אוסביוס מקיסריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אוזביוס מקיסריה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוסביוס איש קיסריה

אֵוסֵביוס איש קיסריהיוונית: Εὐσέβιος, סביבות 26530 במאי 339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה הארכיבישוף של קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו תולדות הכנסייה). היסטוריה מוקדמת יותר מאת הגסיפוס אותה מצטט אוסביוס, לא שרדה.

ביוגרפיה

התאריך המדויק ומקום הולדתו אינם ידועים, ומעט ידוע על שנות צעירותו. הוא התחבר לפרסבטר (כומר) דורותיוס באנטיוכיה, וכנראה למד אצלו. ב-296 היה בארץ ישראל וראה את קונסטנטינוס שביקר בארץ יחד עם דיוקלטיאנוס. אוסביוס היה בקיסריה כאשר אגפיוס היה בישוף והתחבר עם פמפילוס מקיסריה, שאיתו למד כנראה את כתבי הקודש, בעזרת ה"הקספלה" של אוריגנס, והפרשנים שנאספו על ידי פמפילוס, בניסיון להכין גרסה מתוקנת של הטקסט.

ב-307 נאסר פמפילוס, אך אוסביוס המשיך בתוכניתם. הוא סיים את כתיבת ההגנה של אוריגנס, שאותה החלו לכתוב יחד, לאחר מותו של פמפילוס, ושלח אותה למרטירים במכרות של פאנו במצרים. אוסביוס נמלט לצור ולאחר מכן למצרים, שם סבל בתחילה מרדיפות ונאסר למספר חודשים.

לאחר מכן יש אזכורים של אוסביוס כבישוף בקיסריה. הוא ירש את אגפיוס, שלא ידוע מתי נשא במשרה זו, אך נראה שאוסביוס נעשה בישוף זמן קצר לאחר 313. לא ידוע דבר על שנותיו הראשונות בתפקיד זה. כשועידת ניקיאה הראשונה התכנסה ב-325, היה לאוסביוס מקום חשוב בדיונים. הוא לא היה מנהיג רוחני טבעי או תאולוג, אך כמלומד וכסופר מפורסם שנהנה מאהדתו של הקיסר, היה מהחשובים בין 300 חברי המועצה. ההודאה שהוא הציע הייתה לבסיס של האמונה הניקיאנית.

אוסביוס היה מעורב בהתפתחות הוויכוחים על האריאניות. לדוגמה, הוא התווכח עם אוסטאתיוס מאנטיוכיה, שהתנגד להשפעה הגוברת של אוריגנס ולצורת הפרשנות שלו לכתובים, מכיוון שראה בה את השורש לאריאניזם. בוויכוח זה נזף אוסטאתיוס באוסביוס על כך שסטה מהאמונה הניקיאנית, והוא הואשם בסבליאניזם. אוסטאתיוס הואשם והורשע, והורחק בסינוד באנטיוכיה. אנשי אנטיוכיה התמרדו נגד פעולה זו, ואילו המתנגדים לאוסטאתיוס הציעו את אוסביוס כבישוף החדש, אך הוא לא רצה בתפקיד.

לאחר שהוסר אוסטאתיוס פעלו האיזביאנים (מצדדי אוסביוס) כנגד אתנסיוס מאלכסנדריה, יריב מסוכן הרבה יותר. ב-334 הוזמן אתנסיוס לסינוד בקיסריה, אך לא הגיע. בשנה שלאחר מכן הוא הוזמן שוב בפני סינוד בצור שבראשו ישב אוסביוס. אתנסיוס, שחזה את התוצאה, נסע לקונסטנטינופול על מנת לשטוח את טענותיו בפני הקיסר. קונסטנטינוס כינס את הבישופים בחצרו, וביניהם את אוסביוס. אתנסיוס הורשע והוגלה ב-335. באותו הסינוד הותקף גם יריב אחר: מרסלוס מאנקירה התנגד זה זמן רב לאיזביאנים, והתנגד להחזרתו של אריוס. הוא הורשע בסבליאניזם והורחק ב-336. קונסטנטינוס מת בשנה שלאחר מכן ואוסביוס מת כמה שנים לאחר מכן, כנראה בקיסריה, לכל המאוחר ב-340 וכנראה ב-30 במאי 339.

