רבי צבי אלימלך שפירא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבני יששכר
רבי צבי אלימלך שפירא
פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו
לידה תקמ"ג
יאבורניק גליציה
פטירה י"ח בטבת תר"א (בגיל 58 בערך)
דינוב
מקום קבורה דינוב
מקום פעילות דינוב, ריבטיטש, סטריזוב, הלישוי, מונקאטש
השתייכות חסידות דינוב
רבותיו החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, רבי אברהם יהושע השל מאפטא
חיבוריו בני יששכר; אגרא דכלה; אגרא דפרקא; דרך פיקודיך; דרך עדותיך; מגיד תעלומה; מעין גנים; ועוד
אב הרב פסח לנגזם
צאצאים רבי משולם זושא, רבי דוד, רבי אלעזר.
אדמו"ר מדינוב ה־ראשון

רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (ידוע גם בכינויו ביידיש רבי הֶערש מיילעך. בערך תקמ"ג - י"ח בטבת תר"א) היה אדמו"ר חסידי בדור הרביעי לתנועת החסידות. מכונה בעיקר על שם חיבורו המפורסם "בני יששכר".

תולדות חייו

נולד בכפר יאבורניק שבגליציה. אביו, רבי פסח לנגזם, היה מלמד תינוקות, מצאצאיו של רבי שמשון מאוסטרופולי שנהרג בגזרות ת"ח ת"ט. אמו, רחל מינה[1], הייתה אחייניתם של רבי אלימלך מליז'נסק ואחיו רבי זושא מאניפולי. לפניו נולדו להוריו מספר ילדים, שנפטרו בילדותם. מסופר[2] כי בניסיון למנוע את מותו של התינוק העתידי, התייעצה אמו עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק, ורבי אלימלך הבטיח לה שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו ובצדקותו, וכסגולה לאריכות ימים הורה לה לתת לילד את שמו (כלומר אלימלך). מאחר שביהדות האשכנזית לא מקובל לתת לאדם שם של אדם חי, והתינוק נולד בחיי דודו רבי אלימלך, הוסיפו הוריו לשמו את השם צבי. רבי אלימלך התבטא כי הדבר פגע במעלתו של התינוק, היות שצבי אינו יכול להיות מלך (מושג מושאל מחיי החיות), ולכן יהיה רק 'חצי מלך' (השם אלימלך היה נהגה בפי בני גליציה 'מיילעך', המקביל ל'מלך' הנהגה בצורה זהה), כאשר כוונתו כי יגדל רק לחצי ממדריגתו של דודו - רבי אלימלך.

נשא את הרבנית חנה מינדל בת הרב שמואל מציטש.

החליף את שם משפחתו מלנגזם לשפירא על מנת להיפטר משירות צבאי.

היה מתלמידי החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב, ואחריהם המגיד מקוז'ניץ ורבי אברהם יהושע השל מאפטא (מחבר ספר "אוהב ישראל"), כולם מתלמידי רבי אלימלך מליז'נסק. קשרים קרובים היו לו עם תלמידי בית-מדרשו של החוזה מלובלין ובראשם רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב.

שימש ברבנות בעיירות דינוב (שם היה מרכז חצרו), ריבטיטש, סטריז'וב, האליטש (הלישוי), ומונקאטש שאז הייתה חלק מהונגריה. פעל רבות להפצת תורת הקבלה ונלחם בחריפות נגד המשכילים.

בזמן כהונתו במונקאטש אסר על פיטום אווזים מחמת החשש לאיסור טרפה. דבר זה עורר עליו את חמתם של פרנסי העיר, והוא נאלץ לעזוב את מונקאטש ולחזור לדינוב.

נהג לחתום את מכתביו בחתימה "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו"[3].

נפטר בדינוב בי"ח בטבת ה'תר"א בגיל 58, והשאיר שלשה בנים ושלוש בנות. בנו רבי דוד (ה'תקס"ד- ה'תרל"ד), מילא את מקומו כאדמו"ר בדינוב.

חידושיו

רבי צבי אלימלך היה מחבר פורה במיוחד. עשרות חיבורים כתב במשך שנותיו, והם עוסקים בכל חלקי התורה שבכתב ושבעל פה. בכתיבתו הוא משלב ידע גאוני, עם דרשנות מבריקה העושה שימוש מורכב במיוחד בגימטריות ורמזים. כתביו משמשים גם כמרבץ עשיר של אמרים ופנינים מגדולי החסידות, שהוא מצטט ודורש ומוצא להם סימוכים במקראות ובדברי חז"ל.

חידש הרבה סגולות והידועה ביניהן היא סגולת הזיווג על ידי אמירת מזמור קכ"א בתהילים (שיר למעלות אשא עיני אל ההרים), שאותו יש להגיד 4 פעמים ביום, וכן חידש את המנהג לפזר עשבים ופרחים על רצפת בית הכנסת בשבועות היות ש:"ישראל משולה כשושנה של ורד והעולם כפרדס. המלך רצה להשמיד את הפרדס, אלא שראה השושנה ובזכותה מציל את הפרדס. כך ישראל שקבלה את התורה נמשלה כשושנה ומצלת את הפרדס" (הפרדס = העולם).

