אוטיזם וחרדה
אוטיזם וחרדה הם מצבים נפשיים נפוצים בקרב ילדים ומבוגרים על הספקטרום האוטיסטי (ASD).[1] מחקרים מצביעים על כך שאי-סבילות לאי ודאות, אלקסיתימיה, הבדלי עיבוד חושי וקשיי ויסות רגשות הם גורמים המשפיעים על התפתחות חרדה בקרב אנשים אוטיסטים.[1]
שכיחות
ילדים רבים המאובחנים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי (ASD) סובלים גם מהפרעות נפשיות שונות, כאשר חרדה חברתית היא אחת התופעות הנפוצות ביותר.[2] מחקרים הראו באופן עקבי שחלק ניכר מהאנשים המאובחנים עם אוטיזם חווים גם חרדה חברתית. למעשה, מטה-אנליזה אחת מצאה שכמעט 40% מהילדים עם ASD סובלים מהפרעת חרדה אחת לפחות.[3] השכיחות של חרדה בקרב מבוגרים על הספקטרום האוטיסטי עשויה להגיע עד ל־42% במהלך חייהם.[1] יתר על כן, מבוגרים צעירים המאובחנים כאוטיסטים נמצאים בסיכון גבוה לאבחון חרדה בהשוואה לאנשים שאינם אוטיסטים.[1]
חוויות החרדה
החוויה של חרדה בקרב אוטיסטים יכולה להיות שונה מזו של האוכלוסייה הכללית.[4] מחקרים מצביעים על כך שאנשים אוטיסטים חווים חרדה הנובעת מדאגות עקב שינויים בשגרה (עקב חוסר סובלנות לאי־ודאות) או מגירויים חושיים מסוימים שאינם גורמים לחרדה ברוב האוכלוסייה.[1] תפקוד חושי לא טיפוסי – בין אם מדובר ברגישות יתר ובין אם בתת־רגישות לגירויים חושיים – מהווה גורם מרכזי לחרדה בקרב אוטיסטים.[1]
חרדה חברתית אצל אוטיסטים
ערך מורחב – חרדה חברתית
מחקר אחד בקרב ילדים אוטיסטים בעלי תפקוד גבוה מצא כי חרדה חברתית היא הפרעת החרדה השכיחה ביותר.[2] בנוסף, אנשים עם ASD עלולים לפתח חרדה חברתית בעקבות חוויות שליליות חוזרות במהלך אינטראקציות חברתיות.[2] קשיים בתאוריה של הנפש (תאוריה של תודעה) והיכולת להבין את מחשבות ורגשות הזולת עלולים לתרום לחרדה חברתית בקרב ילדים אוטיסטים.[5]
סוגי חרדה
- הפרעת חרדה מוכללת שיעורי השכיחות של הפרעת חרדה מוכללת בקרב ילדים אוטיסטים עומדים על 2%–35%.[6] לעומת זאת, ההערכה היא שהפרעת חרדה מוכללת משפיעה על כ־5% מהילדים ובני הנוער, ועל בין 3% ל־6% מהמבוגרים באוכלוסייה הכללית.[7]
- פוביה ספציפית פוביות ספציפיות מדווחות לעיתים קרובות בקרב צעירים אוטיסטים, והשיעורים נעים בין 8% ל-63%.[6] שיעור השכיחות הבין-לאומי של פוביה ספציפית במהלך החיים של האוכלוסייה הכללית היה 7.4%. שיעור זה היה גבוה יותר בקרב נשים (9.8%) מאשר בקרב גברים (4.9%).[8]
- הפרעה טורדנית-כפייתית השכיחות של הפרעה טורדנית-כפייתית בקרב ילדים אוטיסטים דווחה כנע בין 6% ל־37%.[9] בקרב מבוגרים באוכלוסייה הכללית, השכיחות של הפרעה טורדנית-כפייתית הייתה 0.47%.[10]
- חרדת נטישה מטה־אנליזה מצאה כי שכיחות הפרעת חרדת נטישה בקרב ילדים אוטיסטים עומדת על 9%.[11] מחקרים אפידמיולוגיים שונים מצביעים על שכיחות של 4% עד 5% באוכלוסייה הכללית.[12]
ביטויים של החרדה
חרדה אצל אנשים אוטיסטים עשויה להתבטא בהגברת ההתנהגויות החזרתיות המוגבלות,[4] כאשר גם ילדים עם ASD וחרדה עשויים להראות חוסר מנוחה, מתח וקשיי שינה.[13] בנוסף, זיהוי חרדה אצל אנשים אוטיסטים שאינם מדברים או מדברים במעט מהווה אתגר, כיוון שהתנהגויות חרדה עלולות להתערבב עם התנהגויות אחרות שמאפיינות את האוטיזם, כמו חזרה על תנועות או שקט, והשימוש המועט בשפה מילולית מקשה על ההבנה של מצבי החרדה.[14] אצל ילדים אוטיסטים, עשויה להתבטא גם בקשיים במצבים לא וודאיים, בהבנת רגשות ובקלט חושי שונה. גורמים כמו חוסר סובלנות לאי ודאות וקשיים בוויסות רגשות תורמים באופן ישיר או עקיף לחרדה. מחקרים מצביעים על קשר חזק בין אלקסיתימיה (קשיים בהבנת רגשות), ויסות רגשות, חוסר סובלנות לאי ודאויות והבדלים בעיבוד חושי לבין חרדה באוטיזם.[1]
גורמים תורמים
חוסר יכולת לעבד ולבטא רגשות עלול להחמיר את החרדה, שכן הוא מקשה על התמודדות עם תחושות חרדה.[1] קשיי ויסות רגשי קשורים גם הם לחרדה, כאשר אנשים אוטיסטים נוטים להשתמש באסטרטגיות ויסות רגשי לא מותאמות בתדירות גבוהה.[1]
