מקאטי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים ושמות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים ושמות. |
 | |
| פנורמה של מקאטי בלילה | |
| מחוז | מחוז הבירה הלאומית |
|---|---|
מקאטי או מקאטי סיטי (בטגלוג: Makati, Lungsod ng Makati או Siyudad ng Makatiׂ) היא עיר בפיליפינים, אחת משש עשרה הערים המרכיבות את המטרופולין מנילה - מטרו מנילה, באי לוזון. היא שוכנת במרכז שטח המטרופולין. מקאטי נחשבת למרכז הפיננסי והכלכלי של הפיליפינים והיא מרכזת את מספר הגדול ביותר של תאגידים בינלאומיים ומקומיים במדינה. במקאטי נמצאים מושביהם של שתי הבורסות הפיליפיניות לניירות ערך Philippine Stock Exchange (PSE) ו-Philippine Dealing Exchange (PDEx), של בנקים חשובים, כמו Metrobank, של חברות ושל חנויות כל בו וכן שגריריות כמו אלו של גרמניה, אוסטריה ושווייץ. קומת המסחר הגדולה ביותר של בורסת המניות הפיליפינית שוכנת בשדרות איאלה בעיר. מקאטי ידועה גם כמרכז קוסמופוליטי ומרכז תרבות ובידור מדרגה ראשונה במטרו מנילה. בעיר נמצא גם הקמפוס של "אוניברסיטת המזרח הרחוק" (Far Eastern University). לפי מספר האוכלוסייה - 582,602 תושבים - ניצבת מקאטי במקום ה-17 במדינה ולפי צפיפות האוכלוסייה היא במקום 41 בין ערי העולם, עם 19,336 תושבים על קילומטר מרובע. במשך כל יום שוהים בעיר מעל מיליון אנשים, כולל עובדים, תיירים ואנשי עסקים. בתקופת הכיבוש הספרדי נקראה העיר סן פדרו מקאטי. השם קוצר בשנת 1914 למקאטי.
השם
שם העיר בא מהמילה "קאטי" (kati) שמשמעותה בשפת טגלוג "גאות ושפל" והוא מתייחס לגאות והשפל של הנהר פאסיג בצפון העיר.
לפי המסורת בקרבת ביצה מדרום לנהר פסיג, נשאל יליד דובר טגלוג על ידי מבקר זר, הלא הוא מיגל לופס דה לגאספי, מהו שם המקום. הוא לא הבין טוב את השאלה והשיב בזמן שהצביע על שפל הנהר פסיג Makati, kumákáti na ("מקאטי, קומקאטי נא"), כלומר "הנה שפל, זה שפל".
היסטוריה
לפני התקופה הספרדית חלקים משטח העיר השתייכו לממלכת נמאיאן שבירתה הייתה בנפה סנטה אנה שבימינו שבמנילה.
התקופה הספרדית
הקפטן פדרו דה בריטו, בעבר עוזר מפקד הצבא הספרדי, היה מייסד היישוב המקורי. דה בריטו התפרנס מהסחר הימי. הוא זכה במכרז לתפקיד "רגידור" של מנילה, אחרי ששילם עבורו 1,400 פסוס מזהב (ששליש ממנו הבטיח על חשבון התשואה). הוא נכנס לתפקיד זה ב-24 ביוני 1589. באותה שנה גם כן במכרז פומבי השיג דה בריטו שטח ביצתי של 49,400 דונם, שעליו קמה לימים העיר מקאטי. אחרי שהצליח במכרז, התחייב דה בריטו להפיץ בין הילידים את בשורת הנצרות. הספרדים התמקמו באזור מסביב לעיר סנטה אנה דה סאפה ובשנות ה-1600 התחילו לפתח את מקאטי סביב שני מקומות עלייה לרגל:כנסיית גבירתנו מגואדלפה (בימינו כנסיית גבירתנו רבת החסד) שנפתחה בשנת 1625) וכנסיית ה"קדושים" פטרוס ופאולוס (שנחנכה ב-1620), במרכז העיר שבימינו ( Makati Poblacion שנבנה על ידי נזירים מיסיונרים כדי למשוך לכאן ציבור של מאמינים וכדי למשמ לחווה חקלאית. בשנת 1670 הפך המקום לעיירה מוניציפלית עצמאית וקיבלה את השם "סן פדרו דה מקאטי" לכבוד הפטרון של היישוב, פטר ה"קדוש". החל מן המאה ה-18 התפרסמה העיירה בתעשיית הקדרות כשהקדרים היו משתלמים אצל הישועים.[דרוש מקור] עולי הרגל באוני אל כנסיית גבירתנו של השלום והמסע הבטוח באנטיפולו, היו מגיעים אל העיירה בסירות וברגל והיו עוצרים בה למנוחה ולהתרעננות. החל מן המאה ה-19 המוקדמת הכנסייה נוהלה במישרין על ידי אנשי דיוקסיה ללא תפקידי כמורה.
