ראמאפו
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה | ניו יורק |
| מחוז | רוקלנד |
| ראש העיר | מייקל שפכט (2018) |
| שטח | 160 קמ"ר |
| ‑ שטח ואחוז מים | 1.8 קמ"ר 1.11 |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 382 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 148,919 (2020) |
| ‑ צפיפות | 686.6 נפש לקמ"ר (2000) |
| קואורדינטות | 41°7′19″N 74°5′0″W / 41.12194°N 74.08333°W |
|
www | |
ראמאפו (באנגלית: Ramapo) היא עיירה (town)(אנ')[1] במחוז רוקלנד, ניו יורק, ארצות הברית ובה ריכוז משמעותי של אוכלוסייה חרדית. ראמאפו הוקמה בשנת 1791 בשם ניו המפסטד, ושמה שונה לראמאפו בשנת 1828[2]. נכון לשנת 2020 מנתה ראמאפו 148,919 תושבים, מה שהופך אותה לעיירה המאוכלסת ביותר בניו יורק אחרי לונג איילנד.
היסטוריה
אוכלוסייתו המקורית של האיזור הוא שבט Munsee, משבטי הלנאפי. מקור השם ראמאפו, שנכתב לעיתים Ramopuck, Ramapock, או Ramapough[3] מוצאו משפתם של הלנאפי ופירושו "מים מתוקים" או "סלעים משופעים"[4]. צאצאיהם, המכונים "ראמאפו לנאפי" חיים כיום ב-סטאג היל שבניו ג'רזי, שם הם מוכרים רשמית כשבט על ידי הממשל הפדרלי.
העיירה ניו המפסטד נוסדה בשנת 1791 כשכונה בעיר האוורסטרו, לאחר 6 שנים השם שונה להמפסטד, ולראמאפו ב-1828[5].
קו הרכבת הראשון לרוחב מחוז רוקלנד נבנה בשנת 1841 מפירמונט לראמאפו.
בשנת 2006 דירג המגזין Money את ראמאפו במקום ה-49 ברשימת המקומות הטובים ביותר למגורים בארצות הברית והמקום הטוב ביותר במדינת ניו יורק. הדירוג נקבע בעיקר לאור ציונים גבוהים בקטגוריות אומנות ופנאי, עסקים, דיור, שיעורי פשיעה נמוכים ושטחים פתוחים. בקטגוריית שטחים פתוחים הגיעה ראמאפו למקום הראשון[6].
גיאוגרפיה
על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית שטחה של ראמאפו כולל של 61.9 מילים רבועים (160 קילומטרים רבועים), מתוכם 61.2 מילים רבועים (159 קילומטרים רבועים) הם יבשה ו1.11% משטחה, 0.7 מילים רבועים (1.8 קילומטרים רבועים), הם מים. אם ראמאפו הייתה מוגדרת כעיר, היא היתה העיר השישית בגודלה במדינת ניו יורק.
העיירה ממוקמת מדרום להאוורסטרו וממערב לקלרקסטאון ואורנג'טאון. קו העיר הדרומי הוא הגבול של ניו ג'רזי, וקו העיר המערבי הוא הגבול של מחוז אורנג'. השבר שנוצר בהרי ראמאפו על ידי זרימת נהר ראמאפו, הביא לכך שבישוב סופרן עוברות כמה אוטוסטרדות משמעותיות כמו ה -"New York State Thruway"(אנ'), כביש I-287, כביש 17 של מדינת ניו יורק, הכביש המהיר Palisades וקו רכבת.
הר טורן (1,130 רגל (340 מטרים); מוצג במפות טופוגרפיות בשם "High Torne"), שהוא חלק מהפארק הלאומי של הרימן, משקיף על מעבר ראמאפו ועל שרידי מפעלי הברזל של ראמאפו ששגשגו בעבר. במהלך המהפכה האמריקנית שימש ההר לתצפית על תנועתן ספינות בריטיות ששטו בהדסון.
