בית שמש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית שמש
Coat of arms of Beit Shemesh.svg
בית שמש דרום.jpg
מחוז ירושלים
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה עליזה בלוך
גובה ממוצע[1] ‎307 מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב עיר 100,000‏–199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 118,676 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 15
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 3.8% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,958 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 70
תחום שיפוט[2] 38,670 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 55
31°44′13″N 34°59′20″E / 31.7368335355725°N 34.9889586223226°E / 31.7368335355725; 34.9889586223226
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4336
    - דירוג מדד ג'יני 71
לאום ודת[2]
יהודים: 98.1%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.9%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 17.4%
גילאי 5 - 9 15.5%
גילאי 10 - 14 13.2%
גילאי 15 - 19 9.0%
גילאי 20 - 29 14.2%
גילאי 30 - 44 16.2%
גילאי 45 - 59 8.8%
גילאי 60 - 64 1.8%
גילאי 65 ומעלה 3.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 125
–  יסודיים 77
–  על-יסודיים 59
תלמידים 27,518
 –  יסודי 19,215
 –  על-יסודי 8,303
מספר כיתות 1,216
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל בית שמש נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר הבית של עיריית בית שמש

בֵּית שֶׁמֶשׁ היא עיר במחוז ירושלים, ישראל. היא הוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991. בית שמש נמצאת במרכז הגאוגרפי של מדינת ישראל, בין המטרופולין התל אביבית ובין המטרופולין הירושלמית – בין הרי ירושלים לשפלת יהודה. בשנת 2015 אוכלוסיית העיר מנתה מעל מאה אלף תושבים ועשרות אלפי יחידות דיור נוספות בתהליך פיתוח.

היסטוריה

בית שמש העתיקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תל בית שמש

באזור קיימים שרידים ארכאולוגיים רבים המעידים על קיומו של יישוב עתיק מהתקופה הכנענית, בו נעבדה הע"ז שפש, ומזוהה עם בית שמש המקראית. הזיהוי מתבסס על המיקום הגאוגרפי, האונומיסטיקון של אוסביוס מקיסריה, ומיקומו של הכפר עין שמס[3]. במאמר המסכם את החפירות הממושכות המתנהלות בתל, קבעו חוקרי אוניברסיטת תל אביב פרופ' שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן כי "תל בית־שמש הוא אתר מפתח ללימוד קצה גבול ההתפשטות הפלישתית והדינמיקה התרבותית והחברתית באזורי המפגש והחיכוך בתקופת הברזל א'."[4] ערים ויישובים כנעניים נוספים בהם היה מקדש לאל השמש ידועים מהתנ"ך ברשימת הנחלות של שבטי נפתלי[5] יששכר וזבולון ומקום בשם עין שמש שהיה בנחלת שבט יהודה על גבול המדבר[6].

העיר בית שמש העתיקה מוזכרת רק בתנ"ך ובתלמוד ושמה איננו מופיע במקורות אחרים. האזכור הראשון בתנ"ך אודות העיר מופיע בתקופת התנחלות השבטים. אז נכללה העיר בתחומו של שבט יהודה, כפי שכתוב:

וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה... וְנָסַב הַגְּבוּל... וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶש וְעָבַר תִּמְנָה.

אזכור נוסף אודותיה מופיע בספר שמואל. בית שמש הייתה העיר אליה החזירו הפלשתים את ארון הברית שנשבה על ידם במהלך מלחמת אפק:

וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן ה' וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ. וּרְאִיתֶם אִם דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאִם לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ. וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת. וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן ה' אֶל הָעֲגָלָה, וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם. וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ. וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק, וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן, וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת. וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי וַתַּעֲמֹד שָׁם וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַה'. וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן ה' וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַה'. […] וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה' וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי הִכָּה ה' בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה. וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' הָאֱלֹקִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְאֶל מִי יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ.

