מעמד הר סיני

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעמד הר סיני, תחריט מ-תפ"ג.

מַעֲמַד הַר סִינָי הוא מעמד כריתת ברית והתגלות נבואית מכונים, שאירע בחודש סיוון בשנת ב' אלפים תמ"ח לבריאת העולם. בו ה' התגלה לבני עם ישראל בהר סיני והכריז בפניהם את עשרת הדיברות ונתן את התורה למשה, בני ישראל אמרו כאחד נעשה ונשמע ונכרתה ברית עולם בין ה' לבין ישראל, לאחר ארבעים יום משה ירד מהר סיני כלוחות הברית בידו.

מהלך המעמד

משה על הר סיני. ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום, מאמצע שנות הת"ר.

בהמשך ליציאת מצרים בדרכם לארץ ישראל, חנו בני ישראל כנגד הר סיני. שם באמצעות תיווכו של משה התקיים דו-שיח בין הקב"ה לבין העם ואשר בעקבותיו אמר הקב"ה למשה כי הוא עומד להתגלות בפני העם על מנת שיאמינו שה' מדבר אל משה ומוסר דרכו את התורה אליהם.

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם..."

עם ישראל נצטוו להכין את עצמם למעמד שיתרחש ביום השלישי, בכיבוס (טבילת) בגדיהם ובהינזרות מקירבה לאישה. במקביל הוזהרו שלא לעלות להר, להתקרב אליו או לגעת בו לבל ימותו.

ממצרים יצאו כשש-מאות אלף גברים: "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (שמות, י"ב, ל"ז). מכאן שבתוספת הנשים והילדים, מנה העם שהתייצב במעמד, מיליוני בני אדם. התגלותו של ה' על ראש הר סיני לוותה בהמולה רבה: ענן כבד, ברקים, קולות, קול שופר, אש ועשן המתואר כ"עשן הכבשן" והשמעת הדיברות בדיבור אלוקי: "משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹקים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל:"[1]. תגובתם של ישראל למעמד ולקול ה' הייתה בהלה ופחד. לאחר שהם ראו את הקולות, הלפידים, קול השופר והעשן, הם נעו והתרחקו מההר וביקשו ממשה שיתווך בינם לבין ה', פן ימותו למשמע קולו[2]. כבוד ה' חפף על ראש הר סיני שבעה ימים, ונראה כאש אוכלת[3].

עוד מתואר[4] מעמד כריתת ברית בין ישראל לה'. במהלכו בונה משה מזבח ושתים עשרה מצבות עבור שנים עשר השבטים בתחתית ההר ומעלה קורבנות פרים. משה שורף חצי מהדם על המזבח וחצי שני הוא מאחסן באגנות. אז הוא מקריא לעם מתוך "ספר הברית" והעם נענה ואומר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. לבסוף משה זורק את הדם אותו הוא מכנה כ"דם הברית" על העם. בסיום הטקס עולים זקני ישראל ונדב ואביהוא עם משה להר, ושם הם חוזים את ה' , בתיאור הסתום הבא: "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:"

מטרתו של המעמד הייתה לרומם ולגדל את שם ישראל בעולם (לנסות מלשון נס ודגל) ולהביא אותם ליראת שמים ואמונה חוויתית ה'. "וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים, וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ." (שמות כ', י"ז)


וכן מטרתו של המעמד הייתה ללמד את עם ישראל אמונה, ולצוות לו את עשרת הדיברות "וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים:" ( דברים ד', ט'-י"ג) עוד מצוין שבהתגלותו לא הייתה כל תמונה מוחשית, "וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים, זוּלָתִי קוֹל." נלווית לדברים אלו אזהרה לא לשכוח את המעמד.

לאחר המעמד עולה משה להר סיני לארבעים יום ולילה, לאחר שהוא נראה כמתעכב ולא ברור לעם (לערב רב) מה סופו, חושש העם שמא משה מת ומבקש מאהרן הכהן תחליף למשה, "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים, אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ:"[5] ואכן אהרון נענה להם ומבקש שיביאו לו את תכשיטי הזהב שלהם מאוזני הנשים, הבנים והבנות, והוא יוצק ממנו עגל זהב, אשר העם עובד לו בפולחן ובריקודים.

מהות המעמד

מתן תורה הוא מעמד בו קיבלו עליהם בני ישראל את התורה, ואת המצוות. קבלת התורה נעשתה בהר סיני ובה נמסרו מפי ה', עשרת הדיברות לבני ישראל. מעמד הר סיני למעשה הוא מעין כריתת ברית בין העם לה', שנעשה בהסכמת שני הצדדים, ועל כן הלוחות עליהם כתובות הדיברות מכונים גם לוחות הברית.

