Audi alteram partem
 | |||
| לוח מן המאה ה-17 הקבוע בבית העירייה במינסטר הכולל את הביטוי "Audiatur et altera pars" ואת תרגומו לגרמנית | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| נוסח חלופי | audietur et altera pars | ||
| שפה | לטינית | ||
| מקור | התכתבות בין פליניוס הצעיר לקיסר טראיאנוס | ||
| שימוש | אחד משני כללי הצדק הטבעי | ||
| תרגום |
| ||
| אזכורים בולטים | |||
| בפסיקה |
| ||
| |||
Audi alteram Partem (ולעיתים audietur et altera pars; תרגום מילולי לעברית – "שמע את הצד השני"; תרגום מילולי של הגרסה השנייה: "יישמע גם הצד השני") היא אמרה בלטינית המשמשת לרוב בהקשרים משפטיים כאחד משני כללי הצדק הטבעי. לפי כלל זה, אין לדון אדם מבלי לשמוע את עמדתו באשר לטיעונים ולראיות המובאים כנגדו. הביטוי תורגם בפסיקת בית המשפט העליון כ"יישמע האידך גיסא".[1]
היסטוריה של השימוש בביטוי
הביטוי נמצא לראשונה בהתכתבות בין פליניוס הצעיר והקיסר טראיאנוס. הוא מוזכר, אם כי בהקשר לא משפטי, בכתביו של אוגוסטינוס, מאבות הכנסייה. עד המאה ה-16 הפך הביטוי לביטוי משפטי המייצג עקרון בסיסי של צדק.[2] עיקרון זה מוכר בשיטות משפט שונות. כך, למשל, במשפט המוסלמי נהוגה חדית' ולפיה יש לשמוע את שני הצדדים.[3] גם במשפט העברי נהוג הכלל, והוא מעוגן בפסוק "שמוע בין אחיכם" (דברים א, כז).[4] בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) הכיר בעקרון והשתמש בביטוי בפסק דינו בעניין ניסויים גרעיניים שערכה צרפת כשהיה צריך לפסוק בשאלה כיצד להתייחס להיעדרותה של צרפת מן הדיונים.[5]
תרגום הביטוי לעברית
המשמעות המילולית של הביטוי היא "שמע את הצד השני". כך מתרגם את הביטוי שמואל אייזנשטדט בספרו "המשפט הרומאי, תולדותיו ותורתו".[6] בפסיקת בית המשפט העליון התקבע התרגום "יישמע האידך גיסא".[7] עו"ד מאיר גובר, שכתב עבור המאגר המשפטי נבו מילון למונחים משפטיים בלטינית, מתרגם את "Audi alteram partem" כ"חובה לשמוע את הנאשם" ואת "Audiatur et altera pars" כ"חובה לשמוע את הצד שכנגד".[8]
השימוש בביטוי במשפט הישראלי
פסק הדין המנחה בעניין זה הוא בג"ץ ברמן נגד שר הפנים,[9] שעסק בעניין ניתוקה של שכונת נחלת יצחק מן השטח העירוני של תל אביב, והעברתה לשטח השיפוט של גבעתיים שההחלטה עליו התקבלה מבלי לשמוע את תושבי השכונה. בפסק דין זה קבע השופט יואל זילברג כי אחד מ"עיקרי הצדק הטבעי הוא "audi alteram partem", דהיינו "החובה לשמוע גם את "האידך גיסא". במקום אחר בפסק הדין מתרגם זילברג את הכלל במילים "יישמע גם הצד האחר". כלל זה, קבע זילברג, חל על כל רשות, שיפוטית או מינהלית. הלכה זו עודנה ההלכה הנוהגת במשפט הישראלי.[10]
תחולתו של הכלל על רשויות המדינה, והיותו כלל בסיסי במשפט המנהלי הביאה לשימוש נרחב בביטוי, שתרגומו זוקק על ידי הנשיא אהרן ברק לביטוי "יישמע האידך גיסא" בו משתמש לרוב בית המשפט העליון.[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ע"א 610/94 גדליה בוכבינדר נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, ניתן ב־11 במאי 2003. פ"ד נז(4) 289
- ↑ Maciej Jońca, "Audiatur Utraque Pars in Book X of the Correspondence of Pliny the Younger" Studia Prawno-Ekonomiczne', 2018, t. 107, s. 33-44
- ↑ Imam Abu Dawud. 2008. Sunan Abu Dawud Vol. 3 (Translated to English by Ahmad Hasan). Riyadh: Darussalam,, Hadith No. 3575, Grade: Hasan
- ↑ אליאב שוחטמן, "כללי הצדק הטבעי ועקרון השוויון בשמיעת בעלי דין", דעת פרשת דברים, תשס"א (מס' 26)
- ↑ Nuclear Tests (Australia c. France) (אורכב 15.02.2017 בארכיון Wayback Machine), C. I. J., 20 December 1974, p. 265
- ↑ שמואל אייזנשטדט, "המשפט הרומאי, תולדותיו ותורתו" בפרויקט בן-יהודה
- ↑ ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ז נז(4) 289 (2003)
- ↑ מילון ביטויים משפטיים בלטינית, אתר נבו
- ↑ בג"ץ 3/58 ברמן נגד שר הפנים פ"ד יב, 1493 (1958)
- ↑ בג"ץ 749/17, זיאדה נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (פורסם בנבו, 31.10.2017)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
Audi alteram partem41788184Q622135