טיוטה:משה בארמון פרעה

משה בארמון פרעה הוא תיאור תקופת זמן בחייו של משה, התקופה אשר בה שררה הגזירה על הריגת הזכרים, ולאחר שאמו הטמינה אותו ביאור הצילה אותו בתיה בת פרעה משם, והביאה אותו אל ארמון פרעה.

רקע

ערכים מורחבים – שעבוד מצרים, פיתום ורעמסס

בני ישראל היו בגלות מצרים, ופרעה השתעבד בהם, כאשר בין השאר חויבו לבנות לו ערים לאוצרותיו, הערים נקראו 'פיתום ורעמסס'. כמו כן אף העלה להם מיסים והטיל עליהם ביצוע עבודות השדה השוטפות בממלכה תוך כפייה ועינויים, במטרה להתיש אותם ולמעט את הילודה בקרבם, אך באורח ניסי המשיכו בני ישראל להתרבות. משנוכח פרעה לדעת שעבודות הפרך לבדן אינו משיגות את מטרתן, שכן ”וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ”, זימן פרעה את המיילדות העבריות ודרש מהן להרוג את כל התינוקות הזכרים בשעת לידתם. המיילדות, שהיו יראות את ה' וסירבו לשתף פעולה עם הגזרה, סיפרו לפרעה שהעבריות בקיאוות ויודעות ללדת לבדן כמו בעלי החיים. משנוכח פרעה שגם גזרה זו לא מועילה לצמצום הילודה, צווה על כל עמו להשליך ליאור כל תינוק עברי זכר שנולד, ולהחיות רק את הבנות. הסיבה לגזירת הגזירה רק על הזכרים היא, כי פרעה ידע על לידתו הצפויה של משה כגואלם של בני ישראל, מתוך חלום שפירשו לו חרטומיו, שהודיעו לו: "גואל ישראל נתעברה בו אמו".

לידת משה

ערך מורחב – משה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

משה ניצל מהמים, ציור שמן מהמאה ה 17

קובץ:Yokébed BnF Latin 4915 fol. 35.jpg

בתיה מוציאה את משה מהמים, מיניאטורה של צייר אלמוני בן המאה ה15

בעיצומו של שעבוד קשה זה, נולד משה. עקב הגזרה להמית כל בן עברי, הוא הוחבא בבית הוריו במשך שלושה חודשים, ואז הוסתר בתוך תיבת גומא קטנה שאמו הסתירה בין קני הסוף על שפת היאור, מתוך מטרה שלא ייתפס ויומת על ידי שוטרי מצרים כשאר התינוקות. אחותו, מרים הנביאה, הסתתרה מאחורי קני הסוף על מנת לראות מה יעלה בגורלו. בינתיים בתיה בת פרעה, ירדה לרחוץ ביאור, כשמשרתיה מלוות אותה. היא שמעה קול נער בוכה, ובכך היא מגלה את התיבה, הבכי של התינוק מעורר בה חמלה ועל אף שהיא מבינה שהוא ילד עברי היא מפרה את צו אביה פרעה, וחמלתה עליו גברה על הצו אותו הטיל פרעה. על שם זה בתיה קוראת לו משה.
לאחר שמשה סירב לינוק מהמצריות, הציעה מרים לבת פרעה למצוא אישה מינקת מבני ישראל, כדי להניק לה את הילד. בת פרעה שלא ידעה את זהות הנערה הסכימה להצעתה, והנערה קראה ליוכבד - אֵם הַיָּלֶד. הילד שהובא לבית האם כדי שתניק אותה בביתה, הובא בהמשך בתום זמן ההנקה אל בת פרעה שלקחה את הילד תחת חסותה, וגידלה אותו בארמון אביה המלך.

משה בבית פרעה

כשהגיע משה לגיל שלש ישב פרעה לאכול יחד עם אלפרענית המלכה, גם בתיה ישבה עם הנער משה, ובלעם בן בעור ושני בניו וכל שרי המלוכה ישבו איתם בסעודה זו. והנער משה הושיט את ידו אל ראש המלך לקח מעליו את הכתר והניחו על ראשו. המלך והשרים כעסו מאוד והמלך התייעץ איתם האם הוא עשה זאת בלי שכל ואם כן אין צורך להעניש אותו, או שהוא מבין מה שעשה ואם כן צריך להעניש אותו ואיך להעניש את משה, אמר לו בלעם בן בעור, אין מנוס וחייבים להרוג אותו, כי זה סימן שהוא מנסה למרוד במלכות ודינו מוות. המלך כבר חשב לקיים את עצתו, או אז בא מלאך ה' שנדמה לפרעה כאחד מחכמי מצרים ואמר לו שאפשר לבחון אותו אם יש לו שכל או לא, יביאו לפניו אבן שוהם (אבן יהלום יקרה) וגחלי אש וישימו אותם לפני הילד. אם ישלח את ידו אל עבר האבן הטובה סימן שמחכמה עשה את אשר עשה, ונהרגהו. ואם יקח את הגחלים סימן כי אין בו דעת. כך עשו, ומשה בחכמתו רצה לקחת את האבן הטובה, אך ברגע האחרון דחף המלאך את ידו אל הגחלים, וכך נכוותה ידו, הנער שנבהל מהחום הכניס מיד את ידו הרותחת אל תוך פיו וזה גרם שישרף קצת שפתיו ולשונו ומאז נהיה כבד פה וכבד לשון.

יציאת משה ממצרים

ערך מורחב – בריחת משה למדין

בעת שבגר, יצא משה, שידע על מוצאו, על מנת לבחון מקרוב את סבלות אחיו. לאחר שהציל עבד עברי מיד נוגש מצרי, על ידי הריגתו של האחרון, ולמחרת ראה את העבד העברי רב עם עברי אחר, והרים עליו את קולו עד שהלה התכעס עליו, ומחשש להלשנה ברח למדין שם נשא את צפורה בת יתרו, שילדה לו שני בנים, גרשום ואליעזר. במהלך שהותו במדיין הלך למדבר, שם התגלה אליו האלוקים בסנה בוער, וציווה עליו לגאול את ישראל. בתחילה מסרב משה, אך האלוקים נותן בידו מספר אותות ומופתים, ומיידע אותו כי בעת הגעתו מצרימה, יקבל את פניו אהרן אחיו בשמחה, ויבצע עמו את השליחות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה בארמון פרעה בוויקישיתוף

משה בארמון פרעה, ספר הישר (אגדה), פרשת שמות, באתר ויקיטקסט.