ב-1851 דון חוסה בוניפאסיו רוחאס, מאבות משפחת זובל דה איאלה, רכש את האחוזה הישועית סן פדרו דה מקאטי תמורת 52,800 פסוס. מאז התפתחות היישוב הייתה כרוכה בבני משפחת זובל דה איאלה ובחברת ההחזקות שבבעלותם - חברת איאלה, בימינו הגדולה בפיליפינים. במקאטי פרצה בשנות ה-1890 ההתנגדות הפסיבית לשלטון הקולוניאלי הספרדי ואחר כך המהפכה הפיליפינית, בהשתתפות המועצה המקומית קאטיפונאן בראשותו של פיו דל פילאר. קולי-קולי הוא בימינו ברנגאי (נפה) שכונתה כך לזכרו של דל פילאר.
התקופה האמריקאית
בשנת 1898 אחרי תבוסתה במלחמת ארצות הברית–ספרד ויתר ספרד לארצות הברית על הפיליפינים ועל מושבות אחרות. ב-1901 כל האזור שמדרום לנהר פאסיג, כולל העיר סן פדרו דה מקאטי, עד לאלאבנג שב מונטינלופה הוכרז לשטח צבאי אמריקאי, שבו הוקם גם פורט מקקינלי, בימינו פורט בוניפסיו. באותה שנה כל העיר סן פדרו דה מקאטי, על 25,000 תושביו, הועברו מהמחוז מנילה למחוז החדש ריזאל, כש מרסלינו מגסאיסאי כיהן כראש העיר. [דרוש מקור] בקרבת שנת 1910 נבנו קווח חשמלית "מראלקו" אל פורט מקקינלי ואל הקצה המערבי של מקאטי. הקברט סנטה אנה היה לתחנה הסופית של החשמליות. מערכת התחבורה הזאת איפשרה הגעת המשקיעים ופתיחת עסקים רבים באזור. ב-28 בפברואר 1914 החליט בית הנבחרים של הפיליפינים (במסמך 2390 שלה) לקצר את שם היישוב ל"מקאטי". ב-1937 בשטח המשולש איאלה של ימינו, נפתח שדה התעופה נילסן. כיום נותר ממנו רק מגדל הפיקוח שהפך למסעדה. בותו עשור הגיעה לעיירה גם מערכת מסילות הברזל הלאומית של הפיליפינים. נפתח גם הפארק סנטה אנה, זירת מרוצי הסוסים השנייה במדינה.[דרוש מקור]
אחרי מלחמת העולם השנייה
אחרי החורבן שהביאה מלחמת העולם השנייה על מנילה וסגירת השדה נילסון, צמחה העיר קצב מזורז ומחירי הנדל"ן עלו לשחקים. בשנות ה-1950 קמו הקהילות העירוניות המתוכננות הראשונות (בנפות או בראנגאי פורבס פארק, אורדאנטה, סן לורנזו ובל-אייר) הודות לבעליהם, התאגיד איאלה. באותו זמן פורט קינלי, ששינה את שמו לפורט בוניפסיו, אז מושב המטה הכללי של הצבא הפיליפיני, הפך לנקודת ההתחלה לבניית שבע קהילות עירוניות נוספות שנועדו למשפחות אנשי הצבא שעבדו בבסיס הצבאי. בניני המשרדים הראשונים נבנו במה שנקרא כיום "אזור העסקים המרכזי מקאטי". החל משנות ה-1960 הפך מקאטי לבירה הפיננסית והמסחרית של הפיליפינים.