יש מחז"ל שאמרו שניתנו רק שני הדיברות הראשונים, מפי הגבורה, מחששו של העם פן ימות, כאשר שאר הדיברות נמסרו לעם מפי משה.

מתן תורה הוא לאחד המעמדים החשובים בתורה, ביחד עם יציאת מצרים. את חג מתן תורה מציינים בחג השבועות.

מתן תורה נקרא גם - מעמד הר סיני, כדי לציין את עצם המעמד הנבואי שהיה, גם אם לא הייתה ניתנת תורה.

"וַיָּבא משֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה': וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיּאמְרוּ כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה': וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעולָם וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה': וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּום וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלתָם: וְהָיוּ נְכנִים לַיּום הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּום הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי" (ספר שמות, פרק י"ט, פסוקים ז'-י"א)

על פי דברי חז"ל מתן תורה מכונה "תפארת"[6], מפני שהתורה היא תפארת. המעמד הוא חתונתו של הקב"ה עם האומה הישראלית[7]. המעמד אינו מעמד מקומי אלא מעמד קוסמולוגי "שקולו הולך מסוף העולם ועד סופו", ונוגע לכל האנושות[8], אף שזו סירבה לקבל את התורה[9]. ולא רק לבני אדם אלא גם לבעלי החיים.

המעמד בדברי חז"ל מתואר באופן מופלג כמפחיד ומעורר אימה שבעקבותיו ישראל נסוגו לאחור מרחק רב מאוד, וכי ישראל לא יכלו להכיל את הקול הא-להי ונפשם יצאה בדברו, והיה צריך להחיות אותם[10].

מובא בחז"ל[11] שישראל שעמדו על הר סיני, פסקה זוהמתן, אומות העולם שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן, כאשר מדובר על הזוהמה שלפי המסופר בדברי חז"ל, הטיל הנחש כאשר בא על חוה בחטא עץ הדעת.

ישנה בחז"ל דעה הסוברת שיתרו התרשם ממעמד הר סיני ובעקבותיו התגייר והצטרף אל עם ישראל. אף שהמעמד מתואר על פשט בתורה כנעשה ברצון "כל אשר דיבר ה' נעשה", חז"ל דרשו כי הוא נעשה בכפייה - "כפה עליהם הר כגיגית"[12], ומפרשים רבים עמלים לתרץ את הניגוד הזה.

מועד התרחשות המעמד

בתורה עצמה אין תאריך המציין את יום מתן תורה, אך נאמר החודש שבו הגיעו בני ישראל להר סיני "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (שמות, י"ט, א'). (החודש השלישי הוא חודש סיוון לפי הספירה תורה- שחודש ניסן הינו החודש הראשון, אייר השני וכך הלאה). המילה הסתמית "בחודש" במקרא מציינת את ראש החודש, ולאחר מכן היו כמה ימי הכנה. המעמד עצמו היה כנראה ביום השישי (ו' בסיון – שלושה ימים חיכו להוראות משה, ושלושה נוספים התקדשו לקראת קבלת התורה).

לפי המפורש הגמרא, נקבע זמנו של מתן תורה כ ו' סיוון "בשישה בחודש [סיוון] ניתנה תורה" (תלמוד בבלי, מסכת יומא דף ד עמ' ב), ולפי דעה מסוימת בתלמוד - בשביעי בסיון.

מעמד הר סיני התרחש בשנת ב' אלפים תמ"ח (2,448) לבריאת העולם

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב שלמה רוזנר, מעמד הר סיני, ירושלים תשס"ה.
  • הרב הפרופ' יהודה אייזנברג והרב עמירם דומוביץ, תורה מסיני – השתלשלות התורה בכתב ובעל פה, ירושלים: ספריית השכל, תשס"ה (מהד' חמישית)
  • אתה נגלית בענן כבודך: עיון בפרשיות מעמד הר סיני והמשכן, הוצאת ישיבת עתניאל, 2004.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ספר שמות, פרק י"ט, פסוק י"ט
  2. ספר שמות, פרק כ', פסוקים ט"ו-י"ז
  3. (ספר שמות, פרק כ"ד, פסוקים ט"ז-י"ז
  4. ספר שמות, פרק כ"ד, פסוקים ד'-ח'
  5. ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק א'
  6. (בבלי, ברכות נח/א)
  7. (בבלי, תענית כ"ו/ב)
  8. (בבלי, זבחים קט"ז/א, פסיקתא דרבי כהנא י"ב ט"ו: ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים)
  9. (ספרי פרשת ברכה פ"ב)
  10. (ילק"ש שמות י"ט רמ"ז)
  11. תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה כג
  12. (בבלי, עבודה זרה/ב)
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0