, שהוטלה בחרם וקללות מצד האדמו"ר. העסקנים הציוניים בעיר הוציאו כתב עת בשם "יידישע שטימע". בין מלחמות העולם מנו היהודים 40% מתושבי העיר.
ב-1939 הושב החבל להונגריה, שגירשה יהודים בעלי אזרחות זרה (בייחוד מגליציה) ואלה נמסרו לגרמנים בקמניץ פודולסק ונרצחו. בשנים הבאות סבלה הקהילה מרדיפות ורבים גויסו לעבודת כפייה. באפריל 1944, לאחר הפלישה הגרמנית, רוכזו יהודי הפלך בשני גטאות. אחד יועד לשארית בני העיר, והשני לכ-15 אלף יהודים מהאזור כולו. בסוף אפריל פרצה במקום מגפת טיפוס, ומה-15 במאי ועד ה-24 במאי 1944 נשלחו כל יהודי העיר ברכבות להשמדה, רובם לאושוויץ-בירקנאו, וחלקם לפלאשוב. חלק מהניצולים שבו למוקצ'בו, וכיום מתגוררים בה כ-300 יהודים.
ערים תאומות
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
פרמטרים ריקים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מטסלקה, הונגריה
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
פרמטרים ריקים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
נאילה, גרמניה
פרשוב, סלובקיה
מיילץ, פולין- קישווארדה, הונגריה
לקריאה נוספת
- רז סגל, ימי חורבן: המרכז היהודי במונקאץ' בתקופת השואה, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2011.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מונקאץ' |
- עיר יהודית למרגלות הקרפטים: סיפורה של קהילת מונקאץ', בתוך אתר יד ושם
- על הקהילה היהודית במונקאץ'
- חיים יהודיים במונקאץ', צולם ב-1933
- על הסרט חיים יהודיים במונקאץ', יד ושם
- ביקור משפחת ליכטמן אצל משפחת קליין במונקאץ' ובבאטיו, 1938. מתוך תערוכת "מבעד לעדשת ההיסטוריה: מבחר תצלומים מאוספי יד ושם
- מונקץ' (Munkács), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"