בימי כהונתם של ראשי העיר מקסימו אסטרלה, חוזה לוסיאנו, סזאר אלזונה, נמסיו יאבוט, חלה התפתחות מסיבית של העיר ונתקבלו בה השעות מקומיות וזרות רבות. המיקום המרכזי של מקאטי בסמוך למנילה הפך אותה גם למרכז תעשייה מבוקש על ידי תאגידים מקומיים ובינלאומיים. בשנת 1962 נבנה בניין חדש של העירייה בשדרות ריזאל, בעוד הבניין הישן הפך למוזיאון העיר. המרכז איאלה שנבנה בימי כהונתו של ראש העיר בניולה הפך למרכז הקניות המרכזי של הכרך.
בשנת 1971 במרכז העיר הוקם פסל לגבריאלה סילנג, לוחמת החופש מהמאה ה-18.
בשנת 1975 נפרדה מקאטי מהמחוז ריזאל יחד עם קלואוקן, מאלאבון, נבוטס, קזון סיטי, מריקינה, סן חואן, פאסיג, מנדלויונג, פאטרוס, טרגיוג, פאסאי סיטי, פאראנאקה, לאס פיניאס ומונטינלופה, והסתפחו לאזור עיר הבירה הלאומי או "מטרו מנילה" כמרכיב של המטרופולין.
אחרי רציחתו של הסנטור מן האופוזיציה, בניגנו אקינו הבן, ב-21 באוגוסט 1983, הייתה מקאטי מרכז למחאות ההמוניות נגד הרודנות של הנשיא פרדיננד מרקוס. הפגנות המחאה שנודעו כ"מהפכת הקונפטי", התקיימו באזור העסקים המרכזי והובלו בין השאר, על ידי עובדי התאגידים הגדולים הפועלים באזור. הן הגיעו לשיא ב-1986 עם "מהפכת שלטון העם" או "מהפכת EDSA I" ששמה קץ למשטר 20 השנה של מרקוס. יריבתו של מרקוס, אלמנתו של הסנטור הנרצח, קוראסון אקינו הייתה לנשיא האחד עשר של הפיליפינים והאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד הרם. אחרי מות ראש העיר יאבוט בימי המהפכה, מינתה אקינו את ז'ז'ומר בינאי כראש עיר בפועל של מקאטי. הוא נבחר בסופו של דבר בראשות העיר בשנת 1988. בעת כהונתו הראשונה הייתה העיר עדה לניסיון ההפיכה משנת 1989 באזור העסקים שלה. בימי בינאי בשנות ה-1990 הראשונות נבנו ביישוב גורדי השחקים הראשונים. בשנת 1995 קיבלה מקאטי מעמד מלא של עיר.
ב-17 במאי 2000 התרחש פיגוע באמצעות פיצוץ מטען בקניון גלורייטה בתוך מרכז איאלה ובו נפצעו 13 בני אדם. כעבור 4 ימים התפוצץ מטען נוסף במגה-קניון SM Megamall ופיגועים נוספים התרחשו ביום ריזאל. ב-19 באוקטובר 2007 אירע פיצוץ נוסף בגלורייטה 2 וגרם למותם של 11 אנשים ולפציעתם של למעלה ממאה.
פוליטיקה מקומית
החל משנת 1986 כמעט ללא הפסקה נבחרו ראשי עיר ממשפחת בינאי. הראשון היה ז'זומר בינאי, סגן נשיא הרפובליקה לשעבר. אחר כך אשתו אלניטה סומביו בינאי, בנו זז'ומאר בינאי הבן, וכעת בתו, אביגיל בינאי.
גאוגרפיה
מקאטי ממוקמת במרכז המטרופולין מנילה. היא גובלת בצפון בנהר פאסיג, בצפון-מזרח בעיר פאסיג, בדרום-מזרח בערים פאטרוס וטאגיג, בצפון-מערב בעיר מנילה, ובדרום-מערב בעיר פאסאי. שטח העיר 27.36 קמ"ר.
