SHALOM (לוויין)
 |
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
| |
| ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל |
סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית |
| יצרן | התעשייה האווירית לישראל |
| משימה | |
| סוג משימה | לוויין חישה היפר ספקטראלי |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | LEO |
| נטייה | מסלול מסונכרן-שמש |
| גרם שמיים | כדור הארץ |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 385 ק"ג (מתוכנן)[1] |
| קוטר | 1.2 מטר[1] |
לוויין SHALOM (ראשי תיבות של "Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission") הוא תוכנית משותפת לסוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית לפיתוח לוויין צילום היפרספקטרלי.[2][3] [4]
מהלך הפרויקט
שיתוף הפעולה הישראלי-איטלקי הוסכם בסוף 2010. התכנון הראשוני כלל בנייה של שני לווייני צילום מסחריים בעלי מצלמה היפרספקטרלית.[5] בדיקות התכנות וניתוחים ראשוניים בוצעו בין השנים 2012–2014. שלב אפיון המשימה, Phase A, בוצע בשיתוף פעולה בין קבוצות בתעשיית החלל הישראלית והאיטלקית, והסתיים ב-2013. שלבי אפיון המטעד והתכן הראשוני בוצעו עד סוף 2014.[6][1] לקראת 2015 הפרויקט התגבש הקונספט לבניית לוויין אחד משותף, אשר יתקשר מול שתי תחנות קרקע, בישראל ובאיטליה. שלב התכן הראשוני (phase B1) התחיל ב-2017 והיה אמור להמשך כשנה.[4]
מסמך הבנות בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית נחתם באוקטובר 2015, במסגרת קונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי שהתקיים בירושלים.
במסגרת חלוקת התפקידים בפרויקט, ישראל אחראית על ייצור הלוויין (אשר נבנה בתעשייה האווירית לישראל), ואיטליה אחראית על המטעד הראשי והמצלמה, בשילוב עם חברות LEONARDO ו-SELEX האיטלקיות[6] ואל-אופ הישראלית. המערך הקרקעי האיטלקי נבנה על ידי חברת Thales Alenia Space Italy (אנ').[4][2]
המשימה
מטרת הפרויקט הוא לבנות לוויין צילום היפרספקטראלי שיהיה במסלול המשותף ללוויינים האיטלקיים COSMO-SkyMed, ששוגר בשנת 2007. הלוויין יהיה בעל מצלמה המסוגרת לקלוט גלי אור בתחום הנראה, תחום האינפרה-אדום והאולטרה סגול. המערכת אמורה להיות משולבת עם המערך הקרקעי המתפעל את תוכנית PRISMA האיטלקית.
מסלול הלוויין
מסלול הלוויין המתוכנן הוא מסלול מסונכרן-שמש בעל עקבה קרקעית חוזרת, בגובה בסביבות 600 ק"מ. זמן חציית קו המשווה הוא בין 10:30–11:30 זמן מקומי.[1]
המטעד
המטעד מורכב מטלסקופ אחד המתפצל לעיבוד פאן כרומטי (שחור לבן) וצילום היפרספקטרלי.
הצילום הפאן כרומטי יהיה ברזולוציה מרחבית של 2.5–5 מטר (כתלות ביכולת בסיום פיתוח המצלמה) מגובה 600 ק"מ. רוחב תמונה בסביבות 30 ק"מ.[7]
הצילום ההיפרספקטרלי יהיה ברזולוציה של 10 מטר מגובה 600 ק"מ, ויצלם ב-241 ערוצים באורכי גל בטווח של 0.4–2.5 מיקרו-מטר. רזולוציה ספקטרלית של 10 נאנומטר ורוחב תמונה של 10 ק"מ, במוד צילום מצורת Push-broom. המערכת מתוכננת לכסות שטח בגודל של 200,000 קמ"ר ביממה.[4]
מפתח הטלסקופ הוא 650 מ"מ, והוא אמור לשקול עד 120 ק"ג.[4]
פלטפורמה
הלוויין ישתמש בפלטפורמת אופטסאט 3000 מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. הוא אמור לשקול 385 ק"ג בשיגור, בעל קוטר של 1.2 מטר, ואורך של 3.85 מטר במצב מקופל לשיגור.[1]
לקריאה נוספת
- Feingersh, Tal; Ben Dor, Eyal (20 בנובמבר 2015). "SHALOM – A Commercial Hyperspectral Space Mission". Optical Payloads for Space Missions. doi:10.1002/9781118945179.ch11.
{{cite book}}: (עזרה)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אייל בן דור, אביה כפרי, Giancarlo Varacalli (ביולי 2014). "SHALOM: Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission: A joint project of ASI-ISA, an update for 2014" (PDF). IGARSS Quebec.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 2.0 2.1 "ריאיון עם צבי קפלן מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית". Spacenews. 6 בספטמבר 2011. נבדק ב-16 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ דקל, טל. "Israeli Civilian Space Program: Turning Swords into Plowshares" (PDF). סוכנות החלל הישראלית. נבדק ב-21 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 "SHALOM Mission" (PDF). Workshop :“Data Exploitation della missione PRISMA, precursore delle missioni iperspettrali nazionali”. במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Italy and Israel: all clear for SHALOM". סוכנות החלל האיטלקית. 24 בנובמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-2013-12-03. נבדק ב-16 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 "SELEX Galileo in Charge of Hyperspectral Instrument for Italian-Israeli SHALOM Space Mission". Selex ES. נבדק ב-16 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ezio Bussoletti, סוכנות החלל האיטלקית, Space Observations for Agriculture and Food Support, מצגת לUOONSA, 9 במרץ 2012
 לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
| ||
|---|---|---|
| לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
| לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
| לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר | |
| לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT | |
| לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
| חלליות וגשושיות | בראשית | |
| יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
| משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
| מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* | |
| ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
| * שיתופי פעולה בינלאומיים | ||
