שולחן ערוך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שו"ע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שולחן ערוך
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט שולחן ערוך
הספרייה הלאומית 990020976490205171
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג

שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563, ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"הה'שכ"ו)[1].

הספר נחשב אחד החיבורים החשובים בעולם ההלכתי היהודי, והוא דה פקטו משמש יחד עם המפה כעמוד תווך המעגן ומעצב את כל אורח החיים היהודי, על פי ההלכה הפסוקה.

שם הספר

הרב יוסף קארו קרא לספרו "שולחן ערוך" ”כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים”[2] הדמיון לשולחן, לקוח ממאמר במכילתא דרבי ישמעאל[3] לפיו הקב"ה אמר למשה שיש לפרש את משפטי התורה לעם ישראל בצורה ברורה ביותר ”ערכם לפניהם כשולחן הערוך”[4].

תוכן הספר

השולחן ערוך מתבסס על ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" הוא ספר ארוך ומורכב, כתב רבי יוסף קארו את "שולחן ערוך" ”בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל”[2]. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש).

השולחן ערוך בנוי על סדר הטור, שכלל את ההלכות המעשיות. מסיבה זו, הלכות רבות (כמו הלכות טומאה וטהרה, קרבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ) לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו של הרמב"ם "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כל תרי"ג המצוות, גם אלה שאינן באות לידי ביטוי בימינו.

ב'שולחן ערוך' פסק רבי יוסף קארו בדרך כלל על פי דעת הרוב מבין שלושת "עמודי ההוראה": הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. כאשר לא יצאה מ-"עמודי ההוראה" הכרעה ברורה בנושא מסוים, צירף רבי יוסף קארו את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי, הסמ"ג וספרים נוספים והכריע על פיהם.

מבנה הספר

השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים:

  1. אורח חיים – על ההלכות היומיומיות – השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.
  2. יורה דעה – על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, מצוות התלויות בארץ שניתן לקיימן אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.
  3. אבן העזר – עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב, י"ח "אעשה לו עזר כנגדו".
  4. חושן משפט – על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי.

הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, אלא שרבי יוסף קארו הוסיף בכל סימן חלוקה לסעיפים. (סך הכל 1705 סימנים)

התנגדות לספר

הספר נתקל בתחילה בהתנגדות עזה מצד רבנים רבים באותה תקופה ובמיוחד מצד חכמי אשכנז ופולין מכמה סיבות:

  • הספר מסכם בקיצור רב סוגיות ארוכות מאוד ויש חשש שאנשים ילמדו את הספר ויזנחו את התלמוד ואת הפוסקים האחרים. טענה זו לא נתקבלה לבסוף, וגם המתנגדים השתכנעו לבסוף שמפני "ירידת הדורות", ספר כזה חיוני הוא.
  • כיוון ששניים מבין הפוסקים שעליהם נשען השו"ע בחיבורו הם ספרדים והרמב"ם היה קרוב בדעותיו לרי"ף, יצא שהלכות ומנהגי האשכנזים לא הופיעו בשו"ע. אכן, בעקבות כך כתב הרמ"א הגהות ("השגות" או "המפה") על פסקי השו"ע והביא את ההלכות שפסקו האשכנזים בכל מקום שהם נוגדים את פסקי השולחן ערוך. ההגהות נדפסו בתוך השולחן ערוך בצורת "חלון" בתוך ההלכות עצמן. דבר זה גרם לכך שהשולחן ערוך התקבל גם אצל האשכנזים במהלך הדורות, ולבסוף פסקו על פי השולחן ערוך בכל מקום שהרמ"א אינו חולק עליו.
  • הספר (וכן ספר המפה) איננו מוסמך דיו לפסיקה למעשה משום שהוא בנוי בצורת ליקוט ממקורות רבים, וחיבורם לטקסט אחיד פעמים שאינו עולה יפה. ובלשונו של רבי מאיר מלובלין: ”אין ממנהגי ומדרכי להיות עסקי בדברי בעלי שולחן ערוך, וקל וחומר לבנות יסוד באיזו הוראה על דקדוק סודות דבריהם, כי לא ניתנו מרועה אחד, רק הם דברים נלקטים מחוברים מדברים נלקטים נפרדים שכמה פעמים לא יצדק חיבורם.” (שו"ת מהר"ם לובלין סימן יא)

מסופר שהרמ"א התחיל לכתוב ספר פסיקה בעצמו לפני שידע על ספרו של רבי יוסף קארו. לאחר שנודע לו על ספרו של רבי יוסף קארו, גנז את ספרו שלו כדי שלא תהיה מחלוקת בישראל. במקום להוציא ספר פסיקה, כתב הרמ"א את השגותיו על השולחן ערוך, המודפסות כאמור בתוך השולחן ערוך עצמו.