תל בית שמש
בית שמש העתיקה על רקע העיר החדשה

בימי דוד המלך יושבה העיר מחדש והחלה להתפתח ולשגשג, ככל הנראה לאחר תקופה ארוכה בה הייתה נטושה, בעקבות כיבושה מחדש בידי שאול המלך מידי הפלשתים. בימי שלמה המלך הייתה בית שמש עיר מחוז בה ישב אחד מנציביו:

וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד לְכַלְכֵּל. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם, בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם. בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ...

בית שמש מוזכרת פעם אחת נוספת בתנ"ך, הפעם בספר מלכים בהקשר למלחמה שהתחוללה בין אמציהו מלך יהודה ויהואש מלך ישראל בסמוך לבית שמש. תוצאות הקרב היו תבוסתו של אמציהו ובעקבות זאת בזיזת אוצרות בית המקדש בידי יהואש והעברתם לבירת ממלכת ישראל - שומרון:

וְלׁא שָמַע אֲמַצְיָהוּ וַיַעַל יְהוֹאָש מֶלֶך יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָּנִים הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶך יְהוּדָה, בְּבֵית שֶׁמֶש אֲשֶׁר לִיהוּדָה. וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָו. וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ, וַיָּבֹא יְרוּשָׁלַיִם, וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפִּנָּה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.

בימי אחז ניצלו הפלשתים את התוהו הפוליטי, עלו על אזורי הגבול עם ממלכת יהודה והרסו את בית שמש:

בָּעֵת הַהִיא, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז עַל מַלְכֵי אַשּׁוּר לַעְזֹר לוֹ. וְעוֹד אֲדוֹמִים בָּאוּ וַיַּכּוּ בִיהוּדָה, וַיִּשְׁבּוּ שֶׁבִי. וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה, וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ...

בית שמש נחרבה בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר מלך בבל וירדה ממעמדה. היא מוזכרת בתלמוד כמקום יישוב קטן וזניח: "אמר ר' יוחנן: מגבת ועד אנטיפריס ששים רִבוא עיירות היו, הקטנה שבהן היא היתה בית שמש." (מסכת תענית פרק ד', ומגילה פרק א') רק במאה ה־5 לספירה, נבנה במקום מנזר ביזנטי גדול.

עיר נוספת בשם בית שמש נזכרת בספר שופטים בתחום נחלתו של שבט נפתלי:

נַפְתָּלִי לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית עֲנָת וַיֵּשֶׁב בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וּבֵית עֲנָת הָיוּ לָהֶם לָמַס.

העיר המודרנית

במלחמת העצמאות, הצבא המצרי פלש לאזור והקים משלט באזור שבו היום נמצאת בית שמש הוותיקה. במשלט זה, שנקרא המשלט המשותף, ישבו במשך מספר חודשים חיילי חטיבת הראל כשהם מרוחקים כ־60 מטר בלבד מהמצרים. על משלט זה הוקמה העיר בית שמש. המשלט המשותף נכבש במהלך מבצע ההר, שהחל בליל ה־19/20 באוקטובר 1948. היום נמצא במקום זה רחוב המשלט.

העיר הוקמה בכ"ז בכסלו ה'תשי"א (6 בדצמבר 1950) כמעברת הר־טוב, שנקראה על שם המושבה הר־טוב, שהוקמה על ידי עולים מבולגריה על האדמות שעליהם יושב היום המושב נחם. המושבה ננטשה במלחמת העצמאות והיום קרויים על שמה רחוב בבית שמש ואזור התעשייה הר־טוב. בשנת 1953 שונה שמה של "מעברת הר־טוב" לשם "בית שמש". בימיה הראשונים של בית שמש, גרו בה בעיקר עולים מאיראן, עיראק, צפון אפריקה, ורומניה ובמהלך השנים הגיעו לעיר גם עולים מאתיופיה, רוסיה וארצות הברית. בשנת 1952 עברה המעברה למבני קבע וב־25 ביוני 1991 י"ג בתמוז ה'תשנ"א קיבלה בית שמש מעמד של עיר.