אקלים
לפי סיווג האקלים קפן, אקלים העיר הוא טרופיקלי מונסוני. יחד עם כל שאר הפיליפינים מקאטי נמצאת באזור הטרופיקלי. קרבתה לקו המשווה גורמת לכך שטווח הטמפרטורות הוא צר מאוד, ויורד נדיר מתחת ל-20°C+ או גבוה מ-38°C+. עם זאת הלחות היא בדרך כלל גבוהה מאוד, מה שגורם להגברת תחושת החום. קיימת עונה יבשה נפרדת, יחסית קצרה, מינואר עד מאי, ועונה גשומה יחסית ארוכה יותר מיוני עד דצמבר.
דמוגרפיה
| שנה | תושבים | שינוי |
|---|---|---|
| 1903 | 2,700 | |
| 1960 | 114,540 | |
| 1970 | 264,918 | 131,29 % |
| 1975 | 334,448 | 26,25 % |
| 1980 | 372,631 | 11,42 % |
| 1990 | 451,170 | 21,08 % |
| 1995 | 484,176 | 7,32 % |
| 2000 | 471,379 | -2,64 % |
| 2007 | 510,383 | 8,27 % |
| 2010 | 529,039 | 3,66 % |
[1] אוכלוסיית מקאטי מנתה בשנת 2015 582602 תושבים. לפי מספר התושבים היא התשיעית בין ערי מטרו מנילה. מבחינת ההשתייכות הדתית: 88.9% הם רומיים-קתוליים. מיוצגים באוכלוסייה מיעוטים דתיים כמו הכנסייה המורמונית (כנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים), אנג דאטינג דאאן (כנסיית האל הבינלאומית שמרכזה בפיליפינים), איגלסיה ני כריסטו (כנסיית המשיח, שהוקמה בפיליפינים), כנסיות פרוטסטנטיות, האסלאם, ההינדואיזם, הבודהיזם והיהדות.
כלכלה ותשתיות
בשנת 2013 הייתה מקאטי היישוב העשיר ביותר בפיליפינים מבחינת הכנסה ממקורות מקומיים על ראש תושב. בעיר פועלים נכון לשנת 2012 המספר הגדול ביותר של משרדי מיקור חוץ ב"מטרו מנילה" ב-1159 חברות וכן המספר הגדול של פארקים ובנייני תעשייה, הרשומים ב PEZA (הרשות לאזור הכלכלי של פיליפינים) לעיר אין גרעון מזה מלמעלה מ-26 שנה. המיסים בה לא הועלו מאז חוקק חוק המיסים משנת 2006. בסוף שנת 2012 פעלו בעיר מעל 62,000 עסקים, בתחום הפיננסיים, הסחר הקמעוני/סיטונאי, השירותים, הנדל"ן, הייצוא/ייבוא והייצור.
העיר ידועה באזור העסקים המפותח שלה - Makati Central Business District) CBD) המחובר לשדרות (EDSA (Avenida Epifaniode Los Santos, שדרות חיל פויאט, שדורת ארנאיז ושדרות צ'ינו רוסס. הוא כולל את הלגאזפי וילג', סלסדו וילג', המרכז איאלה וחלקים ומבל-אר וילג'. על מסלולי ההמראה של שדה התעופה לשעבר נילסון פילדס, (שדה התעופה הראשי של מנילה בשנות ה-1930) עוברים שדרות איאלה ופאסוא דה רוחאס. המשולש איאלה הוא תת-יחדיה של ה- CBD ומשתרע על שטח האדמה שבין שדרות איאלה, שדרות מקאטי ופאסו דה רוחאס, על בנייניהם. חברות בינלאומיות רבות, בנקים ועסקים חשובים ממוקמים באותו משולש. כמו כן פועלים במשולש בוטיקים ומסעדות יוקרתיים והפארק Ayala Triangle Gardens (גני המשולש איאלה)
קומת המסחר של בורסת הפיליפינים שוכנת במגדל איאלה 1 ובבניין בורסת מקאטי, שניהם בשדרות איאלה. מועדון העסקים מקאטי מונה מעל 800 אנשי עסקים בכירים, המייצגים 450 מתוך הפירמות הגדולות ביותר של המדינה.
מרבית גורדי השחקים במטרו מנילה ובפיליפינים ממוקמים במקאטי, לרבות:PBComTower, Gramercy Residences שב Century City ו-G.T. International Tower. החל משנת 2001 הבניין הגבוה בפיליפינים הוא PBCom Tower בשדרת איאלה, המגיע לגובה 259 מ' ויש לו 52 קונות. שם נמצא המטה של בנק התקשורת של הפיליפינים PBCom.
