חשחוש
חִשְׁחוּשׁ (באנגלית: Stimming) הוא שם כולל שניתן למגוון פעולות חזרתיות יזומות, היוצרות גירוי חושי בעבור הפרט. שכיחות החשחוש גבוהה בקרב אוטיסטים[1] ובקרב אנשים עם הפרעה בעיבוד התחושתי.[2] חשחוש עשוי להתבטא בתנועות גופניות, בהשמעת צלילים, בשימוש במילים או בהזזת חפצים באופן חזרתי. שימוש בחשחוש נחשב לתגובה אופיינית בעקבות גירוי יתר של החושים, והוא משמש להרגעה עצמית ולחסימת גירויים סביבתיים שקיימת רגישות מוגברת אליהם.[2] קיימת תאוריה שלפיה החשחוש משמש להקלה על חרדה ועל רגשות מציפים אחרים.[3]
לחשחוש יש מגוון צורות גירוי - מישוש, ראייה (חשחוש ויזואלי), שמיעה, חוש הריח והמערכת הוסטיבולרית (האחראית לשיווי המשקל). בין הסוגים הנפוצים של חשחוש ניתן למצוא נפנופי ידיים; נדנוד של הרגליים ושל הגוף; מצמוץ אינטנסיבי; דפיקות ראש; חזרה על קולות, רעשים או מילים; משחק באצבעות הידיים; שימוש בחפצים מסתובבים; או עיסוק בחפצים שמספקים גירוי והסחת דעת מהסביבה.[4][5][6] בהתאם לכך, ניתן לראות בחשחוש סוג של פיג'טינג.[7]
דוגמאות
החשחוש כולל בדרך כלל תנועות גוף חזרתיות או השמעת קולות. סוגים נפוצים של חשחוש הם:[8][9]
- תנועות ידיים חזרתיות - הקשה עם האצבעות או נפנוף של הידיים
- תנועות גוף - נדנוד של הגוף קדימה ואחורה או הליכה במעגלים
- שינוי יציבה - החזקת ידיים או אצבעות בזווית מסוימת או קימור הגב בזמן ישיבה
- גירוי ויזואלי - צפייה בעצם מסתובב או נפנוף של האצבעות מול העיניים
- התנהגות חזרתית - פתיחה וסגירה של דלתות או הדלקה וכיבוי של מתג התאורה
- גירוי אוראלי - לעיסה של עצמים או של חלקי גוף
- תלישת שערות, קילוף ציפורניים, כסיסת ציפורניים, חיטוט בעור
- גירוי שמיעתי - הקשבה חזרתית לשיר מסוים או לצליל מסוים, חזרה על מילים ועל משפטים, שריקה
חשחוש בקרב אוטיסטים
אוטיסטים נוטים לחשחש באמצעות הידיים, העיניים ואיברי גוף נוספים. לאורך השנים, נוסחו תיאוריות רבות להסבר התופעה. הפופולרית מביניהן גורסת שהפעולות נעשות על מנת לשחרר אנרגיה ולהקל על עצבנות. החשחוש נוטה להרגיע את מערכת העצבים, עוזר בהתמודדות עם הפרעות קשב, ואף נחשב לפעולה טבעית ובריאה.[10]
במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM), שפורסם על ידי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, התנהגות החשחוש מתוארת כ"אוסף של גינונים מוטוריים סטראוטיפים חזרתיים" ומפורטת כאחד התסמינים של שייכות לספקטרום האוטיסטי.[11] גישות שונות גורסות כי החשחוש מערב גירויים חושיים ומוטוריים כאחד, ותחושת אי נוחות שנגרמת עקב גירוי כזה עשויה לגרום לשימוש בחשחוש. אחרים טוענים כי החשחוש נותן לאדם תחושת שליטה על גופו, והרגשה שהוא מצליח לווסת את הגירויים הלא נעימים מהסביבה.[12]
מכיוון שחשחוש אינו מנהג מקובל בחברה, לעיתים נעשים ניסיונות לגרום לאוטיסטים להפחית את השימוש בו באמצעות טיפולים רגשיים שונים. רוב האנשים בקהילה האוטיסטית מתנגדים לניסיונות להפחית או לבטל את השימוש בחשחוש, מכיוון שהוא כלי חשוב לוויסות עצמי.[12] בנוסף, מחקרים מראים שניסיונות למנוע מאנשים לחשחש עלולים להזיק להם בטווח הארוך.[13][14]
אף על פי שהרוב המכריע של האוטיסטים משתמשים בחשחוש, קיומו כתסמין התנהגותי אינו מעיד על שייכות לספקטרום האוטיסטי.[15] ההבדל המרכזי בין חשחוש אוטיסטי לבין חשחוש אצל אנשים שאינם אוטיסטים ("נוירוטיפיקלים") מתבטא בעיקר בסוג הגירוי ובכמותו.
