MINURSO
משלחת האומות המאוחדות למשאל העם בסהרה המערבית (בערבית: بعثة الأمم المتحدة لتنظيم استفتاء في الصحراء الغربية; בצרפתית: Mission des Nations Unies pour l'Organisation d'un Référendum au Sahara Occidental; בספרדית: Misión de las Naciones Unidas para la Organización de un Referéndum en el Sáhara Occidental; בראשי תיבות MINURSO) היא משלחת של כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות בסהרה המערבית, שנוסדה בשנת 1991 בעקבות החלטה 690 של מועצת הביטחון של האו"ם[1] כחלק מ"תוכנית ההתיישבות" (Settlement Plan), שסללה את הדרך להפסקת אש בסכסוך בין מרוקו לחזית פוליסריו (המייצגת את רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית) על פני השטח הטריטוריאלי של סהרה המערבית (לשעבר סהרה הספרדית).
המשימה של MINURSO הייתה לפקח על הפסקת האש ולארגן ולערוך משאל עם בהתאם ל"תוכנית ההתיישבות", שיאפשר לבני העם הסהראווי (Sahrawi people) של סהרה המערבית לבחור בין השתלבות עם מרוקו, ובין עצמאות. משאל העם נועד להוות תרגיל להגדרה עצמית של הסהראווים, ובכך להשלים את תהליך הדה-קולוניזציה של סהרה המערבית.
לשם כך, קיבלה MINURSO את המנדטים הבאים:
- פיקוח על הפסקת האש.
- אימות של צמצום הכוחות המרוקאיים בשטח.
- פיקוח על כליאתם של חיילים מרוקאיים ואנשי פוליסריו במיקומים ייעודיים.
- נקיטת צעדים להבטחת שחרורם של כל האסירים או העצורים הפוליטיים של סהרה המערבית.
- פיקוח על חילופי השבויים (באמצעות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום).
- יישום תוכנית ההחזרה (באמצעות נציבות האו"ם לפליטים).
- זיהוי ורישום מצביעים למשאל העם.
- ארגון והבטחת משאל עם חופשי והוגן, והכרזה על תוצאותיו.
תוכניות
משאל העצמאות נקבע במקור להתקיים ב-1992, אך סכסוכים על זכאות הבוחרים מנעו את קיומו בתאריך המתוכנן. שני הצדדים האשימו זה את זה בדחיית התהליך. בשנת 1997 היה אמור "הסכם יוסטון" (Houston Agreement) להתחיל את התהליך מחדש, אבל גם הוא כשל בתפקיד זה. בשנת 2003 הושקה "תוכנית בייקר" (Baker Plan) על מנת להחליף את "תוכנית ההתיישבות". היא התקבלה על ידי חזית פוליסריו ואוּשרה פה אחד על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, אך נדחתה על ידי מרוקו. מרוקו עמדה על כך שכל תושבי האזור יהיו זכאים להצביע במשאל העם. בעקבות המצעד הירוק ב-1975, העניקה מדינת מרוקו חסות לתוכניות התיישבות שכיוונו אלפי מרוקאים לעבור לגור בשטח שכבשה מרוקו בסהרה המערבית (80% מהשטחים). ב-2015 דברו ההערכות על כך שמתיישבים מרוקאים מהווים לפחות שני שלישים מ-500,000 המתיישבים של האזור.[2]
כיום, אין תוכנית לקיים את משאל עם, והיְשִׂימוּת של הפסקת האש מוטלת בספק.
המנדט של MINURSO הוארך עשרות פעמים מאז ניתן לראשונה בשנת 1991.[3] תוקפו של המנדט הנוכחי הוא עד 30 באפריל 2019.[4]
התקציב של MINURSO הוא כ-52 מיליון דולר בשנה.[5]
בסיסים
ישנן שתי מערכים של צוותים: צוות אחד באזורים שבשליטה מרוקאית ממערב לגבול, וצוות אחר באזור שבשליטה סהראווית ובמחנות הפליטים ממזרח ובאלג'יריה. בסיסי MINURSO שממערב לחומה שבנו המרוקאים נמצאים באל-מחבס, בסמרה, באום דרייגה ובאוסרד. המחנות המזרחיים כוללים את ביר לחלו, טיפאריטי, מחיירס, מיג'ך ואע'וואנית. ישנו גם משרד קישור בטינדוף ששימש ערוץ תקשורת עם מנהיגות חזית פוליסריו.