כתביו

מהפעילות הספרותית הענפה של אוסביוס שרדו כתבים רבים יחסית. על אף שנחשד באריאניזם היה אוסביוס הכרחי לכנסייה בשל שיטת הכתיבה שלו; הציטוטים המדויקים שלו מהמקורות הראשוניים חסכו מיורשיו את המאמץ שבמחקר מקורי. לפיכך שרדו מקורות רבים מכיוון שצוטטו על ידי אוסביוס, שאחרת לא היה נותר מהם זכר.

התוצר הספרותי של אוסביוס משקף את כל מהלך חייו. בתחילה עסק בכתבים על פרשנות וביקורת התנ"ך, תחת ההשפעה של פמפיליוס וכנראה של דורותיוס מבית הספר אנטיוכיה. לאחר מכן כיוונו הרדיפות תחת דיוקלטיאנוס וגלריוס את תשומת לבו למרטירים בזמנו ובעבר. והדבר הביא אותו להיסטוריה של הכנסייה כולה ולבסוף להיסטוריה של העולם, שעבורו היה רק הכנה להיסטוריה הכנסייתית. בכתביו הוא מצטט מתוך ספריו של פילון איש גבל על המיתולוגיה הפיניקית ומתייחס אל תרגומו ליוונית של פילון לסיפור המיתולוגיה שנכתב על ידי ההיסטוריון והסופר הפיניקי סנכוניאתון.

לאחר מכן הגיעה התקופה של הוויכוחים על האריאניזם, ושאלות על עיקרי האמונה נעשו חשובות. הנצרות לבסוף הגיעה להכרה על ידי המדינה; והדבר הביא לבעיות חדשות – היה צורך ליצור אפולוגטיקה מסוג חדש. לבסוף, כתב אוסביוס, תאולוג החצר, שבחים לקונסטנטינוס. לכל זה יש להוסיף כתבים רבים מסוגים שונים, נאומים, מכתבים, וכדומה, וכתבי פרשנות שכוללים גם פרשנויות ישירות על התנ"ך וגם כתבים על גאוגרפיה מקראית, מכל תקופת חייו.

כתביו של אוסביוס הם אחת העדויות היחידות לכתביו של ההיסטוריון היהודי ארתפנוס.

הערכה של אוסביוס

מעלותיו ומגבלותיו

מגבלותיו של אוסביוס קשורות באופן הדוק למעלותיו. הוא נחשב, ובצדק, כאדם מלומד ביותר בתקופתו. רשימה של המקורות שבה השתמש ל"היסטוריה הכנסייתית" שלו תמחיש את כמות העבודה שהיה צריך להשקיע כדי לעבור על כמות חומר גדולה כל כך. אולם אי אפשר להשוות את הלמדנות של אוסביוס לזו של אוריגנס. ייחודו של אוריגנס במקוריותו ויצירתיותו, ואילו אוסביוס – מסכם ומארגן. אך אוסביוס היה גם זהיר מאד. אדם כמוהו היה חשוב ביותר בתקופה שבה החלו האומות הברבריות לפלוש לכנסייה במספרים גדולים, ובתקופה שלאחריו לא התעלה עליו איש בלמדנותו. היסטוריונים של הכנסייה יכלו לחקות אותו, אך לא להחליף אותו.

לקריאה נוספת

  • אוסוביוס בישוף קיסריה, תולדות הכנסייה (תרגום: רימונה פרנק; כולל מבוא מאת אריה קופסקי) הוצאת אקדמון, ירושלים, 2001

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0