מרכזי קניות
מקאטי הוא אחד מאזורי הקניות החשובים ביותר של מטרו מנילה. בה פועלים מרכזי קניות רבים, הכוללים חנויות קמעוניות בינלאומיות ומקומיות, בוטיקים יוקרתיים, חנויות אוכל ומתקני בידור מרכז איאלה המפועל על ידי "איאלה לנד" ממוקם ב Makati CBD. הוא ידוע במגוון הרחב של הצעים בתחום הקניות, הבידור והתרבות, מה שהופך אותו לאזור הקניות והתרבות הראשון המוביל במטרופולין. הוא מאחסן קניונים יוקרתיים עם בתי קולנוע, חנויות, מסעדות מקומיות ורשתות מזון בינלאומיות. עם הקניונים שבמרכז איאלה נמנים גרינבלט, גלורייטה, פארק סקוור ו -The Link. במרכז איאלה פועלים גם 3 חנויות כול בו : SM Makati, Rustan's ו The Landmark חוץ ממרכז איאלה אזור פופולרי נוסף לקניות במקאטי הוא מרז רוקוול - Rockwell Center. שם נמצאים Power Plant Mall שווקים פופולריים הפועלים תחת כיפת השמיים הם Salcedo Saturday Market ו - Legazpi Sunday Market הם מציעים מוצרים אורגניים, מאכלים מיוחדים, פירות, ירקות, מוצרי גורמה ועתיקות. בתוך Century City על יד מרכז רוקוול ומאחורי Makati Central Business District פועל Century City Mall המכונה "קניון מקאטי המודרנית"
חינוך
ספינת הדגל של החינוך האקדמי בעיר היא אוניברסיטת מקאטי, אוניברסיטה ציבורית, ללא כוונת רווח. מוסדות השכלה גבוה הכוללים "המוסד האסיאתי לניהול עסקים" AIM, המסוד לחינוך מקצועי Ateneo Professional Schools, התוכנית מנילה של האוניברסיטה השתולית האוסטרלית, המכון מפואה לטכנולוגיה, אוניברסיטת ליסאום של הפיליפינים- מקאטי, Centro Escolar University Makati, אוניברסיטת המזרח הרחוק- מקאטי, האקדמיה, The One School, הסמינר האסיאתי לכמרים נוצרים ASCM, המכון הטכני דון בוסקו במקאטי, מכללת העלייה השמיימה סן לורנצו, מכללת סן אגוסטין- מקאטי, מכללת סנט פול-מקאטי, המסינר המינורי גברתנו מגוודלופה, מכללת אסיה פסיפיק, מכללת סנטה רוסה- מקאטי, מכללות AMA מקאטי. ידוע הוא גם בית הספר היסודי פאלאנאן.
אתרים חשובים ואטרקציות
רחוב ג'.פ. ריזאל
מוכר בעבר כטחרון, הוא כיום חלק מדרל סהטה אנה פובלסיון. הוא הרחוב הראשון של מקאטי המסומן במפות הספרדיות מן התקופה הקולוניאלית.
טוקיו הקטנה
הוא רובע יפני הנמצא לאורך רחבת שדרות צ'ינו רוסס וברחובות הסמוכים באזור המשתרע בערך בין רחוב רופינו ושדרות ארנאיז.
המחלף מגאיאנס
הוקם בשנת 1969 ונפתח לתנועה ב-1975. הוא אחד המחלפים הראשונים במדינה.