הרכב נוכחי
החל מ-30 ביוני 2018, היו בסך הכל 220 חיילים במדי MINURSO, כולל 19 חיילים בכוננות, 193 מומחים במשימה, 7 קציני מטה וקצין משטרה אחד,[6] הנתמכים על ידי 227 אנשי צוות אזרחי ו-16 מתנדבי או"ם. רוב החיילים הגיעו מבנגלדש, מצרים ופקיסטן. יחידות חמושות מסיירות לאורך שטח ההפקר של חומת מרוקו-סהרה המערבית, כדי לשמור על הפסקת האש.
ביקורת
בשנת 1995 טען סגן ראש הארגון לשעבר, פרנק רודי, כי MINURSO חסר יכולת או רצון לפעול נגד פגיעה מרוקאית בתהליך, ולמנוע התעללות באזרחים סהראווים;[7] מאז המשיך רודי בביקורתו, כלפי מה שהוא תופס כתהליך יקר מבחינה כלכלית ופגום מבחינה פוליטית.[8] MINURSO הוא כוח שמירת השלום היחיד של האו"ם שהוקם מאז 1978, מבלי שאחת ממשימותיו תהיה שמירה על זכויות האדם באזור המאבק. אף על פי שהחלטה 1979 של מועצת הביטחון המליצה על הוספת הסעיף הזה,[9] הדבר טרם קרה. ביקורת רבה החלה להישמע כלפי מועצת הביטחון, כדי שיוקם כוח לפיקוח על זכויות האדם של תושבי סהרה המערבית ושל העם הסהראווי.[10] האפשרות הזו, שבה תמכו רבים באו"ם, נדחתה על ידי צרפת באמצעות זכות הווטו שלה במועצמת הביטחון.[11]
במהלך תקופה של שנתיים, בעיקר בשנים 2006–2007, השחיתו אנשי MINURSO אתרים ארכאולוגיים על ידי ריסוס גרפיטי על ציורי סלעים פרהיסטוריים ותחריטים[12] באזור החופשי (חלקי סהרה המערבית שבהם שולטת חזית פוליסריו). ישנן גם האשמות, בהן של אנשי מנהל מרוקאים באזור, של ביזה של ציורים פרהיסטוריים בידי אנשי האו"ם בכמה אתרים.[13][14]
במאי 2010 הפסיקה חזית פוליסרו את מגעיה עם ה-MINURSO, בשל מה שהגדירה "כישלון ביישום משאל העם להגדרה העצמית", והאשימה את כוח האו"ם בניסיון "להפוך למגן העובדה הקולוניאלית, כיבוש סהרה המערבית בידי מרוקו".[15]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של MINURSO- אוסף מסמכי האו"ם על מינסו (בצרפתית)
הערות שוליים
- ^ Security Council Resolution 690 - UNSCR, unscr.com
- ^ Shefte, Whitney (6 בינואר 2015). "Western Sahara's stranded refugees consider renewal of Morocco conflict". the Guardian. נבדק ב-2 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "United Nations Documents on MINURSO". Resolutions of the Security Council. נבדק ב-10 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ S/RES/2440(2018) - E - S/RES/2440(2018), undocs.org
- ^ Situation concerning Western Sahara: Report of the Secretary-General, MINURSO, 3 October 2018
- ^ "Troop and police contributors". United Nations Peacekeeping (באנגלית). נבדק ב-2018-07-19.
- ^ REVIEW OF UNlTED NATIONS OPERATIONS AND PEACEKEEPlNG, www.arso.org
- ^ Saharawi Republic Waits to Be Born Insight on the News - Find Articles, web.archive.org, 2007-10-05
- ^ United Nations Official Document, www.un.org
- ^ Human Rights Watch | 350 Fifth Avenue, 34th Floor | New York, NY 10118-3299 USA | t 1.212.290.4700, Letter to the UNSC urging human rights monitoring in Western Sahara, Human Rights Watch, 2009-04-17 (באנגלית)
- ^ Timothy Bancroft-Hinchey, Security Council under pressure over human rights in Western Sahara, PravdaReport, 2010-04-27 (באנגלית)
- ^ "UN vandals spray graffiti on Sahara's prehistoric art". The Times. אורכב מ-המקור ב-9 באוגוסט 2011. נבדק ב-8 במאי 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-8 ביולי 2011. נבדק ב-7 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) UN peacekeepers: cultural crime, too. - ^ France-Presse, Agence (2008-02-01). "Western Sahara: Vandalism by Peacekeepers". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-04-07.
- ^ "El Polisario rompe los contactos con la MINURSO" (בספרדית). El País. 2010-05-28. נבדק ב-4 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה)
