רבי בנימין הכהן ויטאלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי בנימין הכהן ויטאלי
לידה 1651
ה'תי"א
פטירה 8 בפברואר 1727 (בגיל 76 בערך)
י"ז בשבט ה'תפ"ז
מקום פעילות רג'ו אמיליה (ריגיו), איטליה
השתייכות רבני איטליה
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פסיקה, קבלה
רבותיו רבי משה זכות
תלמידיו רבי יוסף אירגס, רבי ישעיהו באסאן
חיבוריו שו"ת הרב"ך, עת הזמיר, אבות עולם ועוד

רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 - י"ז בשבט ה'תפ"ז, 8 בפברואר 1727) היה רב, פוסק הלכה ומקובל. רבה של יהדות רג'ו אמיליה (רג'יו), ומגדולי יהדות איטליה. חותנו של רבי ישעיהו באסאן.

ביוגרפיה

קינה על מות רבי בנימין הכהן

אלי תבל ועריה / אלי עמה ושריה,
ביום צרה כמבכירה / כאוב תתן אמריה:

עלי מאור אשר חשך / ביום עברת שבריה;
ועל ארון אשר לקח, / הדר חמדת כתריה.

עלי מעין אשר נסתם / ובוש מבחר נהריה;
ועל נזר אשר הוסר, / גאון ישרי טהוריה.

עלי הדרת פני חמה / אשר כסו עפריה;
ועל זהב אשר הועם / בתוך מסגר קבריה.

עלי צדיק אשר סכך / כעץ על כל עבריה;
ועל אוצר סגלות דת / ומחמד סוד סתריה.

עלי מלאך אלוקים הוא, / קדוש שרי נזיריה;
ועל רועה אשר רעה / במרעה טוב עדריה.

עלי טוב שם כשמן טוב / אשר תורק שעריה;
ועל גבור בפרצה קם / וחזק כל גדריה.

עלי עצום אשר חולל / עלי פשעי בשריה;
ועל נשא כאב חטאה / לישר כל הדוריה.

עלי אנחת מתי יערה / ביום רוו מרוריה,
ועל שבר אשר נשבר / לבב חכמי בחיריה.

עלי נחם בכי אבלה / וסור חרפת נעוריה,
ועל התם אשם חטאה / לאל תתן אמריה.

רמח"ל

נולד באלסנדריה בשנת ה'תי"א לרבי אליעזר ויטאלי שהיה איש עסקים ומלומד. התפרסם כירא שמים ולמדן, והתמחה כבר בגיל צעיר בקבלת האר"י.

הרמ"ז, רבי משה זכות, ויתר בשנת ה'ת"ל על תוכניתו לעלות לארץ ישראל, והחליט להישאר באיטליה ולנסות להיאבק במגמת ההתפשטות של הפילוסופיה על חשבון הקבלה בקרב תלמידי החכמים הצעירים בני איטליה. לשם כך הוא קירב אליו את רבי אברהם רוויגו ואת רבי בנימין הכהן ויטאלי, והזמינם אליו לוונציה כדי להכניסם לנבכי חכמת הקבלה. רב"ך שהה בוונציה בחודשים ינואר-אוגוסט 1671, ובמהלכם גם נסמך לרבנות בידי הרמ"ז. הוא למד באותה עת גם אצל הרב מנחם שמשון באסולי (נפטר מנטובה, שמחת תורה, תנ"ד) אביו של רבי אביעד שר שלום באזילה.

בסוף קיץ ה'תל"א שב לאלסנדריה לבקשת אביו, ונישא לנחמה בתו של רבי משה כהן-רפא[1]. לאחר נישואיו עבר לגור בקסאלי, משם המשיך לשמור על קשר עם רבו הרמ"ז באמצעות מכתבים. בעיר זו שהה שלוש שנים, במהלכן למד קבלה והלכה עם המקובל רבי שמשון באקי. בקיץ ה'תל"ג עקר למנטובה ושוב התגורר ליד רבו הרמ"ז וחברו הרב רוויגו.

בשנת ה'תל"ה חזר שוב לאלסנדריה, הפעם כדי להתמנות כרב העיר. בקיץ של אותה שנה נפטר אביו רבי אליעזר.

לאחר פטירת הרמ"ז בראשית שנת ה'תנ"ח 1697, עבר לשמש ברבנות העיר רג'יו, והתקבל בקרב יהודי איטליה כפוסק סמכותי. רבנים אחרים (רבי משה חגיז, ורבי שלמה אאיליון) ביטלו פסקי הלכה שכתבו, לאחר שהתברר להם שדעתו הפוכה מדעתם. ורבים אחרים פנו אליו בשאלות הלכתיות.

חודשים ספורים לפני מותו החל פולמוס כתבי רמח"ל, הרב כהן היה היחיד שקיבל את הרמח"ל ללא סייג, התבטל לפני וביקש ממנו תיקון לנפשו. אולם עוד לפני שהפולמוס התפתח נפטר הרב כהן ועל דעתו בנושא נמתחה ביקורת[2].

הוא נפטר בליל שבת, י"ז בשבט ה'תפ"ז, הלילה שבין ה-78 בפברואר 1727. ונכתבו אחריו הספדים רבים בידי אישים בולטים בני התקופה.

תלמידיו

בין תלמידיו נמנים:

שנים מתלמידיו, רבי ישעיהו באסאן, מחבר שו"ת "לחמי תודה". ורבי מנשה יהושע פאדובה נישאו לבנותיו.

חיבוריו

רבי בנימין היה מחבר פורה וכתב ספרים רבים. חלקם התפרסמו כבר בחייו, וחלקם עדיין בכתב יד.[9] תשובות רבות שכתב נמצאים בכתבי יד, וכמה מהם התפרסמו בספרו של רבי יצחק למפרונטי פחד יצחק, ובספרי תשובותיהם של רבנים נוספים בדורו.[10] כן כתב מספר תשובות באיטלקית.

חיבוריו שהתפרסמו:

לקריאה נוספת

  • הרב יצחק נסים, מבוא לשו"ת הרב"ך במהדורתו, ירושלים, תש"ל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תאריך החתונה נקבע לחודש אלול ה'תל"ב, ורבו הרמ"ז (אגרות הרמ"ז, דף כ"ו ע"א) ביקש להקדימה, כי: "אי אפשר להתבטל בלימודי בימים ההם המוכנים לתשובה".
  2. ^ ראה רבי משה חאגיז באיגרות רמח"ל, איגרת ע"א.
  3. ^ "והרב המופלא מהר"י אירגז ז"ל ישב עם מהרב"ך הנזכר שבעה שבועות ללמוד ממנו חכמת הקבלה". שם הגדולים.
  4. ^ שומר אמונים הקדמון, באתר HebrewBooks.
  5. ^ אמונת חכמים בוויקיטקסט.
  6. ^ מפתחות הזוהר, באתר HebrewBooks.
  7. ^ זרע שמשון, באתר HebrewBooks.
  8. ^ תולדות שמשון, באתר HebrewBooks.
  9. ^ ראה שם הגדולים, ערך גבול בנימין.
  10. ^ "משאת משה", "שמש צדקה", "ארח לצדיק" "שתי הלחם", ונוספים.