אהרן ציזלינג
 | |||||
| אהרן ציזלינג, 1951 | |||||
| לידה |
26 בפברואר 1901 נרוצ'יובוצי, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1964 (בגיל 62) עפולה, ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1914 | ||||
| מקום קבורה | עין חרוד מאוחד, ישראל | ||||
| סיעה | מפ"ם, אחדות העבודה - פועלי ציון | ||||
| |||||
| |||||
אהרן צִיזְלִינְג (ז' באדר, תרס"א, 26 בפברואר 1901 – 16 בינואר 1964) מאנשי העלייה השנייה. חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.
ביוגרפיה
ציזלינג נולד בנרוצ'יובוצי, אחוזה חקלאית בפלך מינסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לצבי מנחם ציזלינג ולאסתר לבית קפלן. אח ליהודית, מאיר, יוסף, משה ויצחק.
ב-1914 עלה ארצה, עם משפחתו, במסגרת העלייה השנייה. למד בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב[1] ובגימנסיה הרצליה[2]. ב-1920 היה ממייסדי ”חבורת העמק” והחל לעבוד בסלילת כביש עפולה-נצרת. ב-1923 היה בין מייסדי קיבוץ עין חרוד והיה חבר בו עד יומו האחרון.
ציזלינג היה פעל בארגון ההגנה ובשנים 1941-1942 היה חבר המפקדה הארצית[3].
ציזלינג היה חבר הנהלת הוועד הלאומי, מראשי התנועה לאחדות העבודה[4], עמה עזב את מפא"י ועבר לאחדות העבודה - פועלי ציון ואחר כך למפ"ם. היה חבר בולט בצוות שניסח את מגילת העצמאות. כיהן כשר החקלאות בממשלה הזמנית. פרש ממפ"ם יחד עם אחדות העבודה - פועלי ציון, והמשיך להיות ח"כ מטעם "אחדות העבודה" עד לסוף הכנסת השנייה, אולם לא המשיך בפעילות במפלגה. אהרון ציזלינג היה ממייסדי המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר יחד עם האמן חבר הקיבוץ חיים אתר.
אביו של ציזלינג היה רב, ונמנה עם מקימי בית הכנסת הגדול של תל אביב ברחוב אלנבי. נכדו יפתח חזר בתשובה וכיום מכהן כראש ישיבה ברכסים.
ציזלינג נישא בסביבות 1920 לשרה טופול (בת נחמן ומלכה טופול מבריסק). לזוג נולדו 4 בנים ובת. ציזלינג נפטר ב-1964 נקבר בקיבוץ עין חרוד מאוחד[5][6].
הנצחתו
- על שמו של ציזלינג נקראו רחובות בחיפה, אשדוד ובאר שבע.
- קיבוץ עין חרוד קרא לבית התרבות על שמו[7]
- מעון ילדים באשדוד נקרא על שמו[8]
כתביו
- אגרות לרעיה ובנים, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה.
- "בוש ונכלם": תשובה לראש-הממשלה דוד בן-גוריון על קליטת עליה ועל התנדבות, תל אביב: [חמו"ל], 1950.
- אמת וסלף: על תקומת המדינה ומלחמת הקוממיות. תשובה לד’ בן-גוריון, תל אביב: למרחב, 1959.
- יוסף חיים ברנר בחדרה בימי המלחמה, [ירושלים: חמו"ל, תשל"ו?].
- עין-חרוד וירושלים: דברים, מאמרים, רשימות (ערך: שלמה אבן-שושן), תל אביב: יד טבנקין, תשמ"ח-1988.
לקריאה נוספת
- צבי לבנה, נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות -כרך ד, הוצאת המרכז לחינוך ותרבות תל אביב, 1972, עמודים 123-127
קישורים חיצוניים
ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.
אהרן ציזלינג, באתר הכנסת - אהרן ציזלינג, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "אהרן ציזלינג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1571
- שר החקלאות הראשון, מעריב (עיתון), 16 בינואר 1964
- אהרן ציזלינג למנוחות, קול העם, 17 בינואר 1964.
- אברהם תרשיש, שלושים לפטירת אהרון ציזלינג, למרחב, 16 בפברואר 1964
- שלום הקטין, אהרון ציזלינג / שנה למותו, למרחב, 5 בינואר 1965
- אברהם תרשיש, אהרון ציזלינג - שנה למתו, על המשמר, 5 בינואר 1965
הערות שוליים
- ^ אביו לימד בבית ספר תחכמוני ושימש כחבר המועצה הראשונה של תל אביב
- ^ בתקופת לימודיו בגימנסיה נערך גירוש תל אביב וציזלינג וחבריו לספסל הלימודים המשיכו את לימודיהם בחדרה
- ^ אהרן ציזלינג - חלוץ ולוחם, למרחב, 17 בינואר 1964
- ^ מועצת מפא"י מתכנסת היום בירושלים, הארץ, 5 בינואר 1944
- ^ א. ציזלינג הובא למנוחות בעין חרוד, הבוקר, 17 בינואר 1964
- ^ אהרון ציזלינג הובא למנוחות, על המשמר, 17 בינואר 1964
- ^ בית תרבות בעין חרוד ע"ש אהרון ציזלינג, למרחב, 9 במאי 1965
- ^ נחנך מעון ע"ש אהרון ציזלינג, למרחב, 23 באפריל 1968
| שרי החקלאות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם) |
|---|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי החקלאות בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- קצרמר חברי הכנסת
- אנשי העלייה השנייה
- חברי כנסת מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון
- חברי כנסת מטעם מפ"ם
- חברי מועצת המדינה הזמנית
- חותמי מגילת העצמאות
- חברי הוועד הלאומי
- חברי אספות הנבחרים
- עין חרוד: אישים
- מייסדי קיבוצים
- אתאיסטים ישראלים
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת השנייה
- אישים הקבורים בקיבוצים
- ישראלים שנולדו ב-1901
- ישראלים שנפטרו ב-1964
- שרי ממשלת ישראל הזמנית