קולוניאליזם
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
קוֹלוֹנְיָאלִיזְם הוא תופעה של השתלטות מעצמות על טריטוריות מעבר לים – באסיה, באפריקה ובאמריקה, בעזרת התיישבות והקמת מערכת שלטונית (קולוניות), תוך נישול האוכלוסייה המקומית וניצול משאביה הטבעיים והאנושיים לצורכי המעצמה. אף שלעיתים מתחלפים המושגים 'קולוניאליזם' ו'אימפריאליזם' זה בזה, המונח 'קולוניאליזם' מתייחס לרוב לא רק לאספקטים כלכליים, אלא גם לאספקטים תרבותיים ודתיים הנלווים לכיבוש. כמו כן, המונח נוטה להתייחס לכיבושים מערביים בעיקר מהעת החדשה ולא לכיבושים אימפריאליים אחרים. בנוסף, אין לערבב בין המושגים 'קולוניאליזם' ו'קולוניזציה' (שעיקריה הגירה של קבוצות תרבותיות מובחנות לשטח חדש והקמה על-ידם של מערכים יישוביים חדשים בשטח זה), אשר למרות השורש האטימולוגי המשותף ויחסי הגומלין התכופים בין התופעות, אין ביניהן כל זהות מבנית.
התפתחות המושג
מקור המונח 'קולוניאליזם' במילה הלטינית "קולוניה", שפירושה 'מושבה'. ברומא העתיקה התייחסה המילה ליישוב אזרחים רומאים בשטחי האימפריה הרומית כדי להבטיח שליטה טובה יותר בשטחים אלו.
הקולוניאליזם המודרני החל להתפתח במאה ה-15, כחלק מעידן התגליות, עם ייסוד המושבה הפורטוגלית סאוטה בצפון אפריקה (1415) וההתיישבות הפורטוגלית באיים האָזוֹרִיים (1439). לאחר סנוניות אלו התחזקה המגמה ותפסה תאוצה לאחר גילוי אמריקה על ידי קולומבוס (1492). כך החלו השתלטויות של המעצמות הימיות השונות (ובעיקר פורטוגל, ספרד, בריטניה, צרפת והולנד) על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם, במטרה לנצל את משאביהם לתועלת המעצמות. לשיאו הגיע הקולוניאליזם המודרני סביב מפנה המאות ה-19 וה-20, אז היה כרוך לרוב גם בפעולות קולוניזציה באפריקה ובאסיה; הקולוניזציה - שכאמור אינה חופפת לקולוניאליזם - שמשה באותה תקופה כלי חשוב בידי המעצמות הקולוניאליות האירופיות (כמו גם בידי יפן הקולוניאלית). זאת ועוד: על פי רוב, לא הסתפקו המעצמות הקולוניאליות באספקט הכלכלי או במכשיר הקולוניזטורי, ושאפו להחדיר בעמים הנכבשים את תרבותן ואת דתן – הנצרות – בטענה שבכך אלה יקודמו מבחינה כלכלית, תרבותית ודתית.
בספרות מקובל להתייחס גם ל'קולוניאליזם פנימי', דהיינו לפעולות של השלטון המטרופוליני המרכזי להשתלטות מעשית על שטחים בעיתיים ופריפריאלים בתוך הממלכה או בשוליה.
מטרות ההתפשטות הקולוניאלית
ההתפשטות הקולוניאלית הונעה ממספר סיבות, ובהן:
- ניצול כלכלי של משאבי הטבע באזורים מחוץ לאירופה לטובת מדינת-האם האירופית;
- ניצול כוח העבודה באזור הנתון לשליטה קולוניאלית, בין היתר באמצעות עבודות כפייה;
- ניצול שטחים מחוץ לאירופה לגידולים חקלאיים אשר אינם אפשריים באירופה;
- מציאת שווקים חדשים לתוצרת החקלאית והתעשייתית של ארצות אירופה באמצעות שליטה על הייבוא לאזורים שבשליטה קולוניאלית;
- גיוס חיילים מקרב תושבי האזורים הנתונים לשליטה קולוניאלית;
- יוקרה פוליטית – תחרות בין מעצמות העולם על שליטה בשטחים רבים חדשים;
- שליחות תרבותית של נוצרים הרואים בניצור התושבים הילידים והבאת התרבות הנוצרית אל מחוץ לאירופה חובה דתית;
- שליחות דתית הכוללת חיפוש אחר ממלכות נוצריות אבודות באפריקה (בעיקר בראשית תקופת הקולוניאליזם).
תמורות בשטחי הכיבוש הקולוניאלי
מצדדי הקולוניאליזם כנושא לפיד התרבות האירופית ומסירתה לעמים המשועבדים, מציינים את התמורות החיוביות שהביא הקולוניאליזם לעמים המשועבדים. עם אלו ניתן למנות את התרחבות הפעילות הכלכלית והתעסוקה בחקלאות ובהפקת המחצבים (שלא נעשתה קודם), בניית יישובים עירוניים וכן ערי נמל, פיתוח תשתיות ודרכי תחבורה והתפתחות המסחר. טענה נפוצה נוספת, האופיינית לקולוניאליזם המאוחר של המאות ה-19 וה-20, היא שהקולוניאליזם הביא להכנסת הקידמה לאזורים הכבושים, בעקבות אימוץ המנהגים האירופים המודרניים.
לדעת שוללי הקולוניאליזם, טענות אלו נובעות מהשקפת עולם אירוצנטרית, המעמידה את התרבויות האירופיות גבוה יותר בהיררכיה תרבותית מעל אלו המשועבדות. הם מדגישים דווקא את השפעותיו השליליות של הפרויקט הקולוניאלי האירופי: בראש ובראשונה מותם של עשרות מיליונים כתוצאה מהכיבוש, המחלות והשעבוד. סחר העבדים, שבמסגרתו הועברו למעלה מעשרה מיליון אפריקאים לחיי עבדות קשים באמריקות ובאיים הקריביים, ומיליונים נוספים מתו במהלך הסחר, נמנה גם הוא עם מחיר הקולוניאליזם. הניצול הכלכלי של הפריפריה המשועבדת בידי המטרופולין האירופי וכן השעבוד הפוליטי הביאו ליצירת תלות של האזורים הקרויים כיום 'העולם השלישי' בידי העולם הראשון. לבסוף, הפצת התרבות האירופית הביאה להיעלמותן של תרבויות שלמות – בין אם כתוצאה מהשמדתן המכוונת בשם הנצרות, על ידי הטמעתן בתרבויות האירופיות או על ידי הכחדת אוכלוסייתן השלמה. אלו הגורסים זאת מסרבים להכיר בעליונות תרבותית אירופית כלשהי.
ראו גם
- קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19
- פוסט-קולוניאליזם
- כיבוש
- אזור השפעה
- קולוניאליזם פנימי
- העולם החדש
- נאו קולוניאליזם
לקריאה נוספת
- רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם (תרגמה מאנגלית: עתליה זילבר), תל אביב: עם עובד, תשס"ג-2002.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קולוניאליזם |
- הקולוניאליזם האירופי, באתר "סיקור ממוקד"
| אימפריות קולוניאליות | |
|---|---|
|
.svg){kind=small}
