רבי שלום בוזגלו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלום בוזגלו
שער הספר מקדש מלך - בראשית, אמסטרדם, תק"י
שער הספר מקדש מלך, אמשטרדם, ה'תק"י
לידה 1700
מרוקו סאלי, מרוקו
פטירה 1780 (בגיל 80 בערך)
Flag of Great Britain (1707–1800).svg, לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה
כינוי הרש"ב
מקום קבורה לונדון
מקום פעילות מרוקו ולונדון
תחומי עיסוק קבלה
תפקידים נוספים אב בית דין ומורה הוראה
רבותיו
בני דורו
חיבוריו מקדש מלך, כיסא מלך, הדרת הוד מלך, הדרת כבוד מלך, הדרת פני מלך

הרב שלום בוזגלו (הרש"ב) (ה'ת"ס 1700ה'תק"ם 1780), מחבר הספר "מקדש מלך" ועוד. נחשב לאחד מגדולי מקובלי מרוקו. שימש כדיין ואב בית דין בקהילת הספרדים בלונדון.

ביוגרפיה

נולד לרבי משה בוזגלו בסאלי[1], בשנת ה'ת"ס 1700. למד בישיבת רבי אברהם אזולאי בעיר מרקש שבמרוקו. בין רבותיו וחבריו נמנו רבי יעקב פינטו, הרב ישעיה הכהן והרב יעקב גדליה.

בעקבות רדיפות של מלך מרוקו כלפיו (אליהן התייחס לאחר מכן כשהיה חותם "אוד מוצל מאש"), עבר להתגורר בלונדון בשנת 1745, שם ערך את ספריו ושימש מורה הוראה ואב בית הדין.

התפרסם בעיקר בשל פירושו היסודי לספר הזוהר, הנקרא "מקדש מלך", שאותו הדפיס בעצמו, באמסטרדם, בשנת תקט"ו. היות שפירושו נדפס באירופה, היה מונח על שולחנם של גדולי החסידות ומצוטט רבות בספריהם.

חיבורו מקדש מלך מורכב משלש מקורות. הראשון הוא ספר לקט שושנים שחיברו חבריו רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן ובו מושקע מתורת רבם רבי אברהם אזולאי, המקור השני הוא חיבורו של הרב משה זכות על הזוהר הנקרא מקדש ה'. השלישי הוא ליקוטים מכתבי האריז"ל מה שנוגע לפירושי הזוהר.

הביע את דעתו אודות הקמעות שעמדו במוקד הפולמוס שהתגלע בין הרב יהונתן אייבשיץ לבין היעב"ץ. האחרון פרסם את דעתו בקונטרס בשם "מאירת עינים".[2]

נפטר ב-23 במאי 1780 - י"ח באייר תק"ם בלונדון.

חיבוריו

לקריאה נוספת

  • הרב יוסף הלל, מצבות מראכש, ירושלים תשע"ו, עמ' 111-110.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הקדמת ספרו מקדש מלך
  2. ^ מאירת עיניים, אלטונה, תקי"ג. באתר: אוצר החכמה.


תקופת חייו של רבי שלום בוזגלו על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0