הנקודה הגבוהה ביותר ברמאפו היא הר ביצת הסנאי ליד הגבול הצפוני של העיירה, בגובה של 1,252 רגל (382 מטרים)[7]
ישובים בראמאפו
תחת האחריות האדמיניסטרטיבית של רמאפו כעיירה (town), נתונות כמה חטיבות אדמיניסטרטיביות מדרג נמוך יותר, המכונות ישוב (village), שלהן ממשל עצמאי בעל אוטונומיה חלקית. שמות היישובים:
- אנטרים, ליד הגבול הדרומי של העיר
- אירמונט (אנ')
- צ'סטנאט רידג'
- הילבורן, בחלק הדרום מערבי של העיר
- הילקרסט
- כתר
- מונסי
- ניו המפסטד
- ניו סקוור
- מונטבלו
- ראמאפו, בחלק הדרום מערבי של העיר. היישוב ראמאפו והעיר ראמאפו מוחלפים לעתים במפות מבוססות אינטרנט.
- סנדיפילד
- סלואטסבורג
- ספרינג ואלי
- סטרלינגטון, ליד סלואטסבורג
- סופרן
- סופרן פארק, ליד סופרן
- טלמן, בחלק הדרומי של העיירה
- ויולה, בחלק המזרחי של העיירה
- ווסלי הילס, בחלק הצפון מזרחי של העיירה
דמוגרפיה
| התפתחות האוכלוסייה | |||
|---|---|---|---|
| מפקד | אוכלוסייה | %± | |
| 1820 | 2,072 | — | |
| 1830 | 2,837 | 36.9% | |
| 1840 | 3,222 | 13.6% | |
| 1850 | 3,197 | −0.8% | |
| 1860 | 3,435 | 7.4% | |
| 1870 | 4,649 | 35.3% | |
| 1880 | 4,954 | 6.6% | |
| 1890 | 5,910 | 19.3% | |
| 1900 | 7,502 | 26.9% | |
| 1910 | 11,537 | 53.8% | |
| 1920 | 11,709 | 1.5% | |
| 1930 | 16,321 | 39.4% | |
| 1940 | 18,007 | 10.3% | |
| 1950 | 20,584 | 14.3% | |
| 1960 | 35,064 | 70.3% | |
| 1970 | 76,702 | 118.7% | |
| 1980 | 89,060 | 16.1% | |
| 1990 | 93,861 | 5.4% | |
| 2000 | 108,905 | 16.0% | |
| 2010 | 126,595 | 16.2% | |
| 2020 | 148,919 | 17.6% | |
נכון למפקד האוכלוסין[8] של שנת 2000, התגוררו בעיירה 108,905 נפשות, 31,561 משקי בית ו-24,870 משפחות. צפיפות האוכלוסין הייתה 1,778.2 אנשים לכל מייל רבוע (686.6/קמ"ר ). בעיירה היו 32,422 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 529.4 למייל רבוע (204.4/קמ"ר ). ההרכב הגזעי של העיירה היה 72.54% לבנים, 17.04% אפרו-אמריקאים, 0.32% אינדיאנים, 4.60% אסייתים, 0.07% ילידי איי האוקיינוס השקט, 2.65% מגזעים אחרים ו-2.79% גזעים מעורבים. היספנים היו 8.19% מהאוכלוסייה.
נספרו 31,561 משקי בית, מתוכם ל-42.3% היו ילדים מתחת לגיל 18 שגרים איתם, 64.3% היו זוגות נשואים שחיו יחד, 10.6% היו בבעלות אישה חד הורית, ו-21.2% לא הוגדרו כמשפחות. 17.2% מכלל משקי הבית היו יחידים, ול-7.1% היה בודד בן 65 ומעלה. גודל משק הבית הממוצע היה 3.37 וגודל המשפחה הממוצע היה 3.82.
33.6% מתושבי ראמאפו הינם מתחת לגיל 18, 8.8% מגיל 18 עד 24, 26.0% מגיל 25 עד 44, 21.4% מגיל 45 עד 64 ו-10.3% בני 65 ויותר. הגיל החציוני היה 32 שנים. על כל 100 נקבות היו 97.4 זכרים. על כל 100 נשים בנות 18 ומעלה היו 93.1 גברים.
