מח עצם
מֵחַ עצם (ידוע גם כמֹחַ עצם או לְשַׁד העצמות[1]) הוא הרקמה הממוקמת בחלק הספוגי של העצם, ובה נוצרים תאי מערכת הדם: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. משקל רקמה זו מהווה כ-4% ממשקל גוף האדם, ולכן היא אחת הרקמות הגדולות בגוף.
אנטומיה
קיימים שני סוגים שונים של מח עצמות: אדום וצהוב. האדם נולד רק עם תאים אדומים ובמשך חייו מוחלפים בצהובים. במח העצם האדום מצויות כל שורות התאים בשלבים שונים של הבשלה, ורק התאים הבשלים יוצאים לזרם הדם בפיקוח של מנגנוני בקרה תאיים והורמונלים.
את מח העצם בונות מספר אוכלוסיות של תאים, פרט לחלוקה למח עצם צהוב ואדום. הראשונה היא אוכלוסיית התאים המזנכימלים והשנייה, אוכלוסיית התאים המטופואטים. התאים המזנכימלים מרכיבים את נישת מח העצם, שהיא למעשה הסביבה בה תאי הדם מתפתחים. התאים ההמטופואטים הם תאי הדם המדוברים. התאים המזינכימליים נמצאים בעיקר במח העצם הצהוב, והתאים ההמטופואטים נמצאים בעיקרם במח העצם האדום.
בין שתי האוכלוסיות הנ"ל קיימת תקשורת והן חיות אחת במקביל לשנייה, בקשרי הדדיות והתפתחות משותפת.
תאים מזנכימלים
התאים המזנכימלים הם שם כולל לתאי אב של תאים המרכיבים את כל רקמות הגוף. במח העצם, בצורה ספציפית, מתקיימות 3 אוכלוסיות מרכזיות של תאים מסוג זה:
- אוסטיאוציטים - האוסטיאוציטים הם תאי עצם המתקיימים במח העצם. הם קיימים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם מאורכת וצרה, בדומה לסיבי עצם.
- אדיפוציטים - האדיפוציטים הם תאי רקמת שומן, הנמצאים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם מאורכת אך מעט עגלגלה במרכזה.
- כרונדוציטים - הכרונדוציטים הם תאי רקמת סחוס, הנמצאים בעיקר במח העצם הצהוב. צורתם עגולה.
תאים המטופואטים:
התאים ההמטופואטים הם כלל אוכלוסיית תאי הדם המתקיימים במח העצם. בין התאים המתמיינים במח העצם מתאים אלו, ישנם תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות דם.[2]
מחלות שמקורן במח העצם
מח העצם הוא מקור למחלות רבות, עקב ההשפעה המשמעותית שיש לו בהתחלקות של תאי דם. בין המחלות הנפוצות קיימות:
- לוקמיה - סרטן הדם שמקורו בתאי הדם הלבנים. ישנם 4 סוגים מרכזיים של לוקמיה:
- לוקמיה מיאלואידית חריפה - מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים מיאלואידים. המחלה מתפתחת במהירות רבה יותר ביחס ללוקמיה המיאלואידית הכרונית.
- לוקמיה מיאלואידית כרונית - מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים מיאלואידים.
- לוקמיה לימפוציטית חריפה - מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים לימפוציטים. המחלה מתפתחת במהירות רבה יותר ביחס ללוקמיה הלימפוציטית הכרונית.
- לוקמיה לימפוציטית כרונית - מחלה שמקורה בתאי הדם הלבנים לימפוציטים.
- אנמיה אפלסטית - מחלה שבה מח העצם אינו מייצר תאי דם בכמות המספיקה לתפקוד תקין של המערכת.
- מיאלומה - סרטן דם, המתפתח בתאי פלזמה במח העצם. התאים הנגועים משחררים נוגדן הגורם לשיבושים במערכות השונות. נחשבת למחלה כרונית, כיוון שמעטים מבריאים ממנה בצורה מלאה.