מאמצע שנות ה־90 בחרו חרדים רבים בבית שמש כעיר מושבם והם מתרכזים יחדיו בשכונות המקבלות אופי חרדי כ"רמת בית שמש" והקריה החרדית (חלקם משתייך לעדה החרדית ונטורי קרתא, שהעדיפו לפנות לבית שמש מאשר למודיעין עילית וביתר עילית הנמצאות מחוץ לקו הירוק). כפועל יוצא, בבחירות המקומיות של שנת 2008 נבחר לראשונה חרדי לראשות העיר - משה אבוטבול מש"ס.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בבית שמש 118,676 תושבים (מקום 15 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לבית שמש דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 37.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,682 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[7]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

היחסים בין חלקי האוכלוסייה

מרבית הבנייה בעיר החל משנות ה־90 יועדה לציבור החרדי, ונכון לשנת 2020, למעלה מ־50% מהתושבים הם חרדים, כאשר בכיתות הגן כ־90% מהתלמידים הם חרדים[דרוש מקור], כולל נוכחות משמעותית של משפחות המשתייכות לזרמי נטורי קרתא והעדה החרדית. החיכוכים בין חלק מהאוכלוסייה החרדית לבין החילונים והדתיים הלאומיים בעיר, הובילו להגירה גוברת של אוכלוסיות אלו מהעיר[8]. בבחירות המוניציפליות בשנת 2008 נבחר לראשות העיר משה אבוטבול נציג מפלגת ש"ס. בקואליציה שהקים לאחר הבחירות השתתפו גם מפלגות חילוניות.

בניסיון למנוע גידול נוסף באחוז החרדים בבית שמש, בקשה מועצת עיריית בית שמש ממינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון שהקצאות עתידיות לבנייה בבית שמש ייעשו על פי חלוקה למגזרים כך שלכל אחד מהמגזרים: חילונים, דתיים לאומים וחרדים יוקצו שליש מיחידות הדיור העתידות להבנות. מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון סירבו לבקשה, בטענה שהקצאה מגזרית מנוגדת לחוק ואין מקום להתערב בכוחות השוק ובית המשפט אישר את עמדת המנהל ומשרד השיכון[9].

חלק קטן מהשכונות החרדיות של בית שמש מאופיינות בקיצוניות ביחס לצניעות הנשים: בשכונות אלו מופיעים שלטים המבקשים הפרדה מגדרית בין גברים לנשים, ואף אירעו אירועי יידוי אבנים על נשים המתלבשות "שלא בצניעות"[10] והוטרדו נשים בתחבורה הציבורית[11]. ב־2011 עלתה בית שמש לכותרות במשך מספר שבועות בעקבות סיפור שפורסם באולפן שישי על כך שחרדי ירק על ילדה בגיל שמונה שהלכה לטענתו שלא בצניעות, סיפור שהתברר בחקירת המשטרה כשקרי.

המתח בין שני חלקי האוכלוסייה לובה עקב טענות כלפי הזנחת האזורים החילוניים של בית שמש על ידי ראש העיר אבוטבול, והשקעת כספים עודפים בבנייה ופיתוח בשכונות החרדיות. יש אף הקוראים לחלוקתה של בית שמש בין העיר החילונית לבין רמת בית שמש והאזורים החרדיים. לקראת הבחירות לראשות העיר בשנת 2013 נתלו תקוות המחנה החילוני־מסורתי במועמד הציוני אלי כהן. בבחירות ניצח אבוטבול בהפרש של פחות מאלף קולות, דבר שהוסיף לסערת הרוחות בעיר ולהפגנות המוניות. עקב הזיופים שהתגלו המליץ היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על ביטול תוצאות הבחירות, עמדה שהתקבלה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, שבדצמבר 2013 החליט על קיום בחירות חוזרות בעיר[12]. בבחירות החוזרות זכה אבוטבול בשנית בהפרש של 758 קולות[13]. בבחירות לראשות העיר בשנת 2018 שוב התמודד אבוטבול, אך הפסיד לעליזה בלוך הדתייה בהפרש של 533 קולות.