ההכנסה החציונית למשק בית בעיירה הייתה 60,352 דולר, וההכנסה החציונית למשפחה הייתה 67,004 דולר. לגברים הייתה הכנסה חציונית של $46,286 לעומת $34,632 לנשים. ההכנסה לנפש בעיר הייתה 22,868 דולר. כ-11.5% מהמשפחות ו-16.3% מהאוכלוסייה היו מתחת לקו העוני, כולל 24.3% מאלו מתחת לגיל 18 ו-8.8% מבני 65 ומעלה.
נכון למפקד האוכלוסין של 2020, היו 148,919 אנשים בעיירה ראמאפו[9], כמעט מחציתם יהודים.
הקהילה החרדית בעיר
בראמאפו נמצא אחד הריכוזים החרדיים הגדולים בארצות הברית. הריכוזים החרדיים הוותיקים ביותר הם מונסי וכתר, ויישובים חדשים יותר הם ספרינג ואלי, המפסטד, ועוד. במאה ה-21 החלה התיישבות חרדית גם בשולי העיר, בישובים כמו איירמונט ופמונה.
בישוב מונסי לבדו הוקמו עד לשנת 1997 45 ישיבות ו-112 בתי כנסת[10]. בשנת ה'תשכ"ד העתיק רבי מרדכי הגר (האדמו"ר הקודם מויז'ניץ מונסי) את ביתו מהעיר ויליאמסבורג למונסי, והקים קהילה בעיר. בשנת תש"נ החליטה הקהילה להקים באופן רשמי את האזור המוניציפלי 'כתר', כדי לחוקק בעצמם את חוקי הבנייה וכדי לאפשר בנייה לגובה (מה שלא ניתן לביצוע בישובים אחרים הכפופים לחוקי המחוז). הרברט רייזמן, מפקח העיר באותה התקופה, דחף להקמת הישוב, בתקווה להרחבת אפשרויות הדיור והנדל"ן בעיר[11].
ממשל
עד ל-19 במאי 2017 ראש עיריית ראמאפו (מפקח עירוני) היה כריסטופר סנט לורנס. באפריל 2016 הואשמו סנט לורנס ופקיד נוסף בעירייה, נ. אהרון טרודלר, ב-22 סעיפי אישום של הונאה בניירות ערך, הונאת רשתות וקשירת קשר. ההאשמות התייחסו למספר פרויקטים כמו הקמת אצטדיון בייסבול ופיתוח בתים משותפים, רישומים חשבונאיים מזויפים שנעשו כדי לבצע הונאות אג"ח, ושימוש בכספים יעודיים למטרות עירוניות כלליות[12][13][14]. ב-7 במרץ 2017 הודה טרודלר בחלק מהאישומים[15]. ב-19 במאי 2017 הורשע סנט לורנס ב-20 אישומים פליליים[16][17]. בעקבות ההרשעה, הודיע סגן המפקח ברמאפו, יצחק אולמן, כי סנט לורנס פסול מלשמש כמפקח. הדמוקרט מייקל שפכט נבחר למפקח העיר רמאפו ב-7 בנובמבר 2017 והושבע ב-1 בינואר 2018.
נציג ראמאפו בבית הנבחרים הוא מונדייר ג'ונס. בממשל המדינתי היא מיוצגת על ידי הסנאטור(אנ') אליהו רייכלין-מלניק(אנ'), וחברי האסיפה[18] מייקל לולר וקנת פ. זברוסקי.