תרומת מח עצם והשתלתו
השתלת מח עצם היא גישה טיפולית מקובלת היום לכמה מחלות שונות בהן מערכת ייצור תאי הדם האדומים ותאי החיסון נפגעת (מחלות ממאירות כמו לוקמיה, מצבים כמו מחלות חסר מח העצם מולד או נרכש וכדומה), כתוצאה מטיפול כימי, הסננה על ידי תאים ממאירים או כתוצאה ממחלה תורשתית או מפגם גנטי. מעבר לזאת, נכון לשנת 2012, נבחנת השתלת מח העצם כטיפול למחלות ולקויות עצביות מגוונות, שבהן חלק מהפתולוגיה היא בתאי הגלייה - תאים המיוצרים במח העצם ונודדים אל מערכת העצבים. בין המחלות והלקויות האלו ניתן למנות את ניוון השרירים, שיתוק המוחין והאוטיזם[3][4][5].
תרומת מח עצם מתבצעת בבנק הדם שבבתי החולים. לעיתים מח העצם המשמש להשתלה, מתקבל מהחולה עצמו ולאחר תהליך רפואי שעובר החולה, מח העצם מוחזר אליו. בשאר המקרים נדרש תורם לצורך השגת מח העצם עבור ההשתלה. תורמי מח עצם חייבים להיות זהים למושתל, מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, הידוע בשם 'חלבוני HLA’. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים, הסיכויים להתאמה בין נתרם לתורם, שאינו בן משפחתו, הם נמוכים. בנוסף, בפועל רק 30% מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים מקרב בני משפחתם (סיכוי ההתאמה עם אחים הוא 25%). בשאר המקרים מתאפשרות ההשתלות הודות לקיום מאגרי תורמים ממחשבים בינלאומיים גדולים, המאפשרים לבדוק התאמה למיליונים רבים של אנשים אחרים. הסיכוי למצוא תורם במאגרים נאמד היום ב-55%.[דרוש מקור] בקרב האוכלוסייה האירופאית קיימים 80% סיכויי התאמה.[6]
השתלת מח עצם החלה בסוף שנות ה-70[7].
תהליך תרומת מח עצם
על תורם תאי מח העצם להתחייב לביצוע התהליך לפחות שבועיים לפני מועד התרומה וההשתלה, משום שאז מתחיל החולה את ההכנות הנדרשות של כימותרפיה אינטנסיבית והקרנות כדי להשמיד את תאי הסרטן ולהכין את גופו להשתלה.
בעבר התבצע איסוף התרומה באופן כירורגי, מעצם האגן של התורם או מהעורף - חלקו העליון של עמוד השדרה. התהליך התבצע בחדר ניתוח, תחת הרדמה מלאה או חלקית (אפידורל), ונמשך כשעה. לאחר התאוששות קלה שוחרר התורם לביתו.
כיום, הודות להתפתחויות טכנולוגיות, ניתן לבצע איסוף תאי מח עצם מווריד היד. לשם ביצוע התהליך מקבל התורם במשך ארבעה ימים זריקות המעודדות את ייצור תאי האב במח העצם בכמות מוגברת, ו”זריקתם” לזרם הדם ההיקפי (שזורם בגוף). זריקות אלו נקראות נויפוגן והן עלולות לגרום לתורם להרגשה של "שפעת", כלומר ייתכנו כאבי עצמות כדוגמת כאבי גב, או כאבים בעצמות הארוכות של הגפיים, עליהם ניתן להקל על ידי לקיחת משככי כאבים. ביום החמישי מתבצע האיסוף.
המשך תהליך התרומה זהה לתרומת טסיות דם והוא מתבצע בישיבה או בשכיבה במקום אחד: באמצעות מחט המוחדרת לווריד הזרוע שואבים דם מהתורם. הדם עובר דרך מכונה מיוחדת שמפרידה ממנו את התאים הצעירים ש”נזרקו” ממח העצם הודות לזריקות שקיבל. תאים אלו נאספים בשקית פלסטיק קטנה (300 סמ”ק) וכל יתר הדם חוזר אל התורם באמצעות מחט המוחדרת לווריד הזרוע השנייה. ההליך מתבצע ללא הרדמה ולא צפויות לו תופעות לוואי. המכונה המשמשת לתהליך מבוססת על צנטריפוגה וסטרילית לחלוטין, שכן כל הצינוריות והמכלים שבהם עובר דם הם חד-פעמיים.
