אגרת הגר"א

אגרת הגר"א
באתי לבקש מאתכם שלא תצטערו כלל וכלל, כמה שהבטיחו לי אמיתית, וגם לא תדאגו. הנה אנשים נוסעים על כמה שנים בשביל ממון, מניחים נשותיהן וגם הם נע ונד בחוסר כל; ואני, תודה לא-ל, נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל (נ"א: וחמדת השם יתברך, כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה), ואני נוסע בשלום, ברוך ה'. וגם את יודעת שהנחתי ילדי שלבי הומה עליהם וכל ספרי היקרים, והייתי כגר בארץ אחרת והנחתי הכל כו'.

אגרת הגר"א היא מכתב מוסר והדרכה שנכתב על ידי רבי אליהו בן שלמה זלמן, הידוע בכינויו הגאון מווילנה (1720-1797).

האגרת נכתבה בעקבות ניסיונו של הגאון מווילנה לעלות לארץ ישראל, והיא נכתבה בעת שכבר היה בדרך, כששהה בעיר קניגסברג. לימים נדפסה האגרת בספר בשם 'עלים לתרופה'.

למעשה, ניסיונו של הגאון מווילנה לעלות לארץ ישראל לא צלח, והוא החליט לחזור לביתו באומרו שאין לו רשות משמיים לעלות לארץ ישראל.

זמן כתיבת האגרת

ציור נפוץ של הגאון מווילנה

כאמור כתיבת האגרת נעשתה מהדרך לארץ ישראל, כשהגאון מווילנה שהה בעיר קניסברג. השנה בה ניסה הגאון מווילנה לעלות לארץ ישראל, ותאריך כתיבת האגרת, לוטים בערפל, החוקרים הציעו מספר הצעות שונות:

• דב אליאך, בספרו "הגאון", מנסה להוכיח מדקדוקים בלשון האגרת, כי ניסיון זה היה כאשר הגאון היה בסביבות גיל ארבעים, לדבריו כנראה בחורף תק"כ (1759–1760).
• בספר 'קול התור' מופיע כי הוא ניסה לעלות לארץ ישראל בשנת תקמ"ב (1782).
• ד"ר אריה מורגנשטרן טוען כי הניסיון היה בסביבות שנת תקל"ח (1778), על פי מסמכים של הקהילה היהודית בהולנד המזכירים אדם בשם "ר' אליהו מווילנא", אולם לא ברור האם הכוונה במסמכים אלה לגאון.
• אלי אליאך הציע כי מדובר בקיץ של שנת תקכ"ז (1767).

מטרת ותוכן האגרת

הגר"א כתב את האגרת כמכתב פרידה והדרכה לבני משפחתו, בעיקר לאשתו ואימו, לקראת עזיבתו המתוכננת. בכדי להשאיר להם מורשת רוחנית ומוסרית.

האגרת שבמקורה נכתבה כנראה ביידיש, תורגמה לאחר מכן לעברית. היא נדפסה לראשונה במינסק בשנת תקצ"ו בספר 'עלים לתרופה' יחד עם אגרת הרמב"ן. אמנם יש שכתבו שקדמה לכך מהדורה נוספת שנדפסה בווילנא בערך בשנת תק"ס. מצויים בדפוס כמה נוסחאות בעברית. אחד ההבדלים הבולטים בין הנוסחאות הוא שנוי נוסח האגרת בין זכר לנקבה.

מלבד הגרסה הנפוצה, קיימת גרסת 'ארם צובה', שיש טוענים כי גרסה זו היא היותר מדויקת.

כן ישנה גרסה נוספת שנדפסה על ידי רבי יוסף זונדל מסלנט.

האגרת מכילה הנחיות והדרכות לחיים על פי התורה והמוסר היהודי. הנושאים העיקריים כוללים כמה עניינים:

1. חשיבות לימוד התורה 2. פיתוח מידות טובות 3. ענווה והתרחקות מגאווה 4. שליטה עצמית ומאבק ביצר הרע 5. הסתפקות במועט וזהירות מרדיפת ממון 6. חשיבות התפילה והכוונה בה. 7. זהירות מדיבורים אסורים ובפרט מלשון הרע.

בין היתר מבקש הגאון מווילנא מבני ביתו שלא יצטערו על עזיבתו, וכן חוזר ומצווה שימנעו ממחלוקת וכן שיחיו אמו ואשתו בשלום זו עם זו.

מעמד האגרת כיום

האגרת נחשבת למסמך חשוב בספרות המוסר היהודית, והיא נלמדת לעיתים כחלק מלימודי המוסר. עד היום רבים רואים באגרת מדריך רלוונטי לחיים המודרניים, אף שנכתבה לפני מאות שנים.