רבנים שונים אף התנגדו לספר רעיונית, כך שלדבריהם ספר כינוס הלכתי ממעט את העיון בהלכה, ביניהם המהר"י בן לב, שאסר על תלמידיו לעיין בספר זה[5]. המהר"ל מפראג[6] ואחיו הרב חיים[7][8] .

פסיקה לפי השולחן ערוך

ערך מורחב – קבלת הוראות מרן

ישנו רוב בקרב הרבנים המורים לפסוק הלכה לפי השולחן ערוך לספרדים, ועל פי הגהות רבי משה איסרליש (הנודע בכינויו הרמ"א) לאשכנזים. השולחן ערוך הוא קיצור ההלכות מספר בית יוסף, אותו כתב ר' יוסף קארו על הטור ובו הביא את דעות הראשונים העיקריות בכל נושא. ר' יוסף קארו מציג בהקדמת הספר את הסיבות לכתיבת הספר, בפרט הוא מדגיש את הקושי שיש לאדם הפשוט להגיע להלכה ברורה עקב ריבוי המחלוקות ואריכות הדיונים בבית יוסף.

פרשני שולחן ערוך

ערך מורחב – נושאי כליו של השולחן ערוך

מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. בדומה לאופן כינויים של פרשני הקודקס ההלכתי של הרמב"ם, משנה תורה, שנדפסו סביב הטקסט המרכזי של הרמב"ם ונתכנו בשל כך: "נושאי כליו של הרמב"ם", כך גם הפירושים וחיבורי ההגהות שנדפסו סביב השולחן ערוך מכונים בדרך כלל "נושאי כלים". מהדורה אחת של הדפסת השולחן ערוך ומפרשיו השונים, אף נקראה כולה על שמם (במקום על שם השולחן ערוך עצמו): אשלי רברבי (שנת תל"ז 1677 ושוב בדפוס סלאוויטא, 1833), כלומר: עצי-האשל הגדולים הנסובים סביב שולחנו הערוך של המחבר, ברוח משורר התהילים (תהילים קכ"ח,ג) המתאר דימוי של 'שתילי זיתים' הנסובים על שולחנו של בעל הבית.

הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך:

פירושים חשובים נוספים אשר הודפסו בנפרד מהמובאים לעיל:

ספרי המשך לשולחן ערוך

ערך מורחב – אחרונים

רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך, בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז: שולחן ערוך הרב; חיי אדם וחכמת אדם; ערוך השולחן וקיצור שולחן ערוך.

גם בקרב ארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם: שתילי זיתים; הבן איש חי; ערך השולחן וכף החיים.

בזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו לרוב פסקים לפי מנהגי הספרדים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דרכי מרן, "על כללי השו"ע והרמ"א", ירושלים תשפ"א.
  • אמנון רז-קרקוצקין, "חקיקה, משיחיות וצנזורה: הדפסת השולחן ערוך כראשית המודרניות", א' באומגרטן ואח' (ע'), טוב עלם – מאמרים לכבודו של ראובן בונפיל, תשע"א, עמ' 306 – 335

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החלקים "אורח חיים", "יורה דעה" ו"אבן העזר" הודפסו בשנת שכ"ה, והחלק "חושן משפט" הודפס בשנת שכ"ו.
  2. ^ 2.0 2.1 הקדמה לספר
  3. ^ ריש פרשת משפטים. הובא גם ברש"י על ספר שמות, פרק כ"א, פסוק א'.
  4. ^ מנחם מנדל זלטקין שמות הספרים העברים עמוד 176, באתר היברובוקס.
  5. ^ שם הגדולים ערך "בית יוסף"
  6. ^ דרך חיים, אבות פרק ו' משנה ו', באתר היברובוקס.
  7. ^ בספרו "ויכוח מים חיים" בהקדמה
  8. ^ ראו מנחם אלון, מניעים ועקרונות בקודפיקציה של ההלכה, גוילין כרך כו עמוד 79


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34808175שולחן ערוך