תהליך התרומה עשוי להתבצע ביום אחד למשך 5-6 שעות, או במשך יומיים. משך האיסוף תלוי בגיל ובמשקל החולה, כמו גם במשקל התורם. התורם, למעשה, לא מאבד דם כלל, ואילו התאים הצעירים שהופרדו מזרם דמו מתרבים מעצמם במהירות, תוך יממה אחת. אותם תאים שנלקחו מהתורם, מועברים לדמו של החולה במהירות, באמצעות עירוי, בדרך דומה לטיפולים כימותרפיים אחרים ובהגיעם אל מח העצם הם מתחילים לייצר תאי דם בריאים.
מח עצם בישראל
השתלות מח עצם בישראל החלו בתחילת שנות ה-80 בבית החולים הדסה בירושלים[8].
בישראל קיים מאגר תורמי מח עצם בעל חשיבות מיוחדת למציאת תורמים מתאימים למציאת מתאם ליהודים שחיו במשך הדורות בקהילות סגורות, ובכך שימרו את הדמיון הגנטי ביניהם.
הארגונים זיכרון מנחם ועזר מציון נוהגים לקיים מדי פעם מבצעי הצטרפות למאגר. כמו כן, עזר מציון, מתרים גם בשרשרת החיול שבבסיס צה"ל בתל השומר. ההצטרפות למאגר אינה כרוכה בתשלום מצד התורם, והיא כוללת דגימת דם או רוק. במקרה בו ההצטרפות היא באמצעות דגימת דם- כמות קטנה של דם (5CC) נלקחת מווריד בזרועו של התורם הפוטנציאלי. דגימת דם זו נשלחת לבדיקת סיווג רקמות (חלבוני HLA) ותוצאותיה מצורפות למאגר. דגימות נלקחות מתורמים בגילאי 18-50 בעלי בריאות תקינה. מעל גיל 50 התרבות התאים היא אטית יותר ולכן תרומה עשויה להיות מסוכנת הן לתורם והן לנתרם. ההצטרפות למאגר נעשית פעם אחת ותקפה לכל הזמן בו המצטרף כשיר לתרומה.
ב-2008 הוקם מאגר גנטי בבית החולים הדסה עין כרם עבור האוכלוסייה הערבית והוא הכיל נכון לנובמבר 2010 דגימות של כ-9,000 תורמים. בראיון עמה אמרה מנהלת המאגר, ד"ר אמאל בשארה, כי רק ל-10% מהפונים למאגר זה נמצאת התאמה גנטית.[6]
בישראל, מפגש בין תורם מח עצם והחולה שהתרומה ניתנה לו הוא אפשרי, אם שני הצדדים מעוניינים בכך, ומתבצע לאחר שנה, באמצעות מתאמת ההשתלות של מאגר מח העצם. במרכזים רפואיים מסוימים המפגש יכול להתבצע רק לאחר שנתיים או שהוא אינו אפשרי כלל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ראובן אור ושמעון סלוין, השתלת מח עצם - מהי השתלת מח עצם וכיצד היא מתבצעת (המאמר מתאר את התהליך הישן לתרומת מח העצם)
- המאגר הלאומי לתורמי מח עצמות של עמותת עזר מציון
הערות שוליים
- ^ מֵחַ עצם באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Kenny, T', & Tidy, C, Acute Myeloid Leukaemia, atient: patient.info/health/acute- myeloid-leukaemia-leaflet
- ^ Cell Transplant. 2012;21 Suppl 1:79-90. Administration of autologous bone marrow-derived mononuclear cells in children with incurable neurological disorders and injury is safe and improves their quality of life. Sharma A, Gokulchandran N, Chopra G, Kulkarni P, Lohia M, Badhe P, Jacob VC.
- ^ J Biomed Biotechnol. 2012;2012:480289. Epub 2012 Feb 13. Autism spectrum disorders: is mesenchymal stem cell personalized therapy the future? Siniscalco D, Sapone A, Cirillo A, Giordano C, Maione S, Antonucci N.
- ^ Nature. 2012 Mar 18;484(7392):105-9. doi: 10.1038/nature10907. Wild-type microglia arrest pathology in a mouse model of Rett syndrome. Derecki NC, Cronk JC, Lu Z, Xu E, Abbott SB, Guyenet PG, Kipnis J.
- ^ 6.0 6.1 ארי גלהר, מי יציל את מריה הקטנה, באתר mynet
- ^ מח עצמות יושתל בגופם של חולי לוקמיה, מעריב, 6 בנובמבר 1978
- ^ ילדה נרפאה מלוקמיה לאחר השתלת מח עצמות ב"הדסה", דבר, 13 בנובמבר 1983
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.