קטמנדו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־04:14, 10 בדצמבר 2020 מאת בוט מקוה (שיחה | תרומות) (←‏top: הסבת תבנית עיר שנת >> תאריך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

'אזור זמן: +5.75' אינו ערך חוקי

קטמנדו
काठमाडौ
פוטומונטז' של קטמנדו
פוטומונטז' של קטמנדו
מדינה נפאלנפאל נפאל
אזור באגמטי
תאריך ייסוד 723[1]
שטח 50.67 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,003,285[2] (2011)
 ‑ צפיפות 20,288.8 נפש לקמ"ר (2011)
אזור זמן UTC +5.75
http://www.kathmandu.gov.np

קטמנדונפאלית: काठमाडौं, בנווארית: यें देय् - יֶן דֵיי) היא עיר הבירה של נפאל, והעיר הגדולה ביותר במדינה. אוכלוסיית העיר מונה כמיליון נפש. קטמנדו ממוקמת בגובה של 1,400 מ' מעל גובה פני הים, בעמק קטמנדו במחוז באגמטי במרכז נפאל, על גדות נהר הבאגמטי.

מקור השם

העיר קטמנדו קבלה את שמה ממבנה הקַסְתַ-מַנְדַפַּ שבכיכר דורבר. המבנה שימש כדהרמאסלה, מבנה מחסה לעולי רגל ועוברי אורח, ומשמעות שמו הוא "ביתן-מחסה מעץ". המבנה הוא מבנה הפגודה הנווארי העתיק ביותר ששרד, וכפי ששמו מרמז — הוא בנוי מעץ בלבד (קַסְתַ), ללא שימוש במתכת אף לצורכי מסמרים או חיבורים. על פי המסורת נבנה כל המבנה מעץ יחיד ענקי. תאריך המבנה המקורי אינו ידוע. האזכור הראשון לקסתמנדפה מופע בכתובת משנת 1143, וסבורים כי הוא היווה מקום מחסה גדול לעוברי אורח, כמו גם מבנה שלטון מרכזי בו אף נערכו טקסי הכתרה. משטח העץ העיקרי וחלק מהעמודים התומכים, היוו ככל הנראה חלק מהמבנה המקורי, אך שאר המבנה שופץ ושוחזר פעמים רבות לאורך מאות השנים.

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של עמק קטמנדו

חשיבותו ההיסטורית של האזור נובעת מפוריות השטח באזור ההררי הסובב אותו, ומהיותו ממוקם על נתיב המסחר שבין הודו לטיבט ולסין. הממצאים העתיקים ביותר מתוארכים למאות הראשונות לפני הספירה, אם כי יש חוקרים הסבורים כי ההתיישבות באזור עתיקה הרבה יותר. הכתובת העתיקה ביותר היא משנת 185.

על-פי המסורת, בודהא ותלמידיו ביקרו בסמוך לעיר באזור פטן של ימינו בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס, אך אין עדויות לכך. בפטן קיימות ארבע סטופות מן המאה ה-3 לפנה"ס, לגביהן נטען כי הוקמו על ידי הקיסר אשוקה שליט האימפריה המאורית. כמו במקרה של בודהא, גם לגבי שהותו של אשוקה באזור אין עדויות נוספות, אם כי מקור הסטופות כנראה מתקופה זו. השליטים הראשונים המתועדים של העמק הם הקיראטים, וקיימים שרידים של הארמון שלהם בפטן. במאה החמישית, שליטי העמק היו שושלת ליכצ'בי, אשר קיימו קשרים הדוקים עם שושלת גופטא בהודו. מתקופה זו קיימות כתובות, אשר המוקדמות ביותר ביניהן הן משנת 464. בין המאה ה-12 והמאה ה-17 שלטו בעמק מלכי שושלת מאלה הנווארים, בתקופה בה נבנו מרבית המונומנטים ההיסטוריים ששרדו עד ימינו.

בשנת 1769 נכבש העמק על ידי שושלת שאה מאזור נסיכות גורקה הסמוכה, שכיבושיהם הנרחבים איחדו את נפאל לממלכה אחת. הכובש, פריטוי נראיאן שאה, הוא שקבע את קטמנדו כבירת הממלכה, ומאז גדלה חשיבותה של העיר. שליטים אלו אימצו חלק ממאפייני התרבות הנווארית של מלכי המאלה, אך מאז שלטונם נהפכו הנווארים למיעוט לעומת בני הפרבאטיה שמוצאם מהודו, ושפתם נהפכה לשפה הדומיננטית באזור ונקראת כיום נפאלית.

בין השנים 1846 עד 1951 היה השלטון נתון בידי משפחת ראנה, שמשלו בפועל והותירו למלך תפקיד סמלי בלבד. סיום שלטונם בהפיכה נוספת החזיר את הכוח לבית המלוכה. מאז ההפיכה בשנת 1951 עברה קטמנדו תהליך מודרניזציה מואץ, שהתבטא בגידול האוכלוסייה, בפיתוח מערכת התחבורה ובבניה מודרנית צפופה. בית המלוכה עצמו בוטל בהחלטת האספה המחוקקת בשנת 2008.