שכונות העיר

תמונת נוף מגבעת שרת כלפי בית שמש
רמת בית שמש א' (צולם מתל ירמות)

בית שמש מחולקת לעשרה אזורים עיקריים, שאוכלסו במספר גלי אכלוס:

שכונות שאוכלסו באכלוס הראשון

  • מרכז בית שמש הוא האזור הישן ביותר בבית שמש. בין השאר נמצאים בו בניין העירייה המקורי והקיבוץ העירוני תמוז, ובו ממוקם בית המשפט.
  • שכונת הוותיקים היא האזור הסמוך למרכז בית שמש ונמצאת בחלק הצפון מערבי. האזור סמוך לגבול העיר עם הכניסה הצפונית שלה. השכונה מורכבת מאוכלוסייה ותיקה (על שמה ניתן כינוי האזור) וכן מאוכלוסיית עולים מחבר העמים ואתיופיה. באזור זה נמצא המרכז לבריאות הנפש וכן כיכר ה"טווס" הקרויה כך על שמו של פסל בצורת טווס הנמצא במרכזה. בשנים האחרונות, נבנו דירות חדשות ליד תחנת הרכבת וכמו כן מתוכננת בנייה של 1,900 יחידות דיור ברחוב ביאליק וסביבתו[14].

שכונות שאוכלסו באכלוס השני

  • גבעת שרת היא שכונה נוספת בבית שמש (הכוללת את האזורים: קריית אריה שיינפלד, נופי אביב, גבעת סביון, נופי השמש, נופי נריה ושיכוני דירות), שנבנתה ואוכלסה על ידי משפרי דיור תושבי בית שמש. במהלך השנים, הגיעו לשכונה עולים מרוסיה, אתיופיה וארצות דוברות אנגלית. בסמוך נמצא האמפיתיאטרון של העיר.
  • הקריה החרדית (קריית הרב ניסים) בהזמנת יו"ר המועצה המקומית דאז, שלום פדידה, בעיקר מחמת מחויבות פוליטית ליו"ר מפלגתו שמעון פרס, הוקמו בקריה החרדית שלוש שכונות של חרדים אשכנזים: "מנוחה ונחלה", "בית ומנוחה" וקרית גור. בשכונה גרים חסידי גור, יוצאי העדה החרדית מירושלים וגם מיעוט ספרדי המזוהה רובו ככולו עם ש"ס ואף ראש העיר לשעבר משה אבוטבול דר בקריה.

שכונות שאוכלסו באכלוס השלישי

  • פסגות השבע (מגדל המים) היא שכונה חדשה יותר, שנבנתה סביב מגדל המים העירוני, אזור שהיה מכוסה צמחייה והוא נמצא צפונית למרכז העיר וגבעת שרת. בשכונה זו בתי ספר, גנים, מרכז מסחרי – "הקשתות" ואף קניון - "נעימי". בשכונה זו יש אוכלוסייה מגוונת, דתית וחילונית, ותיקים ועולים כאחד. השכונה קרויה על־שם שבע תלמידות בית הספר אמי"ת "שחר"[15] שבשכונה, שנרצחו בידי חייל ירדני בטבח בנהריים. בית הספר אמי"ת "שחר" נקרא אף הוא על שם שבע התלמידות: שח"ר - "שבע חמדות רקיע". שכונה זו יצרה רצף יישובי בין העיר הוותיקה ושכונות הגל השני.