השפעה על איכות החיים
הפרעות חרדה משפיעות לרעה על איכות חייהם של אנשים אוטיסטים.[1] חרדה עלולה להגביר את תסמיני הליבה של ASD ולגרום לקשיים התנהגותיים.[15] על פי ממצאי המטה-אנליזה, חרדה בקרב צעירים על הספקטרום האוטיסטי קשורה לרמות נמוכות יותר של תמיכה ואקשר עם בני גילם.[16]
טיפול בחרדה
טיפול קוגניטיבי–התנהגותי (CBT) נמצא כיעיל בטיפול בחרדה בקרב צעירים אוטיסטים.[17] מחקרים וסקירות מרובות מצביעים על כך ש-CBT, במיוחד כאשר הוא מותאם לצרכים הספציפיים של אנשים אוטיסטים, יכול להוביל לשיפור משמעותי ברמות החרדה.[17]
מחקר אחד מצא כי CBT מותאם לאוטיזם השיג תוצאות טובות יותר מ-CBT סטנדרטי וטיפול רגיל בהפחתת חרדה ובשיפור תחומים קשורים כגון סימפטומים של הפנמה, תקשורת חברתית ותפקוד חברתי.[18]
במהלך השנים, CBT עבר התאמות שונות כדי להתאים טוב יותר לאנשים אוטיסטים. אחת הגישות הנפוצות היא שילוב מרכיבים התערבותיים המזוהים בדרך כלל עם ניתוח התנהגות יישומי (ABA), כגון שימוש בהנחיות שיטתיות וחיזוק דיפרנציאלי.[19]
התאמות נוספות עשויות לכלול מעורבות מוגברת של מטפלים והתאמת חומרים ויזואליים ודיונים לרמה הקוגניטיבית של הילד.[20]
במקרים מסוימים, עבור אנשים אוטיסטים ומוגבלות שכלית, דה-סנסיטיזציה שיטתית עשויה להיות יעילה.[21]
CBT מותאם לאוטיזם נועד להתמודד עם אתגרים ספציפיים הקשורים לאוטיזם, כגון קשיים בתקשורת חברתית ובוויסות עצמי, באמצעות שיטות כמו אימון בפרספקטיבה וטכניקות ניתוח התנהגות.[18]
בנוסף ל-CBT, קיימות גישות טיפוליות אחרות שיכולות לסייע בניהול חרדה בקרב ילדים עם אוטיזם. התערבויות פרמקולוגיות, הכוללות שימוש בתרופות, משמשות לעיתים לניהול סימפטומים של חרדה.[22] התערבויות פסיכו-סוציאליות כגון תוכניות חברתיות, פנאי ולימוד מיומנויות חברתיות יכולות לתרום באופן עקיף להפחתת חרדה.[22]
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 Saskia Riedelbauch et al., Examining a model of anxiety in autistic adults, Autism: The International Journal of Research and Practice 28, 2024-03, עמ' 565–579 doi: 10.1177/13623613231177777
- ^ 2.0 2.1 2.2 חרדה חברתית בקרב ילדים אוטיסטים: הקשר בין אוטיזם לחרדות, באתר "אוטיזם אונליין"
- ↑ Roma A. Vasa, Micah O. Mazurek, An update on anxiety in youth with autism spectrum disorders, Current Opinion in Psychiatry 28, 2015-03, עמ' 83–90 doi: 10.1097/YCO.0000000000000133
- ^ 4.0 4.1 Jacqui Rodgers, A. Ofield, Understanding, Recognising and Treating Co-occurring Anxiety in Autism, Current Developmental Disorders Reports 5, 2018, עמ' 58–64 doi: 10.1007/s40474-018-0132-7
- ↑ Michelle C. Hunsche et al., Social functioning and the presentation of anxiety in children on the autism spectrum: A multimethod, multiinformant analysis, Journal of Psychopathology and Clinical Science 131, 2022-02, עמ' 198–208 doi: 10.1037/abn0000724
- ^ 6.0 6.1 Jordan Ezell et al., Prevalence and Predictors of Anxiety Disorders in Adolescent and Adult Males with Autism Spectrum Disorder and Fragile X Syndrome, Journal of Autism and Developmental Disorders 49, 2019-03, עמ' 1131–1141 doi: 10.1007/s10803-018-3804-6
- ↑ Jack Waldman, Ann McPaul, Andrew Jahoda, A comparison of the content and nature of worries of autistic and neurotypical young people as they transition from school, Autism: The International Journal of Research and Practice 27, 2023-04, עמ' 667–678 doi: 10.1177/13623613221111313
- ↑ K. J. Wardenaar et al., The cross-national epidemiology of specific phobia in the World Mental Health Surveys, Psychological Medicine 47, 2017-07, עמ' 1744–1760 doi: 10.1017/S0033291717000174
