הפרעה לעיבוד התחושתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפרעה לעיבוד התחושתי, המכונה גם ליקוי באינטגרציה החושית, מתרחשת כאשר המוח מעבד באופן בלתי אפקטיבי מסרים חושיים המגיעים מגופו של האדם או מסביבתו. הליקוי בא לידי ביטוי בכך שהאדם מתקשה להגיב בדרך סתגלנית לתחושות יומיומיות, אשר אחרים לא רואים בהן קושי. הדבר מתבטא בתגובות לא רגילות שיכולות להתרחש בכל אחת ממערכות החוש.[1] לדוגמה, חלק מהאנשים מוצאים את הבדים העשויים מצמר מגרדים וקשה להם ללבוש אותם, בעוד שאחרים לא, ואנשים מסוימים עלולים לחוות בחילה בפארק שעשועים, בזמן שחבריהם נהנים. הפרעה לעיבוד התחושתי מאופיינת בבעיות משמעותיות לארגן תחושה, שמגיעה מהגוף והסביבה. ההפרעה מתבטאת בקשיים בתפקוד באחד או יותר מתחומי החיים המרכזיים כמו: תפוקה בעבודה, פנאי ומשחק,[2] פעולות יומיומיות.[3] בין 10-15 אחוזים מהילדים סובלים מהפרעה בעיבוד החושי, 80% מהם - בנים. יש הטוענים שבנות פחות מאובחנות כי אצלן ההפרעה אינה באה לידי ביטוי בקשיים התנהגותיים בולטים.[4]
תהליך העיבוד החושי הוגדר על ידי הפסיכולוגית אנה ז'אן איירס בשנת 1972 כ"תהליך נוירולוגי המארגן את התחושה מהגוף של האדם עצמו ומהסביבה, ומאפשר שימוש בגוף בצורה יעילה בסביבה".[5][6]
החושים מספקים מידע מהמערכות השונות: מערכת ויזואלית (חוש הראיה), מערכת טקטילית (חוש המישוש, המגע), מערכת אודיטורית (חוש השמיעה), מערכת פרופריוצפטיבית (מגע עמוק), המערכת האוראלית, מערכת הריח, מערכת וסטיבולרית (שיווי המשקל); כדי לתפקד כראוי. המסלול של עיבוד התחושות עובר בשלבים ההתחלתיים דרך אזורים בגזע המח ובמרכז המח. האזורים האלו מעורבים בתהליכים הכוללים תיאום, תשומת לב, עוררות ותפקוד אוטונומי. לאחר שהמידע החושי עובר דרך המרכזים האלה, הוא מנותב לאזורים במוח שאחראים על רגשות, זיכרון ותפקודים קוגניטיביים ברמה גבוהה יותר.

סיבות

המחקרים הנוכחים בעיבוד התחושתי מתמקדים במציאת סיבות נוירולוגיות להפרעה בעיבוד התחושתי. אלקטרואנצפלוגרם[7], היא אחת הדרכים שבהן משתמשים כדי לחקור את הסיבות להפרעה זו. חלק מהגורמים הבסיסיים שהוצעו עד כה:

רישום באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרף

• תורשה
• תקופת היריון לא מאוזנת: סיגריות, סמים, אלכוהול, תרופות, רעלים, מתח רב, מחלה ויראלית
• לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך
• טראומת לידה, ניתוח קיסרי, מחסור בחמצן, ניתוח בסמוך ללידה
• לאחר הלידה: גריית יתר או תת-גרייה בחושים. אשפוז ממושך. שהיה בבית יתומים.
• סיבות בלתי ידועות
[4]

סוגים

אפשר לחלק את ההפרעה לעיבוד התחושתי לשלושה סוגים עיקריים: [8] [9]

הפרעה בויסות חושי

חוסר היכולת לווסת את הרמה, העוצמה והמהות של התגובות לקלט סנסורי בדרך מדורגת ומסתגלת. תגובתיו של הילד בדרך כלל אינן תואמות את דרישות המצב.

א. רגישות יתר / תגובתיות יתר לגירוי חושי - התגובה של ילדים בעלי רגישות יתר לגירוי היא מהירה ובעלת עוצמה גבוהה יחסית לבעלי תגובתיות חושית תקינה. היא עשויה לבוא לידי ביטוי ברתיעה ממגע עם מרקמים שונים, הימנעות מרעש, ולעיתים תגובות תוקפניות למגע לא צפוי. ילדים אלה מאופיינים בצורך בשליטה, בשינויים תכופים במצב הרוח, ולפעמים גם בחרדה חברתית.

