אדולף ארבסלה
![]() | |
לידה |
27 במאי 1881 ניו יורק |
---|---|
פטירה |
2 במאי 1947 (בגיל 65) איקינג |
זרם באמנות | אקספרסיוניזם |
אדולף אֶרְבְּסְלֶה (בגרמנית: Adolf Erbslöh; 27 במאי 1881, ניו יורק – 2 במאי 1947, איקינג) היה צייר אקספרסיוניסט גרמני, ממייסדי "קבוצת האמנים החדשה של מינכן" (גר').
ביוגרפיה
ארבסלה נולד למשפחת סוחרים שמקורה בעיר ברמן. אביו, גוסטב אדולף (1844–1900), היה שותף זוטר בחברת הייצוא "Dieckerhoff, Raffloer & Co". ועבד במשך חמש עשרה שנים במשרדיה בניו יורק, עד שחזר לברמן בשנת 1887. אדולף עבר הכשרה מסחרית, אך הפגין כישרון בציור. בשנת 1901, לאחר מות אביו, זנח את הקריירה העסקית והחל ללמוד באקדמיה לאמנויות בקרלסרוהה, שם למד אצל ארנסט שורט ולודוויג שמיט-רויטה. בשנת 1905 עבר למינכן והמשיך את לימודיו באקדמיה לאמנויות היפות תחת הנחייתו של לודוויג פון הרטיך.
בשנת 1907 נישא לבת דודתו מדרגה שנייה, אדלינה שוכרד (1880–1974), בתו של הוגו שוכרד, בעל חברת ייבוא-ייצוא גדולה. שנה לאחר מכן הגה את הרעיון להקמת "קבוצת האמנים החדשה של מינכן", שנוסדה רשמית בשנת 1909. תחילה שימש כמזכיר הקבוצה.[1] התערוכה הראשונה שלהם נערכה בברמן, ואחריה התקיימה תערוכה פומבית בגלריה היינריך טנהויזר במינכן. בשנת 1910 הציגו לראשונה במוזיאון, במה שכיום נקרא מוזיאון פון דר היידט בוופרטל. באותה שנה, בעקבות פרישתו של וסילי קנדינסקי – אחד ממייסדי הקבוצה, שהקים זרם מתחרה בשם "הפרש הכחול" – נבחר ארבסלה ליושב ראש הקבוצה. בשנת 1913 השתתף בהקמת "הניתוק החדש של מינכן" (גר'), יחד עם עמיתים מה וחברים לשעבר מ-"הניתוק האמנותי של מינכן". תערוכתם הראשונה התקיימה ב-1914.[2] [3]
בשנת 1915 גויס לצבא ושירת בפלנדריה ובצרפת. בשנת 1916 מונה לצייר מלחמה במטה הגדוד בקרב ורדן, אך מכיוון שלא היה קצין, הועסק בפועל כפקיד עזר. ציוריו מתקופה זו כוללים דיוקנאות של חבריו לנשק, נופי יערות ובתים הרוסים. ציוריו משנות המלחמה מתאפיינים בצבעים כהים וחיוורים. בשנת 1919 שב למינכן.
בשנים שלאחר מכן יצא עם אדלינה למסע בווסטפאליה, שם יצר אלבום רישומים. במהלך שנות ה-20 פנה אל זרם "המציאות החדשה" (גר'), שצמח כתגובה לאקספרסיוניזם והתאפיין בחזרה להדגשות של אור וצל, בניגוד לסגנון האקספרסיוניסטי.
תערוכת היחיד האחרונה שלו התקיימה בשנת 1931. בשנת 1934 תוכננה לו תערוכה קבוצתית, אך היא בוטלה לאחר שעבודותיהם של חברי "קבוצת האמנים החדשה של מינכן" לשעבר הוכרזו כ"אמנות מנוונת" על ידי המשטר הנאצי. בשנת 1937 הוחרמו ארבעה מציוריו מאוספים ציבוריים והושמדו. בעקבות זאת פרש לביתו ליד איקינג, חי חיי פרישות ונמנע מכל פעילות ציבורית עד מותו בשנת 1947.[2]

ראו גם: יצירות מעשה ידי אדולף ארבסלה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Antje Birthälmer: Adolf Erbslöh (1881–1947), Vom Expressionismus zum neuen Naturgefühl, exhibition catalog, Von der Heydt-Museum Wuppertal, 2000 מסת"ב 978-3-89202-041-7
- ^ 2.0 2.1 Ulrike Becks-Malorny: Der Kunstverein in Barmen 1866–1946, Bürgerliches Mäzenatentum zwischen Kaiserreich und Nationalsozialismus, J. H. Born, Wuppertal, 1992 מסת"ב 978-3-87093-060-8
- ↑ Karl-Heinz Meißner: "Künstler der Neuen Künstlervereinigung München nach 1914 bei der Neuen Münchner Secession". In: Annegret Hoberg, Helmut Friedel (Eds.): Der Blaue Reiter und das neue Bild, exhibition catalog, Städtische Galerie im Lenbachhaus, Prestel München 1999 מסת"ב 3-7913-2065-3
אמנות מנוונת | ||
---|---|---|
אמנים | יוסוף אבו (אנ') • יענקל אדלר • ארנסט ברלך • מקס בקמן • מארק שאגאל • לוביס קורינת • אוטו דיקס • מקס ארנסט • קונרד פליקסמולר (אנ') • אוטו פרוינדליך • אלבר גלז • לודוויג גודנשווג (אנ') • אוטו גרייבל (אנ') • ג'ורג' גרוס • אריך הקל • קרל הופר (אנ') • אלכסיי פון יבלנסקי • וסילי קנדינסקי • ארנסט לודוויג קירכנר • פאול קלה • אוסקר קוקושקה • קתה קולוויץ • אלפרד קובין • וילהלם לכניט (אנ') • וילהלם להמברוק (אנ') • מקס ליברמן • אלפרידה לוזה-וכטלר • אוגוסט מאקה • פרנץ מארק • לודוויג מיידנר (אנ') • ז'אן מצינגר • וילהלם מורגנר • אוטו מולר • אמיל נולדה • מקס פכשטיין • פבלו פיקאסו • כריסטיאן רולפס • אגון שילה • אוסקר שלמר • רודולף שליכטר (אנ') • קרל שמידט-רוטלוף • לותר שרייר (אנ') • פיט מונדריאן • פריץ שטוקנברג • רודולף באואר • פיליפ באוקנכט • רודולף בלינג • לודוויג גיס • ראול האוסמן • יוהנס איטן • הנס כץ • אדולף ארבסלה | |
ערכים קשורים | צנזורה בגרמניה הנאצית (אנ') • מדיניות הגזע של גרמניה הנאצית (אנ') • אוסף גורליט • הילדברנד גורליט • קורנליוס גורליט (אנ') • המוזיאון לאמנות של ברן |
אדולף ארבסלה41161081Q361407