חינוך
רוב בתי הספר הפרטיים ברמאפו הם מוסדות חינוך וישיבות חרדיות. ביניהם ישיבת אבני שלמה, ישיבת אור ראובן, ישיבת דרכי נועם, ישיבת בית מדרש עליון ובית יעקב חפץ חיים. רוב המוסדות נמצאות בחלק המזרחי של העיירה. משנת 2020, בה נסגר בית הספר הקתולי 'הלב הקדוש', בית הספר הפרטי הרומאי-קתולי היחיד בעיירה הוא בית הספר סנט ג'וזף. רוב תושבי האיזור הקתולי בעיירה שולחים את בניהם לבית הספר התיכון דון בוסקו ברמזי שבניו ג'רזי. ישנם ארבעה בתי ספר פרטיים שאינם דתיים ברמאפו: בית הספר גודארד, המרכז לבניית מיומנויות, בית הספר גרין מדו וולדורף ומרכז הלמידה של מחוז רוקלנד.
ערים תאומות
מתוך הכרה בגיוון התרבותי המשמעותי של ראמאפו, הקים מפקח העיר לשעבר הרברט רייזמן, בסיועם של מתנדבים רבים מהקהילות השונות בראמאפו, את תוכנית ערים תאומות. תוכנית זו פועלת להקמת משלחות, הכוללות בדרך כלל תלמידי תיכונים מקומיים, המבקרות בערים התאומות של ראמאפו ברחבי העולם.
כיום פועלות בראמאפו שבע ועדות לביסוס הקשר עם ערים תאומות:
- ועדת התאומות האפריקאית (גאנה)
- ועדת התאומות הסינית
- ועדת התאומות ההודית
- ועדת תאומות אירלנד (דונרייל)
- ועדת התאומות הישראלית (בית שמש)[19]
- ועדת התאומות האיטלקית (אנדארטה)
- ועדת התאומות הפיליפינית (מקאטי)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הממשל המקומי במדינת ניו יורק מחולק לחטיבות אדמינסטרטיביות. ערים (cities) מחולקות לתת חטיבות המכונות עיירות (towns), שמחולקות אף הן לישובים (village).
- ^ "Ramapo", in Peter R. Eisenstadt and Laura-Eve Moss (Eds.
- ^ מפות מוקדמות כינו את ראמאפו גם Ramepog (1695) Ramepogh (1711) ו- Ramapog (1775)
- ^ Penfold, Saxby Vouler (1955).
- ^ "Ramapo", in Peter R. Eisenstadt and Laura-Eve Moss (Eds.
- ^ "Money Best Places to Retire". CNN. 2006. נבדק ב-30 במאי 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ U.S. Geological Survey 7.5 minute topographic map series; Acme Mapper
- ^ "U.S. Census website". United States Census Bureau. נבדק ב-2008-01-31.
- ^ Ramapo town, Rockland County, New York
- ^ Growing Pains for a Rural Hasidic Enclave, 1997, New York Times
- ^ ברגר, ג'וזף. "growing pains for a rural hasidic enclave" הניו יורק טיימס. 13 בינואר 1997.
- ^ "Ramapo Town Supervisor And Former Executive Director Of Ramapo Local Development Corporation Charged With Securities Fraud In Connection With Ramapo Municipal Bonds". U.S. Department of Justice. 14 באפריל 2016. נבדק ב-17 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Taliaferro, Lanning (2 במאי 2016). "Town Officials Face Charges in Fiscal Fraud Case". New City Patch. נבדק ב-17 בספטמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Indictment. United States of America v. Christopher St. Lawrence, and N. Aaron Troodler". U.S. Department of Justice. נבדק ב-17 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Former Executive Director of the Ramapo Local Development Corporation Pleads Guilty To Securities Fraud And Conspiracy Charges". U.S. Department of Justice. 7 במרץ 2017. נבדק ב-2 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "St. Lawrence trial: Ramapo supervisor found guilty of fraud, conspiracy".
- ^ "Ramapo Town Supervisor, Christopher St. Lawrence, Found Guilty After Trial of Conspiracy, Securities Fraud, and Wirefraud in Municipal Bond Securities Fraud Case". 19 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אסיפת מדינת ניו יורק(אנ') הוא הבית התחתון של בית המחוקקים של מדינת ניו יורק
- ^ בשל הקהילות החרדיות הגדולות שמתגוררות בשתי הערים