ב. תת-תגובתיות לגירוי חושי / קושי בהבחנה חושית - התופעה מאופיינת בזמן תגובה ארוך לגירויים חושיים. המידע החושי הנדרש לשם גירוי לתגובה הינו בעל עוצמה רבה מהרגיל. בדרך כלל ילדים עם תופעה זו יגלו אדישות וחולמנות, יעדיפו לשחק לבד, לא יהיו עירניים לסביבה, יתקלו בחפצים ותחושת הכאב שלהם תהיה עמומה.

ג. חוסר רגישות / חיפוש חושי - חוסר זה מתאפיין בצורך עז לחוויות חושיות. ילד כזה יחפש באופן אקטיבי התנסויות ומעוררים תחושתיים, על מנת להגיע למצב של וויסות עצמי. חוסר הרגישות עשוי להתבטא בתנועתיות בלתי פוסקת, ובאימפולסיביות – מוטורית וגם רגשית.

ד. תבניות מעורבות .

הפרעה מוטורית על בסיס סנסורי

הצגת פלט מוטורי לא מאורגן, כתוצאה מעיבוד לא נכון של מידע חושי המשפיע על שליטה ביציבה, וכתוצאה מכך הפרעה ביציבה, ו / או הפרעת קואורדינציה התפתחותית.[10][11]

הפרעה בהבחנה סנסורית

הפרעה בהבחנה סנסורית, או עיבוד לא נכון של מידע חושי, הוא עיבוד שגוי של קלט חזותי או שמיעתי. ההפרעה יכולה להתבטא, למשל, בחוסר תשומת לב, בחוסר ארגון, ובביצועים חלשים בבית. תת-הסוגים הם: ראייה, שמיעה, מישוש, טעם / ריח, עמידה / תנועה.[10]

תסמינים

התסמינים עשויים להשתנות בהתאם לסוג ההפרעה ובתת הסוגים שלה.

הסימנים של ילדים עם הפרעה בעיבוד החושי, שמתבטאת ברגישות יתר:

  • שונאים שנוגעים בהם ושמלטפים אותם.
  • סובלים מלבישת בגדים שעשויים מבדים מחוספסים או עם תג (רגישות למגע).
  • מודאגים אם ידיהם או פניהם מתלכלכים.
  • יש סלידה ממאכלים מסוימים וממרקמים מסוימים (למשל, מאכלים נוזליים לצד מאכלים מוצקים, מאכלים עם טעמים עזים).
  • רגישים לאור (מסתנוורים בקלות), רגישים לרעשים ומפחדים מנוכחותם.
  • רגישות יתר לריחות (בשמים, חומרי ניקוי, מאכלים וכו').

הסימנים של ילדים עם הפרעה בעיבוד החושי, שמתבטאת בתת-רגישות :

  • זקוקים למגע, אוהבים ללכת יחפים, נוטים ליפול ולהיחבל, מכים ילדים אחרים, נוגעים באחרים.
  • לא רגישים למזג אויר חם מידי או קר, פחות רגישים לכאב מיתר הילדים.
  • אוהבים מאכלים עם טעמים עזים.
  • מתקשים לנהוג בעדינות עם בעלי חיים.
  • אוהבים להתנדנד, מחפשים גירויים חזקים.

[12]

אבחנה

ההפרעה לעיבוד התחושתי אינה מוכרת כהפרעה נפשית במדריכים הרפואיים.[13] [14] האבחנה ניתנת בעיקר על ידי מבחנים סטנדרטיים, שאלונים סטנדרטיים ותצפיות שונות. למשל: בחדר המשחקים, בבית, בבית הספר. האבחנה נעשית על ידי אנשי מקצוע שונים בהתאם למדינה, כגון: מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, מומחים ללמידה, פיזיותרפיסטים ו / או מרפאים בתקשורת ובשפה. במדינות מסוימות מומלץ לעבור הערכה פסיכולוגית ונוירולוגיות מלאה במידה והתסמינים חמורים מדי.[15][16]

ריפוי

אפשר לחלק את שיטות הטיפול לשני סוגים עיקריים.
- טיפול שמתייחס להיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה.
- טיפול שמתייחס למכלול ההיבטים של הבעיה.

רוב המטפלים ניגשים לבעיה משתי הדרכים.