עודד את העיסוק בספר הזוהר וכתב:

"הנה ביום הזה אשר נכתב הספר הקדוש הזוהר שהוא מהארת האור כי טוב הגנוז... וזה מאיר לנו בגלות עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו יהי אור זה אורו של מלך המשיח"[4].
"אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש"[5].
"ושבתם וראיתם בין צדיק וכו' בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, עובד אלקים היינו העוסק בתלמוד ובזוהר. לא עבדו העוסק בתלמוד לבד ואינו עוסק בזוהר"[6].

צאצאיו

ממנו יצאה חסידות דינוב, שהתפצלה למספר חצרות, ביניהם חסידות מונקאטש וחסידות בלאז'וב הקיימות עד היום.

רבים מצאצאיו כיהנו כרבנים וכאדמו"רים.

ילדיו

בקרב צאצאיו התפרסמו במיוחד רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש ורבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג.

ספריו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בני יששכר

לעדות נכדיו ובני משפחתו, במשך שנותיו כתב עוד חיבורים רבים שחלקם נהרסו ונאבדו. לטענתם, יצירתו על התורה "אגרא דכלה" יועדה להיות רחבה ועשירה יותר, כמו שניתן לראות בפרשיות הראשונות בספר בראשית, אלא שדלף נוזלים השחית את רוב החומר.

כל חיבוריו התפרסמו ונדפסו שוב ושוב בעשרות מהדורות, אך גולת הכותרת של חיבוריו הוא הספר "בני יששכר", שהוא אחד החיבורים שקנו אחיזה בקרב כל חוגי החסידים ונמנה עם הקלאסיקה החסידית, עד שגם בחייו היה המחבר נקרא על שמו "בעל הבני יששכר". ברבות השנים יצא הספר במהדורות רבות, ואף הוהדר ונערך מחדש, לעיתים בתוספת ביאורים והרחבות. ראשון המהדירים, היה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן. כמו כן נדפס הספר בתוספת הערות והשוואות שנערכו על ידי מכון 'בני שלשים' בראשות נכדו רבי צבי אלימלך פאנעט האדמו"ר מקוסון. לאחרונה אף יצאה מהדורה מבוארת ומרובת כרכים שנערכה על ידי מכון עוז והדר, בנשיאות נכד-נכדו הרב יהושע לייפער. כן הוהדר הספר בתוספת 'ביאור משולב' והערות מורחבות, ע"י מכון 'מתיקות התורה' בית שמש בראשות יעקב שמעון הירש.

בשנת תשע"ו יצא לאור ע"י הרב נחמיה הערץ מבני ברק. הספר "ילקוט בני יששכר" על התורה וחמש מגילות. בו נקבצו וסודרו לפי סדר פרשיות התורה, כל מאמרי הרצ"א מדינוב מעשרות ספריו (מלבד ספר אגרא דכלא, אשר בנוי מעיקרו על סדר הפרשות), נכון לשנת תשפ"א יצאו כ5 מהדורות מהספר, חלקם על ידי יריד החסידות של חב"ד.

מכון "מעינות מהרצ"א", בראשו עומד צאצא אחר, הרב שלום לייפער מבית שמש (בנו של רבי חיים האדמו"ר מטמשוואר), מסדר את קטעי ההלכה והמנהג שמוזכרים בספריו הרבים, וכן מה שמוזכר בשמו בספרי הפוסקים, ומנהגי דינוב לדורותיהם, על סדר ה"שולחן ערוך".

לקריאה נוספת

  • הרב נתן אורטנר, הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב"כ, [חמ"ד] תשס"ה (מהדורה רביעית).
  • מנדל פייקאז', "על מה אבדה גלות ספרד" - כלקח כלפי ההשכלה במזרח-אירופה : החסידות בעיני ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, דעת 28 (תשנ"ב) 87-115.
  • בנימין בראון, החמרה - חמישה טיפוסים מן העת החדשה : החת"ם סופר, ר’ צבי אלימלך מדינוב, ר’ יוסף-יוזל הורוויץ מנובהרדוק, הגרי"ז סולובייצ’יק מבריסק, החזון איש, דיני ישראל כ-כא (תש"ס-תשס"א) 123-237.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך על פי דברי רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב)[דרוש מקור]. על פי מאיר וונדר שם אמו היה איטה.
  2. ^ שו"ת מנחת אלעזר חלק ד סימן כז; נתן אורטנר, הרבי ר׳ צבי אלימלך מדינוב, המכון להנצחת חסידות גליציה, 1971, עמ' 12; ש"י עגנון, תכריך של סיפורים, 1985 עמ' 116
  3. ^ אחד מתלמידיו[דרושה הבהרה] הסביר את פשר החתימה, על פי הכתוב במגילת אסתר פרק י' פסוק ג' "וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ", שהוא גימטריה של המילים "רבי צבי אלימלך שפירא בן פסח". עוד ביאר, על פי המסופר כי רבי אלימלך מליז'נסק אמר על אחיינו הבני יששכר שיהיה 'חצי מלך' (ראה בפיסקא 'הולדתו'). דבר זה רמוז בפסוק הנ"ל "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ" (=חצי מלך) ובהמשך נאמר "דֹּורֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ"[דרוש מקור].
  4. ^ בני יששכר, מאמרי חדש אייר מאמר ג' אות ד'
  5. ^ הוספות מהרצ”א, אות ט'
  6. ^ מעין גנים, פרק א' אות ב'
  7. ^ יאיר שלגהחלוץ הקדוש, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2004
  8. ^ ברשותו היה כתב היד המקורי של הספר בני יששכר.


תקופת חייו של רבי צבי אלימלך שפירא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0