משפט חוקתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־13:46, 18 ביוני 2018 מאת ישראל (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפט חוקתי הוא הענף המשפטי העוסק בחוקים יסודיים, השולטים בתחום הכוחות והסמכות של גופים שונים, ביחס לחקיקה וליישום של חוקים אחרים בידי הממשלה. חוקה מחייבת את הממשלה, ומגבילה את המצבים שבהם ניתן לחוקק ולפרש חוקים ולהחיל כוח. חוקות עשויות להתייחס לגופים שונים, כולל ארגונים, אגודות, אנשים ללא מדינה או מדינות לאום.

בדרך כלל, משפט חוקתי הוא המשפט של חוקים ומנהגים יסודיים אלו במדינות לאום. לא לכל מדינות הלאום יש חוקה, אך לכל מדינה יש חוקי מדינה, שעשויים להיות מורכבים מסוגים שונים של חובות מוסכמות, כגון חוקים מנהגיים, חוקים שבעל פה וחוקים כתובים, ויש אופנים מסוימים שבהם מפרשים אותם. גם במדינות שיש להן חוקה, לא ניתן להחשיב את כל המקרים כחוקה של ממש, שכן לפעמים לא כל החוקים העוסקים בנושאים האלה גובשו במסמך חוקתי אחד. המשפט החוקתי יכול להיות גם שיטת פירוש, המונחית על ידי היסטוריה, מנהג ומוסכמות חוקתיות לא כתובות. ניתן להשוות, לדוגמה, בין החוקה הכתובה של ארצות הברית לבין המשפט החוקתי הבריטי, שמגיע ממקורות שונים הכוללים את המגנה כרטה, את המשפט המקובל (common law), ומקורות מנהגיים אחרים. בארצות מסוימות ידועה החוקה כחוק (או חוקי) יסוד.

ניתן לחשוב על משפט חוקתי כחוקים מסדר שני, או כ"חוקים על איך לחוקק". באופן כללי, חוקות עשויות להיות מסוג פדרטיבי, שבו כמה רמות של הממשלה קיימות יחד עם תחומים שונים של סמכות שיפוטית על חקיקה, יישום ואכיפה [המשפט לא הגיוני]. דוגמה לחוקה שכזו היא זו של ארצות הברית. משפט חוקתי עשוי להיות גם מסוג יוניטרי (אחיד), כאשר כוחות הממשל נמצאים כולם בגוף אחד של ממשל וחקיקה. גם במדינות יוניטריות יש בדרך כלל העברה של סמכויות לרשויות מקומיות או עירוניות, אך הממשל המרכזי יכול להחזיק שוב בסמכותו בכל זמן שירצה.

יש גם סוגים אחרים של משפט חוקתי, כגון קונפדרציות, שבהן קבוצות של מדינות לאום, שלכל אחת מהן שלטון עצמאי, יוצרות גוף אחד על מנת להתמודד עם נושאים משותפים -- שבהם סמכויות מוגבלות נמסרות לסמכות הפדרציה. העברה כזו נהוגה בפדרציות מכס. שתי דוגמאות של מערכות חוקתיות שכאלה הן האיחוד האירופי ושווייץ.

בישראל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – משפט חוקתי בישראל

עם הקמת המדינה נעשה ניסיון לחוקק חוקה על ידי האספה המכוננת (שקדמה לכנסת הראשונה) אבל ניסיון זה לא צלח, ולכן התקבלה "החלטת הררי" שקבעה כי המדינה תאשר חוקי יסוד, אשר לבסוף יקובצו כולם לחוקה אחת.

עם זאת, לאורך העשורים הראשונים לקיומה של המדינה לא ניתן לחוקי היסוד מעמד גבוה יותר מאשר לחוקים רגילים והם נחשבו לשווי ערך להם (למעט לעניין "שריונם" בפני שינוי).

המצב השתנה בשנת 1992, עם חקיקת שני חוקי יסוד חדשים: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. על בסיס חוקים אלו החליט בית המשפט העליון בשנת 1995 (בפסק דין בנק המזרחי), שחוקי היסוד כולם הם במדרגה עליונה מעל לחוקים רגילים, ולמעשה ההתייחסות לכלל חוקי היסוד תהיה התייחסות כאל חוקה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפט חוקתי בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0