גאוגרפיה ואקלים

קטמנדו נמצאת בגובה ממוצע של 1336 מטרים מעל גובה פני הים, ומשתרעת על פני שטח של כ-50.8 קמ"ר. היא תחומה ממזרח על ידי נהר הדהובי-קולה וממערב על ידי נהר הוישנומאטי הנשפכים שניהם לנהר הבגמטי התוחם את העיר מדרום וחוצץ בינה לבין העיר פטן.

בגלל מיקומה של העיר בעמק קטמנדו שברצועת הגבעות המהווה את אזור הגבול בין הרי ההימלאיה לבין השפלה הטרופית של דרום המדינה (הטראי), שינויים האקלים במשך השנה גדולים ביותר. האקלים מתאפיין בעונה של גשמי מונסון טרופיים היורדים בעיקר בחדשים יוני עד ספטמבר. החודש החם ביותר הוא אפריל, אז יכולה הטמפרטורה להגיע עד 35 מעלות. החודש הקר ביותר הוא ינואר, בו הטמפרטורה הממוצעת היא כמעלה אחת, ובעונה זו לעיתים אף יורד שלג.

אתרים היסטוריים ודתיים

בליבה של העיר שוכן הארמון המלכותי המוקף ברחבה רחבת ממדים הידועה בשם כיכר דורבר (כיכר הארמון), עליה בנויים עשרות מקדשים, מרביתם נבנו בתקופת שלטון שושלת מאלה. באזור קטמנדו המקדש ההינדי החשוב ביותר הוא פשיפטינאת, והאתרים הבודהיסטיים העיקריים הן הסטופות בסוויאמבהונאת ובבודנאת.

הארמון וכיכר דורבר

כיכר דורבר בקטמנדו, 1920

הארמון והכיכר שמחוצה לו משתרעים על שטח של כ-40 דונם במרכז העיר, וניצבים בהם כ-60 מבנים היסטוריים. עדויות כתובות וארכאולוגיות מראות כי ארמונות קדומים היו קיימים במקום כבר בתקופת במאה השביעית, אך המבנים הקדומים ביותר העומדים כיום על תלם הם מהמאה ה-11 או ה-12.

הארמון, הנומן דהוקה, קיבל את שמו מהאליל הנומן בעל פני הקוף, שדמותו מתנוססת מעל השער הראשי (משמעות המילה דהוקה היא דלת). הוא היה משכנם של המלכים לשושלת מאלה ובהמשך לשושלת שאה עד שנת 1896. בתקופה המלוכנית בנפאל המודרנית הארמון שימש בעיקר לצרכים טקסיים ודתיים. מתחם הארמון כולל עשרות מבנים ומקדשים שכל אחד מהמלכים ששלטו לאורך מאות השנים הותיר בהם חותם בבנייה או בשיפוץ.

כיכר דורבר כוללת עשרות מקדשים לאלילים השונים. בין המקדשים החשובים:

  • מאג'ו דֶגַה: אחד המקדשים הגדולים בכיכר, מוקדש לאליל שיווה. בנוי בצורת פגודה גדולה עם שלושה גגות, החולשת על חלקה הדרומי של הכיכר.
  • קסתמנדפ: אחד המבנים העתיקים, נתן לעיר את שמה (ראו בחלק מקור השם).
  • קומארי מהאל: מבנה חשוב נוסף מהמאה ה-18, המשמש כמקום מגוריה של האלילה החיה הקומארי המלכותית.
  • מקדש ג'אגאנאת: המבנה העתיק ביותר בחלקה הצפוני של הרחבה, מפורסם בעיקר בשל הגילופים הלא צנועים העתיקים המכסים אותו.

תיירות

רק בשנת 1956 נסללה בנפאל הדרך ראשונה שיועדה לתנועת רכבים, שקישרה את העיר עם הודו. בשנת 1974 נפתחה המדינה לטיסות בינלאומיות. במהלך העשורים האלו, נהפכה התיירות לענף כלכלי חשוב ביותר בכלכלת העיר.

הקפיצה הגדולה בתיירות ארעה בשנות ה-70, אז הגיעו לעיר המוני תיירים. המחירים הזולים, הקרבה לטבע וגם הגישה המקילה של השלטונות כלפי שימוש וסחר בסמים, משכו למקום תיירים רבים שבחלקם הגדול נמנו על תרבות ההיפים, שהגיעו לאזור בעקבות משיכה לתורות הפילוסופיות והדתיות של ההינדואיזם והבודהיזם. תרבות זו השפיעה מאד על אופי העיר, וגם כיום יש בה תרבות תרמילאית עניפה, בעיקר של צעירים מהעולם. חלק גדול מהתיירים הבאים לנפאל הם מטיילים ומשלחות של מטפסי הרים המגיעים דרך קטמנדו. רוב התיירים מתרכזים ברובע הטאמל שבמרכז העיר, אזור הגדוש באכסניות (גסט האוס) ומלונות, מסעדות, וכן סוכנויות טרקים וחנויות לציוד טיולים ומזכרות.

העיר מושכת אליה גם תיירים ישראלים רבים. מדי שנה נערך סדר פסח המוני בעיר למאות התרמילאים הישראלים בעיר בהנהלת בית חב"ד המקומי ומספר מתנדבים, זהו כנראה סדר הפסח הגדול בעולם.

ערים תאומות

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0