- ↑ Claudia Aymerich et al., Prevalence and Correlates of the Concurrence of Autism Spectrum Disorder and Obsessive Compulsive Disorder in Children and Adolescents: A Systematic Review and Meta-Analysis, Brain Sciences 14, 2024-04-13, עמ' 379 doi: 10.3390/brainsci14040379
- ↑ Victoria Nimmo-Smith et al., Anxiety Disorders in Adults with Autism Spectrum Disorder: A Population-Based Study, Journal of Autism and Developmental Disorders 50, 2020-01, עמ' 308–318 doi: 10.1007/s10803-019-04234-3
- ↑ Francisca J. A. van Steensel, Susan M. Bögels, Sean Perrin, Anxiety Disorders in Children and Adolescents with Autistic Spectrum Disorders: A Meta-Analysis, Clinical Child and Family Psychology Review 14, 2011-09-01, עמ' 302–317 doi: 10.1007/s10567-011-0097-0
- ↑ G. Masi, M. Mucci, S. Millepiedi, Separation anxiety disorder in children and adolescents: epidemiology, diagnosis and management, CNS drugs 15, 2001, עמ' 93–104 doi: 10.2165/00023210-200115020-00002
- ↑ Victoria Hallett et al., Exploring the manifestations of anxiety in children with autism spectrum disorders, Journal of Autism and Developmental Disorders 43, 2013-10, עמ' 2341–2352 doi: 10.1007/s10803-013-1775-1
- ↑ Joanne Tarver et al., Anxiety in autistic individuals who speak few or no words: A qualitative study of parental experience and anxiety management, Autism: The International Journal of Research and Practice 25, 2021-02, עמ' 429–439 doi: 10.1177/1362361320962366
- ↑ Brian A. Zaboski, Eric A. Storch, Comorbid autism spectrum disorder and anxiety disorders: a brief review, Future Neurology 13, 2018-02, עמ' 31–37 doi: 10.2217/fnl-2017-0030
- ↑ Dawn Adams, Kathryn Ambrose, Kate Simpson, Stephanie Malone, Nicole Dargue, The relationship between anxiety and social outcomes in autistic children and adolescents: A meta-analysis, Clinical Child and Family Psychology Review 26, 2023-09, עמ' 706–720 doi: 10.1007/s10567-023-00450-7
- ^ 17.0 17.1 K. Roberts, P. M. Rankin, A cognitive help or hindrance? A systematic review of cognitive behavioural therapy to treat anxiety in young people with autism spectrum disorder, Clinical Child Psychology and Psychiatry, 2025-01-13, עמ' 13591045251314906 doi: 10.1177/13591045251314906
- ^ 18.0 18.1 Jeffrey J. Wood et al., Cognitive Behavioral Treatments for Anxiety in Children With Autism Spectrum Disorder: A Randomized Clinical Trial, JAMA psychiatry 77, 2020-05-01, עמ' 474–483 doi: 10.1001/jamapsychiatry.2019.4160
- ↑ Russell Lang et al., Treatment of anxiety in autism spectrum disorders using cognitive behaviour therapy: A systematic review, Developmental Neurorehabilitation 13, 2010-02, עמ' 53–63 doi: 10.3109/17518420903236288
- ↑ Joshua Nadeau et al., Treatment of comorbid anxiety and autism spectrum disorders, Neuropsychiatry 1, 2011-12, עמ' 567–578 doi: 10.2217/npy.11.62
- ↑ Russell Lang et al., Evidence to practice: treatment of anxiety in individuals with autism spectrum disorders, Neuropsychiatric Disease and Treatment 7, 2011-01-25, עמ' 27–30 doi: 10.2147/NDT.S10327
- ^ 22.0 22.1 Christine K. Syriopoulou Delli et al., Review of interventions for the management of anxiety symptoms in children with ASD, Neuroscience and Biobehavioral Reviews 95, 2018-12, עמ' 449–463 doi: 10.1016/j.neubiorev.2018.10.023
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
אוטיזם וחרדה41339606Q134065382