הטיפול יעיל יותר ככל שהוא ניתן מוקדם יותר, שכן המוח גמיש יותר ונתון לשינויים בגילאים מוקדמים. הטיפול מיושם על ידי מטפל מיומן, הורי הילד והמסגרת החינוכית בה הילד לומד. לעיתים משתמשים גם בטיפולים משלימים כגון דיקור, תזונה מיוחדת וכדומה.

הטיפול שניתן על ידי מרפאים בעיסוק לרוב כולל פעילויות מהנות, על מנת שהילדים יאהבו את הטיפול ויצפו לו. מטרת הטיפול היא לעודד תגובות הולמות לתחושות שמקבל הילד מגופו. זהו תהליך הדרגתי שעם הזמן מיושם גם בסביבת המגורים של הילד, בבית הספר/בגן ועם הסביבה שבה חי הילד. הטיפול יעיל ביותר ומאפשר לילדים עם ההפרעה לקחת חלק בפעילויות הרגילות של גיל הילדות, כמו משחק עם חברים וסיטואציות יום-יומיות של אכילה, הלבשה ושינה. הטיפול שם את המשפחה וסביבתו הקרובה של הילד במרכז ומשתף גם אותם באופן פעיל בטיפול.

לעיתים קרובות, ניתנת לילד "דיאטה סנסורית". כאן לא מדובר בתזונה מותאמת אלא בפעילות טיפולית שמפעילה ומאתגרת את החושים (למשל: לקפוץ במקום, או למחוץ כדור שעשוי מסיליקון עם האצבעות). המטפל של הילד יספק רעיונות למורים ולמשפחה של הילד, כך שהתוכנית תיושם לאורך היום במצבים שונים ותגייס את סביבת הילד.

בין סוגי הטיפול שמתייחסים למכלול ההיבטים קיימת שיטת העבודה הקוגניטיבית, שמנסה לעבוד דרך ההבנה של הילד והמודעות שלו, שיטות פסיכולוגיות למיניהן שמתייחסות להיבטים הרגשיים (אלו טובות במידה שכבר נגרם נזק רגשי ממצב מאד קיצוני של רגישות יתר) וקיימות שיטות אלטרנטיביות עמוקות יותר שמטפלות במצב הפיזיולוגי והרגשי.[17]

הקשר עם הפרעות אחרות

מאחר שתחלואה נלווית נפוצה עם בעיות אינטגרציה חושיות, האדם יכול לסבול גם מעוד הפרעות נלוות. אנשים המאובחנים כבעלי לקות בעיבוד התחושתי, יכולים להראות גם סימנים של בעיות חרדה, הפרעות קשב וריכוז,[18] רגישות למזון, הפרעות התנהגות ועוד הפרעות אחרות.

הספקטרום האוטיסטי והשונות בעיבוד התחושתי

השונות בעיבוד התחושתי היא מאפיין נפוץ עם המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.[19][20][21][22] למרות שהתגובות לגירויים חושיים שכיחות יותר ובולטות בילדים ובוגרים אוטיסטים, אין ראיות והוכחות מספיק טובות שסימפטומים חושיים אלה מבדילים אוטיזם מהפרעות התפתחותיות אחרות.[23] ההבדלים גדולים יותר עבור תת-תגובתיות מאשר לתגובתיות יתר (לדוגמה, מצוקה מרעשים חזקים) או למבקשים חושיים (לדוגמה, תנועות קצובות).[24] התגובות עשויות להיות נפוצות יותר אצל ילדים בתחום המישוש: זוג מחקרים מצא כי ילדים אוטיסטים לקו בתפיסת המישוש בעוד מבוגרים אוטיסטים פחות,[25] אך שונות בעיבוד התחושתי בחושים אחרים נוטה להשתנות עם הגיל ובמצבי חיים שונים. השונות בעיבוד התחושתי בספקטרום האוטיסטי מקנה גם חלק מהאיכויות הנוירולוגיות החיוביות של המאובחנים בספקטרום כמו למשל היכולת להבחין בריחות ובקולות שנוירוטיפיקלים אינם מבחינים בהם.