רמת בית שמש וגלי אכלוס והתיישבות חדשים

  • רמת בית שמש היא שכונה גדולה מאד בדרום העיר, המרוחקת מהשכונות האחרות. השכונה נוסדה בשנת 1997 והיא מורכבת מכמה שכונות-בת נפרדות, המכונות רמת בית שמש א', רמת בית שמש ב', רמת בית שמש ג' ורמת בית שמש ד'. הנקודה הגבוהה ביותר (ברמת בית שמש א') היא בגובה 422 מטרים מעל פני הים, והמקום הנמוך ביותר (ברמת בית שמש ב') הוא כ־250 מטרים מעל לפני הים. נכון לשנת 2013 מתגוררת ברמת בית שמש א' אוכלוסייה חרדית אמריקנית, ברובה, יחד עם תושבים דתיים־לאומיים, ואילו ברמת בית שמש ב', הידועה באופייה החרדי (בין היתר יש בה את קריית הרמ"א אזור ידוע בקיצוניותו), מתגוררים חרדים ברוב כמעט מוחלט. האחרונה, בעיקר באזורי הגבול שלה עם השכונות האחרות, מהווה נקודת חיכוך בין תושבי העיר. שכונות רמת בית שמש השונות הוקמו ומוקמות על אדמות שסופחו לבית שמש מהמועצה האזורית מטה יהודה באופן מסודר במחצית הראשונה של שנות ה־90 של המאה העשרים. החריגה היא שכונת רמת בית שמש ב', שסופחה באופן חפוז ולא מתוכנן, ממושב זנוח, בסמוך לבחירות של שנת 1996, מתוך מחויבות של שר השיכון דאז, פואד בן אליעזר לשמעון פרס יו"ר מפלגתו דאז.
  • מזרח שמש - יפה נוף שכונה קטנה בסמוך לקריה החרדית וממזרח לה, על אדמות זנוח. חלק מהשכונה הוקמה במהירות בתכנון מקוצר למתן פתרון למחוסרי דיור. תושבי השכונה פלשו לדירות שהוקמו לזכאי הדיור הציבורי. לא ברורה זכאותם להתגורר בה, אך בתמיכת הסיעות החרדיות, תוך התגייסות מלאה של יו"ר ש"ס דאז, אלי ישי, הפולשים לא פונו ובדיעבד אושרה ישיבתם במתחם [דרוש מקור]. תושבי המתחם הם חרדים. כיום רוב תושבי השכונה נמנים עם הציבור החסידי.
  • חפציבה - קנה בושם (גבעת ירושלים) היא שכונה חדשה (הכוללת את השכונות חפציבה, סלונים ועוד שכונות חדשות) הנמצאת בשיפוליה המזרחיים של העיר, מתגוררים בה בני הציבור החרדי. ובשכונת סלונים מתגוררים בעיקר בני היישוב הישן. השכונה הוקמה על אדמות הכרם של מושב מחסיה.
שכונת רמת בית שמש ג-1 (2019)
  • רמת בית שמש ג' מורכבת משני חלקים, 1 ו־2, בשעת שיווק המכרזים לשכונה זו נתגלעו חיכוכים בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסיות אחרות בעיר על שטחי הבניה ומספר פעמים אף בוטלו המכרזים לאזור. בסופו של דבר העמותות החרדיות זכו בכל המכרזים, והשכונה מאוכלסת באלפי משפחות חרדיות. נכון להיום (2018), נמצאת השכונה בהליכי איכלוס מהירים בשני החלקים. רמת בית שמש ג' 1 מכונה 'קריית אבי עזרי' ע"ש רבי אלעזר מנחם מן שך, ורמת בית שמש ג' 2 מכונה 'קריית חזון עובדיה' על שם הרב עובדיה יוסף.
  • שכונת רמת אברהם - נבנית על חלק קטן מתוך קרקע פרטית גדולה של האחים גלובנציץ, בגודל של 1,000 דונם, אזור ענק המתחיל ברמת בית שמש א' ומסתיים בכביש 38. בשטחים אלו ייבנו - לפי ההערכות והתכניות - 5,500 יחידות דיור שישווקו על ידי היזמים הפרטיים[16] סביב בניית שכונה זו התנהל פולמוס שידוע כ"פרשת מתחם גולובנציץ".
  • רמה ד' - שכונה חדשה המוקמת בתחומי העיר הנמצאת בתהליך שיווק ומיועדת לציבור החרדי.
  • נווה שמיר (רמה ה') - שכונה חדשה המוקמת בתחומי העיר הנמצאת בתהליך שיווק ומיועדת לציבור הכללי, ואולם לדעת גורמים חרדים שונים 65 אחוז מון הקונים בשכונה הם חרדים.
  • המשקפיים - שכונה חדשה הממוקמת קרוב לרמת בית שמש א'.
  • מ-3 - שכונת וילות חדשה הממוקמת קרוב לרמת בית שמש א'