כמו כן משמשת האגרת כבסיס לשיעורי מוסר ודרשות בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

האגרת נדפסה עד היום במהדורות רבות, מהם גרסאות מבוארות. כן תורגמה לשפות שונות.

דינים הלכות וביטויים

באגרת מאמרים ודרשות וכן הנהגות שונות בענייני חינוך, בחלקם מצוין שמקורם בחז"ל או במדרש אך לא נמצא להן מקור:

• "ולכן אני מזהירך, שתרגיל בכל היותר לישב יחידי, כי חטא הלשון על כולו. כמאמר חכמינו ז"ל אלו דברים שאדם אוכל כו' ולשון הרע כנגד כולם". בחז"ל לא מופיע כן בנוסח זה, רק בנוסחים שונים כגון: ארבעה דברים נפרעין מן האדם בעולם הזה... ולשון הרע כנגד כולם".
• "ועל קללה ושבועה וכזב, תכה אותם [נ"א: במכות אכזריות] ולא תרחם עליהם כלל, כי חס-ושלום בקלקול הבנים יענשו אב ואם מאד".
• על דרך הלימוד לבניו כתב: "גם לבניך שיחיו תגדל אותם בדרך הישר ובנחת... ושילמדו מקודם כל החומש, שיהיו רגילים כמעט בעל- פה".
• בעניין הזהירות מדיבורים אסורים כתב בנוגע לבתו: "ויותר טוב להתפלל בבית, כי בבית־הכנסת אי־אפשר להנצל מקנאה, ולשמע דברים בטלים ולשון־הרע... וכל־שכן בשבת ויום־טוב שמתאספין לדבר, יותר טוב שלא תתפלל כלל".
• "וכל רגע ורגע שהאדם חוסם פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך ובריה יכולים לשער (מדרש)". באחרונים העירו שלא נמצא מדרש כזה. ובספר 'קובץ יב' עמ' קז כתב הרב מאיר מאזוז, שמאמר זה הוא מדברי הגר"א, והמדפיסים הוסיפו מעצמם את המקור 'מדרש'.
• ותשמור שלא תלך לבית הקברות כלל וכלל כי שם מתדבקים הקליפות מאד וש"כ בנשים, וכל הצרות והעונות באים מזה".

ביטויים המוזכרים באגרת

• "העולם דומה לשותה מים מלוחים, ידמה לו שמרוה, וצמא יותר"
• "ההרגל על כל דבר - שלטון"
• "הרשע יודע בעצמו שרע ומר דרכו, אך שקשה לו לפרש"

פירושים על האגרת

כאמור, במהלך השנים נכתבו פירושים וביאורים רבים על האגרת, בין הנפוצים בהם נודעו החיבורים הבאים:

• חובת האדם - פירוש מאת המשגיח רבי דן סגל
• עיונים בכללי חינוך - פירוש המתמקד בענייני חינוך כפי שמשתקפים מהאגת, מאת רבי חיים פרידלנדר
• אגרת הגר"א דרך ישרים - עם ביאור, הרחבות ומראה מקומות
• אגרת הגר"א עם ביאור חובת האדם - ביאורים ופירושים

קישורים חיצוניים

• Eli Eliach - אלי אליאך, ‏מתי ניסה הגר"א לעלות לארץ-ישראל? בתוך: הגאון מוילנה - אנתולוגיה, ה'תשפ"א 2020, הגאון מוילנה - אנתולוגיה, 2020/01/01, באתר Academia.edu

פירושים וביאורים על האגרת

• רבי אליהו בן שלמה זלמן מוילנא, ‏אגרת הגר"א, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א), 1720-1797, מיחס לו, אגרת הגר"א, ‏סאטמאר תרצז, באתר היברובוקס
• אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א) - רובין, שמאי, אגרת הגר"א ע"פ פרשגן אגרתא, ‏ירושלים תשעא, באתר היברובוקס
• משה בן נחמן, 1194-1270 - אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א), 1720-1797 - ליפקין, ישראל בן זאב וולף (ר' ישראל סלנטר) - ר' מנחם מן ממינסק, ארבעה אגרות נפתחות (אגרת הרמב"ן, אגרת הגר"א, אגרת המוסר, אגרת הגר"ם), ‏ווילנא תרמב, באתר היברובוקס
• גולדשטוף, יאיר, אגרת הגר"א ע"פ פתיחת האגרת, באתר אוצר החכמה
• פרידלנדר חיים, עיונים בכללי חינוך שבאיגרת הגר"א, באתר אוצר החכמה

שיעורים

• אגרת הגר"א, רשימת השמעה, באתר יוטיוב‏ (36 חלקים)
• אגרת הגר"א למאה ה21 | הרב חגי לונדין, סרטון בערוץ "ערוץ מאיר - מכון מאיר", באתר יוטיוב (אורך: 45:39)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אגרת הגר"א41155840Q134493575