אדמונד וילהלם ברילנט
| לידה |
1916 פולין |
|---|---|
| פטירה | 2004 (בגיל 88 בערך) |
| כינוי | ברילנט |
| השתייכות |
 ההגנה הצי המלכותי הבריטי צבא הגנה לישראל חיל הים הישראלי |
| תקופת הפעילות | 1936–1963 (כ־27 שנים) |
| דרגה |
 סגן אלוף |
| תפקידים בשירות | |
|
פלוגת הרכבת | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה  מלחמת העצמאות מלחמת סיני | |
| עיטורים | |
 אות ההגנה  עיטור לוחמי המדינה אות המשמר אות ההתנדבות  אות הלוחם בנאציםמדליית המלחמה 1939–1945   _ribbon.png){kind=small} מדליית ההגנה   כוכב אפריקה   כוכב 1939-1945 .jpg)  | |
| תפקידים אזרחיים | |
| אדריכל ימי קווי אירופה צים | |
אדמונד וילהלם ברילנט הלוי (30 בנובמבר 1916 - 15 באפריל 2004) היה אדריכל ימי מבין מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי ומראשוני הצי הישראלי ומייסדי חיל הים תושב רמות רמז חיפה.
ביוגרפיה
ברילנט נולד בעיר ירוסלב שבגליציה, והיה בנו הרביעי[1] של הרוקח[2][3] מגיסטר ויקטור ברילנט[4] ואשתו לאורה לבית שטורמלאוף[5] . כבוגר הגימנסיה התיכונית[6] ע"ש אוגוסט ויטקובסקי(אנ') החל לימודי רפואה ולמד שנתיים בבית הספר לרפואה, ובשל נטייתו הטכנית עבר ללמוד מכניקה עדינה בעיר לבוב. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1936 וגר בעיר חיפה.
בשנת 1936 החל בלימודי הנדסה במגמת מכונות ב"תכניון העברי חיפה", והתנדב להגנה. ברילנט היה חובב טיסה מנערותו, וכבר בגיל 13 הצטרף למועדון דאייה ובניית דאונים בעירו ירוסלב, שם למד דאייה וטיס ובאופן טבעי ב-1937 הצטרף כחבר "קלוב תעופה" בכפר ילדים שם היה מדריך טייס.
בשנת 1938 התנדב לפלוגת הרכבת של הנוטרים אשר ליוותה רכבות מסמח' עד פורט סעיד, ונפצע במהלך שרותו כאשר הרכבת שליווה עלתה על מוקש ליד הכפר קאקון.
שירותו בצי הבריטי
בפרוץ מלחמת העולם השנייה רצה ברילנט להתגייס ל"באפס", אך לקה במחלת הטיפוס. בניגוד להנחיות פיקוד ההגנה בשנת 1942 התנדב והצטרף כמכונאי לצי המלכותי הבריטי בדרגת תת-קצין ERA. עם הזמן הוצב בתפקידי הנדסה וקצונה והגיע לקורס הטיס של הצי. שרת בבסיס הצי הבריטי "מאסאווה" (HMS Bull Massawa) בעיר מאסאווה שבחבל אריתריאה לחופו של הים האדום ובבסיסים נוספים.
טרם הגעת בנות הברית שימש הבסיס את הצי האיטלקי. היה בו מעגן ומפרץ טבעי והיווה נקודה אסטרטגית לצי שלחם בגזרת האוקיינוס ההודי. עם נסיגתם מן הבסיס, טיבעו האיטלקים מספר אוניות כדי למנוע מבנות הברית שימוש בו.
הבסיס היה ברשות האמריקאים, כאשר המהנדס היהודי קומנדר אדווארד אלסברג וראש יחידת ההנצלה של הצי מפנה את כל כלי השיט הטבועים. בסיס מאסאווה הועבר לצי הבריטי.
בהגיעו לבסיס מסאווה נענה לקריאת הצי שקרא לטייסים מתנדבים. מפקדיו המליצו עליו לקצונה וסייעו לו להגיע בשנת 1944 לקורס טיס של הצי, שם החל באימונים ראשונים עד אשר נודע למפקדת הקורס, כי הוא מתנדב ארצישראלי.
הקורס היה סגור למתנדבים ארצישראלים על פי הנחיות משרד המושבות. ברילנט "הודח" ובתיקו נכתב כי "כישוריו ההנדסים חשובים יותר לצי...".
בשירותו בצי, התעניין בנושאי מנועי דיזל לאניות, עבודה תת-ימית ואדריכלות ימית. תוך כדי שירותו, הציעו לו אנשי הצי האמריקאי לעבור לשרת בצי ארצות הברית כקצין. למרות אכזבתו הרבה מהדחייה מקורס טיס, המשיך בשירותו המסור בצי הבריטי עד למרץ 1946 מועד בו השתחרר מן הצי בדרגת Sub Lt (סגן).