מוזיאון מקאטי
המוזיאון של מקאטי שוכן ברחוב ריזאל בבניין ישן שנבנה בשנת 1918 ושימש כבית העירייה בשנים 1918–1961. מוצגת בו ההיסטוריה של מקאטי על ידי אוסף צילומים נדירים, ציורי קיר ודיורמות. הוא מאחסן גם מאובנים של בעלי חיים וכלי חרס מן התקופה הפרה-היסטורית. הסגנון האדריכלי של המוזיאון הוא "Bahay na Bato" קלאסי, בנוי בלבנים בקומת הקרקע ומעץ בקומה העליונה. ב-1934 בימי ראש העיר ניקנור גרסיה נבנה מחדש בעזרת חמרי בטון. ב-1958 כשעדיין שימש כבית העירייה שופץ על ידי ראש העיר מקסימו אסטרלה. ב-1961 כשבית המנהל המקומי עבר כמה קילומטרים מבניין זה, שימש בית העיר הישן כספרייה עירונית. אחרי העברת הספרייה למתחם בית העירייה החדש, שימש המקום את הקרן למחלות עיניים ואוזניים. במרץ 1990 בימי ראש העיר ז'ז'ומאר בינאי הפך המבנה למוזיאון העיר.
כנסיית גברתנו של החסד (Nuestra Señora de Gracia)
כנסיית Nuestra Señora de Gracia היא כנסייה רומית-קתולית בסגנון בארוק שהוקמה בשנת 1601 על ידי נזירים אוגוסטינים. סגנונה הוא למעשה שילוב של רנסאנס ספרדי מאוחר ועיצוב בארוקי מוקדם. הסממן של הרנסאנס במבנה הוא השער הראשי עם חלון רוזטה ועמודים דוריים פשוטים. לעומת זאת, פנים המבנה ופרטי החלונות, מושפעים על ידי האמנות הבארוקית. אולם מתאר הקרקע הוא רומנסקי. בימי מלחמת שבע השנים סבלה הכנסייה מפשיטה בריטית. היא ניזוקה קשות ברעידת האדמה בשנת 1880 ועל ידי העימותים הראשונים משנת 1898 בין כוחות אמריקאים ופיליפינים. כנסיית נואסטרה סניורה דה גרסיה הוא אחד מאתרי החתונות הפופולרי ביותר במטרו מנילה.
כנסיית הקדושים פטרוס ופאולוס
כנסיית הקדושים פטרוס ופאולוס היא הכנסייה העתיקה ביותר במקאטי. היא שוכנת ברחוב ד.מ. ריוורה והיא מוקפת גורדי שחקים ואזורי מגורים. נפתחה בשנת 1620 ונבנתה החל משנת 1607 על ידי הכומר הישועי פדרו דה לוס מונטס, באתר שנקרא בזמנו "בואנאוויסטה" - "מראה טוב") . מימן את בנייתה הקפטן פדרו דה בריטו לכנסייה ספינה מלבנית עם אפסיס וסקריסטיה, לפי הדגם המקובל בכנסיות של מיסיונים קולוניאליים. חזיתה בצורת כתר אפיפיורי בעל שלוש קומות ושני המפתחות, סמלי האפיפיורות, המזכירים את אחד מפטרוני הפרוכיה, פטרוס ה"קדוש", הנחשב לאפיפיור הראשון.
האנדרטה של גבריאלה סילאנג
בפינת השדרות איאלה ומקאטי ניצבת האנדרטה למהפכנית האילוקנית גבריאלה סילאנג.
אירועים חשובים
- 29 ביוני בחג ה"קדושים" פטר ופאולוס
- 30 ביוני פנאטאנג סאיאו (Panatang Sayaw) או "ריקודי השדתות" (Bailes de los Arcos) שבו רוקדים לכבוד פטרוני עיר על ברכותיהם.
ערים תאומות
קזבלנקה, מרוקו
קלוז' נפוקה, רומניה
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית- ראמאפו, ניו יורק, ארצות הברית
ולדיווסטוק, רוסיה
באיוגן, הפיליפינים- סנטה קרוז, הפיליפינים
- לואיסיאנה, הפיליפינים
- קבנטואן, הפיליפינים
- קלאמבה, הפיליפינים
- דומגטה, הפיליפינים
- איליגן, הפיליפינים
- אילואילו, הפיליפינים
- מאטי, הפיליפינים
- אוזאמיז, הפיליפינים
- טאגום, הפיליפינים
- סן אנטוניו, הפיליפינים
- סנטה רוסה, הפיליפינים
- ביניאן, הפיליפינים
- לוסנה, הפיליפינים
- קטבאלוגן, הפיליפינים
- לבאק, הפיליפינים
- באטאק, הפיליפינים
טייצ'ונג, טאיוואן
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ הרשות לסטטיסטיקה של הפיליפינים
