רבי אביעד שר שלום באזילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הספר אמונת חכמים, דפוס ווארשא

רבי אביעד שר שלום באזילה (Solomon Abi'ad Sar Shalom Basilea; ה'ת"מ, 1680 - ט"ו בתשרי ה'תק"ד, 3 באוקטובר 1743) היה רב וראש ישיבה, מקובל, מהנדס ואסטרונום יהודי איטלקי. רבה של מנטובה.

קורות חיים

נולד במנטובה לרב מנחם שמשון באזילה שכיהן כרבה של העיר. למד אצל אביו ואצל רבי משה זכות ותלמידו רבי בנימין הכהן ויטאלי. בבגרותו דבק במקובל רבי יהודה בריאל שהיה לרבו המובהק.[1] בשנת תפ"ט הוסמך לרבנות. בצעירותו רכש ידע רחב במדעים בני תקופתו, בדגש על אסטרונומיה והנדסה וחיבר חיבורים בתחומים אלו.[2] רגיל היה לומר "כל החכמות למדתי במשך עשר שנים, אך חכמת התלמוד נער הייתי גם זקנתי ולא מצאתי כי אם שמץ מנהו".[3]

לאחר פטירת אביו[דרושה הבהרה] עמד במקומו בראשות הישיבה במנטובה וכיהן כרב העיר, תשובותיו ההלכתיות משוקעות בכתבי בני דורו כמו "פחד יצחק" של רבי יצחק למפרונטי ושו"ת הרב"ך. בעת הפולמוס נגד רמח"ל נמנה עם תומכיו. באופן כללי נמנה עם מחנה המצדדים בקבלה והקדיש לנושא את ספרו "אמונת חכמים" (מנטובה ה'ת"ץ, 1730). בחיבור "מטפחת ספרים" כתב הרב יעקב עמדין הגהות על ספרו זה.

ביאורו על המחזה "תפתה ערוך" של רבו הרמ"ז, נדפס בוונציה ה'תע"ה (1715).[4] מלבד חיבוריו, עסק גם בהגהת ספרים והכנתם לדפוס, הוא פיקח על הדפסת ספרי שולחן ערוך שנדפסו במנטובה בשנים תפ"ג-תפ"ד והגיה אותם, ויזם את הדפסת התנ"ך עם מנחת שי שיצאה לפועל רק לאחר מותו. לוח שנה עברי לשנת ה'תפ"ח שהדפיס בסוף שנת ה'תפ"ז, היה כנראה הלוח העברי הראשון שנדפס.

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים

  1. ^ בהקדמת ספרו "אמונת חכמים" הוא כותב: "כל ימי גדלתי בין החכמים, הם הם כבוד מעלת אבא מארי זצ"ל, וכמהר"ר משה זכות, וכמהר"ר יהודה בריאל הוא היה רבי מובהק, וכמהר"ר בנימין הכהן, המה בצדקתם הורוני".
  2. ^ שם כתב: "כי יודע כל שער עמי כי בימי חרפי למדתי חכמת הטבע וחכמת הכוכבים, עד שיצא לי שם בין הגוים בגלילות האלה".
  3. ^ שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך אמונת חכמים.
  4. ^ תפתה ערוך, ויניציאה: ברגדין, תע"ה, באתר היברובוקס.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0