קיבוץ תמוז

קיבוץ תמוז[17] הוא קיבוץ עירוני בתחומי העיר בית שמש. הקיבוץ הוקם בשנת 1987 על ידי צעירים בני קיבוצים, וכן על ידי אנשי נח"ל ובוגרי פרויקט חטיבת גולני לשעבר. בקיבוץ חברות 12 משפחות - 22 מבוגרים ו־35 ילדים. הקיבוץ הוא קיבוץ שיתופי מלא ממייסדי המטה השיתופי, כלומר: משכורות החברים נכנסות לחשבון הקיבוץ, והקיבוץ דואג לכל צרכי חבריו, כגון: דיור, בריאות, חינוך ורכבים. הקיבוץ שוכן במקבץ של בניינים שבנה בעצמו סמוך למרכז העיר. חברי הקיבוץ הם בעלי השכלה אקדמית ועובדים במקצועות שונים ורבים הן בעיר והן מחוץ לה, ובין היתר מפעילים יחד עם תושבי בית שמש נוספים, את עמותת "קהילה" הפועלת בתחום הזהות היהודית, החינוך והרווחה. בין היתר, מפעילה העמותה פעוטון לילדי הקיבוץ והעיר בכלל, מועדוניות לילדים בסיכון, מרכז זכויות הקרנת סרט שבועי ועוד.

גרעין "יחד"

ב־2006 הוקם גרעין תורני חדש בשכונת גבעת שרת, המורכב ממשפחות ציוניות־דתיות צעירות, רובן ישראליות. הגרעין מונה כ־50 משפחות[18], המעורבות בקהילות הוותיקות בשכונה, ובמפעלי חינוך ורווחה מגוונים.

תעשייה ומסחר

מרכז הקניות ביג

בבית שמש יש שלושה אזורי תעשייה: אזור התעשייה הצפוני, אזור תעשייה הר־טוב, ואזור התעשייה המערבי.

בתחילת העשור השני של המאה ה־21 הוקמו בעיר מספר קניונים, ובהם חברת ביג מרכזי קניות הקימה את קניון "ביג פאשן" בכניסה לעיר, נוסף על הקניון שהקימה בעבר ונמצא סמוך לתחנת הרכבת, בסמוך לו. כן הוקם קניון נעימי, בשכונת מגדל המים וקניון "שערי העיר" סמוך לקניון "ביג".

המע"ר (מרכז עסקים ראשי) הנמצא במרכז השכונות החדשות רמות בית שמש, נמצאת בימים אלו בהקמה. במקום יבנו עשרות אלפי מטרים של שטחי מסחר ומשרדים.