בבסיס שרתו גם מספר ארצישראלים. הם היו שותפים להמשך פינוי כלי השיט הטבועים והפיכת הבסיס לבסיס שרות תיקונים עם מבדוקים. תנאי השרות בבסיס היו קשים ביותר. הטמפרטורה על המבדוק החשוף לשמש האפריקאית עברה 50 מעלות צלזיוס. מפקדת הצי הנחתה "חופשה רפואית" של שבוע, אחת לשבועיים באסמרה. אופי השירות הקשה מתואר בספרו של תת-האדמירל היהודי מן הצי האמריקאי אדווארד אלסברג Under The Red Sea Sun אז בדרגת קומנדר.
על אף תנאי העבודה והשירות הקשים, שררו יחסי כבוד בין הארצישראלים לבריטים, לאמריקאים (כאשר הבריטים החליפו את האמריקאים ואת הצוות של קומנדר אלסברג) ולאיטלקים כאשר השבויים האיטלקים ותושבי המקום האיטלקים שם עבדו בשירות הצבא הבריטי כאזרחים. ניסיונו בצי הבריטי סייע לברילנט בהמשך דרכו בתרומתו להקמת חיל הים ובתפקידו בצי הסוחר הישראלי.
בחיל הים הישראלי
בפלוגת הנמל, ממנה קמה שייטת 13, השתתף ופיקד על כח שנע לתפוס אוניית נשק לבנונית, הכח הותקף על ידי אש ידידותית מחומות עכו שנכבשה באותו הרגע על ידי הפלמ"ח וכן על ידי משחתת בריטית שיצאה את הנמל ללוות ולהגן על האוניה הלבנונית. בנוסף, לאחר כיבוש חיפה וכניסת ההגנה לנמל חיפה בסוף אפריל 1948 (הבריטים עדיין לא עזבו את השטח שהחזיקו ובפרט את הנמל), עסק בהכשרת אוניות המעפילים של צי הצללים להפכן כאוניות חיל הים, טרם הקמתו.
בחיל הים הישראלי שרת ברילנט מיום הקמתו. הוא הקים 'מדור בקרת נזקים' ואת היחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם). במהלך תפקידיו שרת במספנות החיל והיה קצין מטה בענף הנדסה ואדריכלות ימית. בין היתר הנהיג את 'אימון הצפה', שיפר את לוחות המטה להסבת סירות דיג "כאוניות משמר" שנקראה "יחידת סד"ג", ושינה מהותית תהליכים אופרטיביים במהלך ההסבה בכך קיצר את משך העבודה ממספר ימים למספר שעות. היה "קצין בודק" של מהלך הקרב לתפיסת המשחתת המצרית איברהים אל אוול במבצע סיני. חקר את תפישת המשחתת וסיכם בדו"ח מנותח את הקרב הימי והתקיפה האווירית בו.
צי הסוחר הישראלי
לשם הרחבת צי הסוחר הישראלי הושאל ברילנט מחיל הים לחברת הספנות הישראלית "צים" וצורף לפרויקטים של בניית אוניותיה בצרפת.
הוא השתחרר מחיל הים בשנת 1963 בשגרירות ישראל בפריז דרך הנספח הצבאי שם, למרות בקשת הנספח שימשיך בשירותו, ומאז שימש ארכיטקט ימי בצים בצרפת. בצרפת, במספנות "לשנטייה דה ל' אטלנטיק"[7] פיקח טכנית על בניית האוניות "שלום" ובמספנות שנטייר דה למדטירנה על האוניות "מזל", "קשת "ו-"נגה" .
בשנת 1969, בהיותו מפקח טכני בקווי אירופה צים, תכנן את תדלוק ספינות הטילים ב-"מבצע נועה" (ספינות שרבורג). אלה תודלקו במצר גיברלטר על ידי "א.מ-לאה" וקיבלו גיבוי על ידי האונייה "א.מ-נהריה" .
תרומה למבצע נועה 1969
מכתב תודה ששלח האלוף בוצר למחלקת קווי אירופה לאדריכל ימי אדמונד ברילנט ומכונאי ראשי אלכסנדר צבירן מפקח
המכתב המלווה של מנהל התפעול של צים מר חוברס למכתב ששלח האלוף בוצר
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Karol Brillant". Yad Vashem Holocaust Memorial Center Israel. נבדק ב-10 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ זביגנייב בילינסקי, תולדות הרוקחות בירוסלב, באתר לשכת הרוקחות המחוזית של פודקרפאטי. (בפולנית)
- ^ "Galicja i jej Aptekarze Wiktor Brillant Pharmacy in Jaroslaw a Research about pre WW2 pharmacies in Polish" (PDF). Podkarpacka Okr´gowa Izba Aptekarskaw Rzeszowie dr n. farm. Aleksander Czarniawy in Polish. 2010. נבדק ב-30 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wiktor Brillant". Yad Vashem Holocaust Memorial Center Israel. נבדק ב-10 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Laura Brillant". Yad Vashem Holocaust Memorial Center Israel. נבדק ב-10 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ בית הספר באתר הגימנסיה.
- ^ הערך Aker Yards France בוויקיפדיה האנגלית