מאפין השונות בעיבוד

הפרעת קשב וההפרעה לעיבוד התחושתי

הפרעה לעיבוד התחושתי הוא שם כולל למגוון של קשיים נוירולוגיים, מדובר בהפרעה בתגובות לגירוי חושי מסוים: כיצד הגירוי נקלט, מאורגן, מעובד, גורם לגוף להיות מוכן ללמידה, לתזוזה ולויסות דרגות עוצמה ורגשות. להבדיל מהפרעת קשב וריכוז, שמדובר בחוסר יכולת בדרגות שונות לפרש ולהשתמש במידע, שמגיע דרך החושים, כדי לתפקד באופן תקין בחיי היומיום.[26]

יש מצבים שבהם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מאובחנים באופן מוטעה כבעלי הפרעה לעיבוד התחושתי.[18] לדוגמה, תלמיד שנכשל לחזור על מה שנאמר בכיתה (בשל שעמום או הסחת דעת) עשויים להתפרש כליקוי באינטגרציה חושית. התלמיד עשוי לאחר מכן להיבדק על ידי מרפאה בעיסוק כדי לקבוע מדוע הוא מתקשה להתמקד ולהשתתף, ואולי גם יאובחן על ידי אודיולוג או פתולוג דיבור בשפה לבעיות עיבוד שמיעתיות או בעיות עיבוד שפה.[18] באופן דומה, ילד עלול להיות מאובחן בטעות כסובל מהפרעה בקשב וריכוז כתוצאה מאמפולסיביות מסוימת שנצפתה, כאשר למעשה אמפולסיביות זו קשורה לחיפוש חושי או הימנעות מכך.[27][28] ההפרעה לעיבוד התחושתי יכולה להתבטא במערכות השונות בגוף לדוגמה: ילד עם הפרעה חושית אודיטורית יכול לשמוע רעשי רקע חזק יותר מקול המורה ולהתקשות להתרכז בדבריה. ילד עם הפרעה חושית בחוש המגע יכול להתנועע בחוסר נוחות כשהוא נדרש לשבת בשקט וללמוד. חוויות המגע יכולות להסיח את דעתו והוא יתקשה להתמקד במטלות הלימודיות. בעלי הפרעות בתחום הוסטיבולרי או הפרופיוספטיבי יכולים להיראות תנועתיים, כשהם מתקשים לחוש היכן גופם ממוקם כשהם יושבים, ולכן נופלים מהכיסא מספר פעמים בשיעור. לעיתים הם חשים צורך עז להניע את השרירים, כי אחרת יחושו שהשרירים יוצאים מהעור. מגוון ההתנהגויות שתוארו לעיל עלולות בקלות להתפרש אצל הרופאים או הפסיכולוגים המאבחנים כהפרעת קשב וריכוז. [29]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דנה זיידס ,האם לילד הפרעה בעיבוד החושי?, טיפת חלב ברשת, 22/10/2012
  2. ^ Cosbey J, Johnston SS, Dunn ML (2010). "Sensory processing disorders and social participation". Am J Occup Ther. 64 (3): 462–73. doi:10.5014/ajot.2010.09076. PMID 20608277.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  3. ^ "Sensory Processing Disorder Explained". SPD Foundation.
  4. ^ 4.0 4.1 שני פייקוב ,הפרעה בעיבוד החושי, מטפלת ומאבחנת בשיטת אלבאום
  5. ^ Ayres, A. Jean (1972). Sensory integration and learning disorders. Los Angeles: Western Psychological Services. ISBN 0-87424-303-3. OCLC 590960.
  6. ^ Ayres AJ (1972). "Types of sensory integrative dysfunction among disabled learners". Am J Occup Ther. 26 (1): 13–8. PMID 5008164.
  7. ^ Davies PL, Gavin WJ (2007). "Validating the diagnosis of sensory processing disorders using EEG technology". Am J Occup Ther. 61 (2): 176–89. doi:10.5014/ajot.61.2.176. PMID 17436840.
  8. ^ ציפי כץ ,הפרעה בויסות החושי, המרכז לשיפור תפקודים
  9. ^ נגה וילנר- מרפאה בעיסוק ,ויסות חושי באוכלוסיית PDD הרצאה לצוות גן עליה] ויסות חושי
  10. ^ 10.0 10.1 Miller LJ, Anzalone ME, Lane SJ, Cermak SA, Osten ET (2007). "Concept evolution in sensory integration: a proposed nosology for diagnosis" (PDF). Am J Occup Ther. 61 (2): 135–40. doi:10.5014/ajot.61.2.135. PMID 17436834.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  11. ^ Bair WN, Kiemel T, Jeka JJ, Clark JE (2012). "Development of multisensory reweighting is impaired for quiet stance control in children with developmental coordination disorder (DCD)". PLoS ONE. 7 (7): e40932. doi:10.1371/journal.pone.0040932. PMC 3399799. PMID 22815872.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  12. ^ דנה אלוף-הראל, הפרעה בעיבוד חושי, פורסם: 08/01/2013 עדכון אחרון: 08/01/2013
  13. ^ Lucy Jane Miller. "Final Decision for DSM-V". Sensory Processing Disorder Foundation. נבדק ב-3 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ ICD 10
