NGC 4473
 | |
| NGC 4473 בתמונה של סקר השמים הדיגיטלי של סלואן | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | שערות ברניקי |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 8 באפריל 1784 |
| סוג | גלקסיה אליפטית |
| בהירות נראית | 10.2[1] |
| סיווג מורפולוגי | E5[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 29ᵐ 48.9ˢ |
| נטייה | 45.6″ 25′ 13°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 20.85- |
| מרחק[2] |
54,000,000 שנות אור 16,556,291.39 פארסק |
| קוטר | 70,710[2] שנות אור |
| מסה | 3.5×1011[3] ☉M |
| הסחה לאדום |
2,244[2] ק"מ/שנייה 0.007485 |
NGC 4473 היא גלקסיה אליפטית בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-54 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.
היסטוריה
לגלקסיה בהירות מדרגה 10.2 והיא התגלתה ב-8 באפריל 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון II.114. הוא תיאר אותה כעמומה וציין שניתן להבחין בכוכבים בתוכה.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן והכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3030, כשהיא מתוארת כעמומה מאוד ושניתן להבחין בכוכבים שבה.[5] בשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4473, כאשר היא מתוארת כדי בהירה.[6]
תצפית
הגלקסיה נמצאת מעט מצפון למרכזו של צביר הבתולה בחלק שגולש לקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, על הגבול עם קבוצת הכוכבים בתולה, כ-8.3 מעלות ממערב-צפון-מערב לכוכב וינדמיאטריקס, כ-9.9 מעלות ממזרח לכוכב הבולט דנבולה וכ-10.5 מעלות מדרום-דרום-מערב לכוכב α בשערות ברניקי. כ-13 דקות קשת מעלות מצפון-צפון-מזרח לה נמצאת NGC 4477, כ-35 דקות קשת או 0.6 מעלה מצפון-צפון-מערב לה נמצאת NGC 4459 ובמרחק דומה מדרום מערב לה נמצאות "העיניים" - NGC 4435 ו-NGC 4438. במרחק זוויתי של מעלה ומעלה ורבע ממערב-דרום-מערב ל-NGC 4473 נמצאות בהתאמה M86 ו-M84, כשליש מעלה מדרום-דרום-מערב לה נמצאת NGC 4461, כמעלה מדרום-דרום-מזרח לה נמצאת M87, כ-1.7 מעלות מדרום-מזרח לה נמצאת M89, כ-1.8 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לה נמצאת M90, כ-1.75 מעלות מצפון-מזרח לה נמצאת M91 וכ-1.1 מעלות מצפון-צפון-מזרח לה נמצאת M88, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.
תכונות
אורכה הזוויתי של NGC 4473 הוא כ-4.5 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-70,000 שנות אור, מעט יותר משני שלישים מהקוטר של שביל החלב, מסתה מוערכת בכ-3.5×1011 מסות שמש, כ-60% ממסת שביל החלב, כאשר למעלה מ-70% ממסתה או כ-2.5×1011 מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] בדומה לגלקסיות אחרות מסוגה, בגלקסיה יש מעט גז ואבק, ולכן יצירה של כוכבים חדשים מתרחשת בקצב נמוך יחסית שמוערך בכ-7.5 מאיות של מסת שמש בשנה, או מסת שמש בכ-13 שנים.[3] בהתאם לכך, אוכלוסיית הכוכבים בגלקסיה היא די זקנה פיזיולוגית וגילה הפיזיולוגי הממוצע מוערך בכ-13 מיליארד שנים והמתכתיות של הכוכבים היא רק כ-72% מזו של השמש.[7] במרכז הגלקסיה נמצא חור שחור על-מסיבי שמסתו מוערכת בכ-1.1×108 מסות שמש והגלקסיה מוקפת במערכת גדולה של צבירים כדוריים שמספרם מוערך בין 270 ל-370.[8] חלק משמעותי מהצבירים הכדוריים מקיפים את הגלקסיה בכיוון הפוך לכיוון התנועה של כוכבי הגלקסיה ושל רוב הצבירים הכדוריים, מה שמצביע על היסטוריה לא שגרתית של התפתחות הגלקסיה.[9] NGC 4473 מתרחקת ממערכת השמש במהירות של 2,244 קילומטר בשנייה, מהירות כפולה ממהירות ההתנועה הממוצעת של צביר הבתולה ביחס למערכת השמש, שהיא רק כ-1,100 קילומטר בשנייה, כך שהגלקסיה נעה במהירות של כ-1,100 קילומטר בשנייה ביחס לצביר שאליו היא שייכת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ SIMBAD: NGC 4473
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 NED: NGC 4473
- ^ 3.0 3.1 3.2 A. Amblard, L. Riguccini, P. Temi, S. Im, M. Fanelli & P. Serra: Star Formation Bimodality in Early-type Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 783, Iss. 2, article id. 135, p. 17 (2014)
- ^ W. Herschel: Catalogue of One Thousand new Nebuae and Clusters of Stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 476 (1786)
- ^ J. F. W. Herschel: Catalogue of nebulœ and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 154, p. 100 (1864)
- ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 126 (1888)
- ^ J. Dabringhausen & M. Fellhauer: An extensive catalogue of early-type galaxies in the nearby Universe, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 460, Iss. 4 (2016)
- ^ K. L. Rhode: Exploring the Correlations between Globular Cluster Populations and Supermassive Black Holes in Giant Galaxies, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 5, article id. 154, p. 5 (2012)
- ^ A. B. Alabi, C. Foster, D. A. Forbes, A. J. Romanowsky, N. Pastorello, J. P. Brodie, L. R. Spitler, J. Strader & C. Usher: The SLUGGS Survey: Globular cluster kinematics in a double sigma” galaxy - NGC 4473, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 452, Iss. 2, p.2208 (2015)