חצרות חסידיות בעיר

בעיר קיימת מרכז של חסידות:

חינוך בעיר

חינוך חרדי

  • בתי יעקב:
    • בית יעקב הרמה - רמת בית שמש א'.
    • בית יעקב רמה ג'.
    • משכנות דעת.
    • בית יעקב הקריה.
    • בנות ויזניץ
    • בית מלכה - בעלזא
    • דושינסקיא
    • גור
    • גור באידיש
    • מתיקות החינוך (רחמיסטריווקא)
    • תורת אמך - כלל חסידי
    • בנות הינדא - דז'יקוב ויזניץ
    • בית יעקב הישן
    • חינוך ירושלים
    • בנות ירושלים
    • בנות רחל
    • משכן שרה רבקה
  • כוללים:
    • רשת כוללים שיח יצחק בראשות הרב מנחם לוינשטין. סניף ראשי בקריה החרדית המונה 150 אברכים. סניף ברמה ג.
    • כולל עטרת שלמה בראשות הרב שלום בער סורוצקין המונה 120 אברכים
    • רשת כוללים יששכר באוהליך בראשות הרב אלחנן ויסבורד. כמה סניפים. בקריה החרדית בראשות הרב משה טוביה דינקל המונה 40 אברכים. ברמה א בראשות הרב פורטבור.
    • כולל סלבודקא. מיקום: קריה החרדית
    • כולל חושן משפט בראשות הרב חיים אהרן מונדרר מיקום: וויזשניץ בית שמש
    • כולל אהל תורה - תולדות אברהם יצחק. מיקום: קריה החרדית
    • כולל טשערנאביל. מיקום: רמה ב'
    • כולל באבוב. מיקום: רמה ב'
    • כולל בעלזא. מיקום: יד כהן, בעלזא החדשה
    • כולל צאנז. מיקום: בעלזא החדשה
    • כולל עיון בעלזא. מיקום: יד כהן, בעלזא החדשה
    • כולל מכנובקא בעלזא. מיקום: קריה החרדית
    • כולל מתמידים מיקום: שכונת קנה בושם
    • כולל פרושים. מיקום: שכונת קנה בושם
    • אחוות תורה - כולל ערב עבור אנשים העובדים לפרנסתם, יש שני סניפים אחד ברמת בית שמש א' בבית כנסת משאת מרדכי בראשות הרב אליעזר יהודה ויס, ואחד ברמת בית שמש ג' בראשות הרב יוסף גליק.

חינוך ממלכתי

הספרייה העירונית
  • בתי ספר ממלכתיים וממ"ד:
    • יסודיים: לוי אשכול, בגין, ז'בוטינסקי, שובו, שפות ותרבויות[19], שלב חינוך מיוחד, חב"ד, עוזיאל, לוין, הראל, אורות בנים, אורות בנות, אהבת ישראל בנים, אהבת ישראל בנות, ת"ת (דתי לאומי) "מוריה" לבנים ולבנות.
    • חטיבות ביניים: ברנקו וייס - חטיבת ביניים וחטיבה עליונה.
    • תיכונים: ברנקו וייס[20] - שש שנתי.
    • ישיבה תיכונית אמי"ת דביר
    • אולפנת אמי"ת שחר[21]
    • אולפנת אמי"ת נגה
    • אולפנת גילה
    • אולפנת אהבת ישראל
    • ישיבה תיכונית 'קריית חינוך בית שמש'
    • ישיבה תיכונית שעלי תורה
    • ישיבה תיכונית אהבת ישראל
    • ישיבה חרדית־תיכונית 'מאורות'
    • ישיבה חרדית תיכונית 'מתיבתא'
    • "מדרשת בית שמש", בנוסף לבתי הספר פועל ארגון בשם "מדרשת בית שמש" העושה פעילויות לרוב לבתי ספר בנושאי זהות יהודית ו"בית שמש עירי" (העוסק בהיסטוריה של בית שמש).
    • שעלי תורה בעיר פועל הגרעין הראשון של רשת שעלי תורה מאז שנת 1988. הגרעין הקים: גני ילדים, בתי ספר יסודיים (אורות בנים ואורות בנות), הישיבה התיכונית שעלי תורה ואולפנת גילה, ובית חם לילדים ונוער.

