אבי בלשניקוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבי בלשניקוב
מנכ"ל הכנסת ה־1
7 ביוני 2006מרץ 2009
(כשנתיים ו־38 שבועות)
תחת יושבת ראש הכנסת דליה איציק
כנסות ה-17
תפקידים בולטים

אַבְרָהָם (אָבִי) בָּלַשְׁנִיקוֹב (נולד ב-20 במרץ 1966) הוא איש ציבור ישראלי, נציגו של איש העסקים היהודי-אמריקני רון לאודר בישראל ויושב ראש ערוץ 10. לשעבר סמנכ"ל מכון היצוא (20022005), מנכ"ל משרד התקשורת (20052006), מנכ"ל הכנסת (20062009) ומנכ"ל משרד מבקר המדינה (2009).

ביוגרפיה

בלשניקוב החל את דרכו הציבורית ב-1988 כשהחל לכהן כעוזרו הפרלמנטרי של חבר הכנסת שמעון שטרית[1]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 כיהן כיועץ פוליטי לשר האוצר, אברהם בייגה שוחט. לאחר שהוקמה ממשלת הליכוד בראשות בנימין נתניהו ב-1996, עבר לעבוד כראש לשכתו של השר לבטחון פנים, אביגדור קהלני. בתפקידו זה נחקר בלשניקוב במשטרת ישראל בחשד שהעביר מידע פנים לעופר נמרודי, מו"ל מעריב, אותו ביקר בלשניקוב בעת שנמרודי ריצה עונש מאסר בעקבות פרשת האזנות הסתר לבכירי ידיעות אחרונות[1]. בגין הפרשה הוגש כתב אישום נגד קהלני – הוא הואשם במשפטו בגילוי מידע סודי על שלבי החקירה נגד עופר נמרודי, בעבירה של הפרת אמונים ובשיבוש הליכי חקירה ומשפט, אך זוכה לחלוטין בבית משפט השלום ביולי 2002.

בשנת 1999 הצטרף לאשת העסקים וחברת הכנסת לשעבר, פנינה רוזנבלום, והתמודד עמה בבחירות לכנסת החמש עשרה כמספר 2 ברשימתה העצמאית לכנסת - "פנינה רוזנבלום". הרשימה לא נבחרה לכנסת.

באותה שנה עבר לעבוד עם השרה להגנת הסביבה, דליה איציק, כעוזרה הבכיר לעניין ביצוע חוק רשות השידור, שאיציק הופקדה לטפל בו כשרה הממונה על הרשות. מאז נחשב אחד ממקורביה של איציק. בשנת 2002 מונתה איציק לשרת התעשייה והמסחר בממשלת שרון הראשונה, ובלשניקוב עבר לשמש כיועץ בכיר וראש מטה השרה, אז שימש גם כחבר מִנהל מרכז ההשקעות[1].

כשאיציק מונתה ליו"ר סיעת העבודה-מימד בכנסת ה-16, הוא עבר לעסקים פרטיים, שימש סמנכ"ל מכון היצוא הישראלי, והמשיך לייעץ לאיציק בעניינים פוליטיים.

בלשניקוב כיהן בתפקידים ציבוריים שונים: חבר בדירקטוריון קרתא, חבר ברשות לפיתוח ירושלים, חבר במועצה לחילופי נוער צעירים ויו"ר הקרן לצער בעלי חיים.

בשנת 2005 שבה איציק לממשלה כשרת התקשורת ומינתה את בלשניקוב למנכ"ל משרד התקשורת כמינוי אישי שלה. לאחר פרישתה מן המשרד, נשאר בתפקידו תחת השרים אריאל שרון ואברהם הירשזון.

ב-7 ביוני 2006, לאחר מינוי דליה איציק ליו"ר הכנסת, מונה בלשניקוב למנכ"ל הכנסת, תפקיד שעל הקמתו החליטה איציק לאחר היבחרה, בהמלצת ועדת גלנור, שקבעה כבר בשנת 2000 שיש צורך בתפקיד. לצד איציק הנחיל קוד לבוש שאסר על הכניסה למשכן הכנסת במכנסי ג'ינס[1]. בלשניקוב זכה בתביעת דיבה שהגיש נגד פרופ' גבריאל מוקד, שכינה אותו "פקיד עלוב ונבל"[2].

ב-12 בפברואר 2007, מינתה איציק, שכיהנה כממלאת-מקום נשיא המדינה במשך כחצי שנה, את בלשניקוב למנכ"ל בית הנשיא בפועל במקומו של המנכ"ל משה גורל, שנאלץ לפרוש מתפקידו מטעמי בריאות. בלשינקוב שימש במקביל בשני התפקידים עד לבחירתו של שמעון פרס לנשיאות, ולאחר מכן החליפה אותו בתפקיד אפרת דובדבני.

לאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוחלף בלשניקוב בדן לנדאו ומונה על ידי מיכה לינדנשטראוס לשמש מנכ"ל משרד מבקר המדינה. חודשיים בלבד לאחר מינויו נאלץ בלשניקוב להתפטר מתפקידו, בעקבות תחקירים של כתבי ערוץ 2, חיים ריבלין ועמית סגל, ותחקירן ישראל היום, מוטי גילת, בנוגע לחריגה מכללי מנהל תקין בעבודת הכנסת, בין היתר ביחס למעורבותו בשיפוץ דירתה של יושבת ראש הכנסת, דליה איציק[1]. בחודש מאי 2010 פרסם המבקר את הדו"ח בנושא וקבע כי לא היו פגמים מהותיים בהתנהלות מִנהל הכנסת.

ב-6 ביולי 2009 מונה לנציגו בישראל של איש העסקים היהודי-אמריקני רון לאודר. בלשניקוב מנהל את עסקיו של לאודר בישראל ובמדינות נוספות באירופה. ב-2012, לאחר כהונה בת כשנה וחצי כדירקטור בערוץ 10, מונה בלשניקוב ליושב ראש הערוץ.

בשנת 2013 מונה לדירקטור במרכז רפואי הדסה בירושלים, ונבחר לכהן כממלא מקום יו"ר מועצת המנהלים של המרכז הרפואי. בתקופת כהונתו נחתמה תוכנית ההבראה של בית החולים. הוא שימש בתפקיד זה כשנתיים.

החל משנת 2014 הוא מכהן גם כיו"ר מועצת המנהלים של חברת "הגיחון", שהיא תאגיד המים והביוב הגדול בישראל. בראשית 2016 מונה גם ליו"ר מועצת המנהלים של חברת מבט"י - מפעלי טיהור שפכים ירושלים - שהיא חברה בת של חברת הגיחון העוסקת בהפעלת מפעלי טיהור שפכים בירושלים וסביבתה.

משנת 2014 מכהן בדירקטוריון הטכניון בחיפה, וממשיך לכהן כיו״ר מועצת המנהלים של החברות הכלכליות של בתי החולים של הדסה.

מאז ינואר 2018 מכהן בלשניקוב גם כיושב ראש הדירקטוריון של המסלול האקדמי-המכללה למינהל.

בשנת 2018 מונה על ידי שר החינוך נפתלי בנט לחבר ועדת פרס ישראל למפעל חיים, אשר החליטה על זהות חתני וכלות הפרס לשנה זו.

חיים אישיים

מתגורר בירושלים, נשוי ולו ארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0