  15. ^ Kinnealey, Moya; Miller, Lucy J (1993). Helen L Hopkins; Helen D Smith; Helen S Willard; Clare S Spackman (ed.). Sensory integration and learning disabilities (PDF). Willard and Spackman's occupational therapy (8 ed.). Philadelphia: Lippincott, cop. pp. 474–489. ISBN 9780397548774. OCLC 438843342. נבדק ב-2013-07-23.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: editors list (link)
  16. ^ "Course information and booking". Sensory Integration Network. נבדק ב-23 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ מיכל בן טובים,רגישות תחושתית אצל ילדים, מיכל בן טובים מרפאה בעיסוק
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 Ghanizadeh A (ביוני 2011). "Sensory processing problems in children with ADHD, a systematic review". Psychiatry Investig. 8 (2): 89–94. doi:10.4306/pi.2011.8.2.89. PMC 3149116. PMID 21852983. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Russo N, Foxe JJ, Brandwein AB, Altschuler T, Gomes H, Molholm S (באוקטובר 2010). "Multisensory processing in children with autism: high-density electrical mapping of auditory-somatosensory integration". Autism Res. 3 (5): 253–67. doi:10.1002/aur.152. PMID 20730775. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  20. ^ Green SA, Ben-Sasson A (בדצמבר 2010). "Anxiety disorders and sensory over-responsivity in children with autism spectrum disorders: is there a causal relationship?". J Autism Dev Disord. 40 (12): 1495–504. doi:10.1007/s10803-010-1007-x. PMC 2980623. PMID 20383658. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ Baron-Cohen S, Ashwin E, Ashwin C, Tavassoli T, Chakrabarti B (במאי 2009). "Talent in autism: hyper-systemizing, hyper-attention to detail and sensory hypersensitivity". Philosophical Transactions of the Royal Society B. 364 (1522): 1377–83. doi:10.1098/rstb.2008.0337. PMC 2677592. PMID 19528020. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  22. ^ Marco EJ, Hinkley LB, Hill SS, Nagarajan SS (במאי 2011). "Sensory processing in autism: a review of neurophysiologic findings". Pediatr. Res. 69 (5 Pt 2): 48R–54R. doi:10.1203/PDR.0b013e3182130c54. PMC 3086654. PMID 21289533. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  23. ^ Rogers SJ, Ozonoff S (2005). "Annotation: what do we know about sensory dysfunction in autism? A critical review of the empirical evidence". J Child Psychol Psychiatry. 46 (12): 1255–68. doi:10.1111/j.1469-7610.2005.01431.x. PMID 16313426.
  24. ^ Ben-Sasson A, Hen L, Fluss R, Cermak SA, Engel-Yeger B, Gal E (2008). "A meta-analysis of sensory modulation symptoms in individuals with autism spectrum disorders". J Autism Dev Disord. 39 (1): 1–11. doi:10.1007/s10803-008-0593-3. PMID 18512135.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  25. ^ Williams DL, Goldstein G, Minshew NJ (2006). "Neuropsychologic functioning in children with autism: further evidence for disordered complex information-processing". Child Neuropsychol. 12 (4–5): 279–98. doi:10.1080/09297040600681190. PMC 1803025. PMID 16911973.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  26. ^ בעריכת: עדיה - מתרגמת ,קשיי ויסות ועיבוד חושי, המאמר המקורי מופיע באתר sensory-processing-disorder.com ותורגם באישור בעלי האתר.
  27. ^ Cheng, M.; Boggett-Carsjens, J. (במאי 2005). "Consider sensory processing disorders in the explosive child: case report and review". Can Child Adolesc Psychiatr Rev. 14 (2): 44–8. PMC 2542921. PMID 19030515. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Lane, SJ.; Reynolds, S.; Thacker, L. (מרץ 2010). "Sensory Over-Responsivity and ADHD: Differentiating Using Electrodermal Responses, Cortisol, and Anxiety". Front Integr Neuroscience. 4. doi:10.3389/fnint.2010.00008. PMC 2885866. PMID 20556242. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ ד"ר איריס קמיניץ, איך מתבלבלים פחות ומטפלים נכון פסיכולוגית חינוכית מומחית

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הפרעה_לעיבוד_התחושתי&oldid=2003157"