תנועות נוער

תחבורה

בשנת 2003 חודשה בבית שמש תחנת רכבת שהייתה קיימת כבר לפני כן, אבל הפסיקה לפעול באמצע שנות התשעים. תחנת הרכבת ממוקמת על הדרך שבין ירושלים לרמלה, ומשם לתל אביב־יפו.

הכביש העיקרי המוביל לבית שמש הוא כביש 38 אשר מחבר אותה וכן יישובים נוספים במועצה אזורית מטה יהודה לכביש 1, במחלף שער הגיא.

התחבורה הציבורית בבית שמש ובסביבותיה מתחלקת בין שתי זכייניות: אגד וסופרבוס. בבית שמש פועלים מספר קווים עירוניים וקווים בין עירוניים לערים שונות (חלקם קווי מהדרין, למשל קו 497 לבני ברק.קו 418 לירושלים. חלקם קווים פרטיים, המיועדים לאלו שאינם מסתפקים ברמת המהדרין של אגד).

בית שמש מחוברת לרשת הארצית של רכבת ישראל, תדירות הרכבת לתל אביב היא אחת לשעה, ולירושלים (מלחה) היא אחת לשעתיים.

ראשי המועצה והעיר

  • שמואל אביעזר (1953–1955)
  • מנחם נוימן (1955–1965)
  • עובד סרי לוי (1965–1967)
  • עמרם לוק (1967–1978)
  • יהודה בן זאב (1978–1989)
  • שלום פדידה (1989–1993) – ראש העיר הראשון
  • דניאל וקנין (1993–2008)
  • משה אבוטבול (2008–2018)
  • עליזה בלוך (מ־2018 ואילך)

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. על בית שמש באתר משרד החוץ.
  4. פרופ' שלמה בונימוביץ, צבי לדרמן בית־שמש בגבול פלשת – תקציר מאמר באתר רשות העתיקות
  5. ספר שופטים פרק א'
  6. ספר יהושע טו'
  7. פרופיל בית שמש באתר הלמ"ס
  8. גיליון מיוחד של המגזין ארץ אחרת הוקדש לעיר בית שמש ולעימותים בין חלקי האוכלוסייה השונים
  9. עע"ם 068/10 חברי מועצת העיר בית שמש: ג'קי אדרי, ריצ'רד פרס, שלום לרנר, מרדכי כהן, נתן שיטרית, אירית מרציאנו, אילנה ירחי, סטלה וולטר, אלכסנדר שלפצנקו נ' אריאל אטיאס - שר הבינוי והשיכון, משה אבוטבול - ראש עיריית בית שמש, מנהל מקרקעי ישראל, עמותת נחלת אהרון לפתרונות דיור
  10. שטיבל: כי סקול יסקל • חרדים סקלו בחורה בבית שמש
  11. שטיבל: הדרת נשים: ‘סופרבוס’ תשלם קנס • המחיר: 13,000 שקל
  12. אביאל מגנזי, בגלל הזיופים: בחירות חוזרות בבית שמש, באתר ynet, 29 בדצמבר 2013
  13. תוצאות הבחירות החוזרות בבית שמש, הודעה של משרד הפנים.
  14. ציאון, הילה (18 באוגוסט 2015). "פינוי-בינוי בבית שמש: 1,900 דירות חדשות". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-27 בנובמבר 2018. 
  15. אתר בית הספר אמי"ת שחר
  16. אתר עירית בית שמש
  17. אתר הקיבוץ
  18. אתר האינטרנט של גרעין "יחד"
  19. [1]
  20. Page not exists, www.bwbs.org
  21. [2]
ראשי עיריית בית שמש Coat of arms of Beit Shemesh.svg
כמועצה מקומית שמואל אביעזר מנחם נוימן עובד סרי לוי עמרם לוק יהודה בן זאב שלום פדידה
1953–1955 1955–1965 1965–1967 1967–1978 1978–1989 1989–1991
כעירייה שלום פדידה דניאל וקנין משה אבוטבול עליזה בלוך
1991–1993 1993–2008 2008–2018 2018–מכהנת


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0