סכנות בחשחוש
על אף העובדה ששימוש בחשחוש עשוי להקל מאוד בזמן הצפה חושית, לעיתים הוא עלול להוביל לפגיעה עצמית. דוגמאות לחישחוש פוגעני כוללות הטחת ראש בחפצים או בקירות, נשיכות ידיים, שפשוף עצמי מוגזם, תלישת שיער ושריטות.[16] על אף הקושי הקיים בהפסקה מלאה של חשחוש, ישנן דרכים לצמצם את השימוש בו ולהפכו לבטוח. חשחוש פוחת בסביבות בטוחות ושלוות מבחינה חושית, שבהן האדם מרגיש בנוח. בנוסף, הפחתת גירויים מעוררי דחק וחרדה עשויים גם הם לגרום לצמצום השימוש בחשחוש. אחת הדרכים לעשות זאת היא הקפדה על לוח זמנים קבוע וידוע מראש, שיעניק לאדם ודאות ביחס לעתיד הקרוב. חידות וצעצועים מפיגי מתח עשויים גם הם לתרום להרגלי חשחוש בטוחים.[17]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Valerie Foley (2011). The Autism Experience. ReadHowYouWant.com. ISBN 9781458797285.
- ^ 2.0 2.1 Gretchen Mertz Cowell (2004). Help for the Child with Asperger's Syndrome: A Parent's Guide to Negotiating the Social Service Maze. Jessica Kingsley Publishers. ISBN 9781846420429.
- ^ Eileen Bailey (15 ביולי 2011). "Autism Spectrum Disorders and Anxiety". Health Central. נבדק ב-25 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Temple Grandin, PhD (בנובמבר–בדצמבר 2011). "Why Do Kids with Autism Stim?". Autism Digest. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2014. נבדק ב-25 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Eileen Bailey (27 באוגוסט 2012). "Stimming". Health Central. נבדק ב-25 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stimming: What autistic people do to feel calmer". BBC. 5 ביוני 2013. נבדק ב-25 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Perrykkad, K., & Hohwy, J. (2020). Fidgeting as self-evidencing: A predictive processing account of non-goal-directed action. New Ideas in Psychology, 56, 100750.
- ^ Stimming: autistic children and teenagers, Raising Children Network (באנגלית)
- ^ What Is Stimming and How Can It Be Managed?, Healthline, 2021-09-13 (באנגלית)
- ^ A COGNITIVE DEFENSE OF STIMMING (OR WHY “QUIET HANDS” MAKES MATH HARDER)
- ^ “Autism Spectrum Disorders”, 1994, Diagnostic and Statistical Manual, American Psychiatric Association
- ^ 12.0 12.1 Kapp, Steven K.; Steward, Robyn; Crane, Laura; Elliott, Daisy; Elphick, Chris; Pellicano, Elizabeth; Russell, Ginny (2019). "'People should be allowed to do what they like': Autistic adults' views and experiences of stimming". Autism: 136236131982962. doi:10.1177/1362361319829628.
- ^ DeVita-Raeburn, Elizabeth. "Is the Most Common Therapy for Autism Cruel?". The Atlantic (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-10-01.
- ^ "The controversy over autism's most common therapy | Spectrum | Autism Research News|date=2016-08-10|work=Spectrum | Autism Research News|access-date=2017-10-01|language=en-US".
- ^ Lisa Jo Rudy (13 באוקטובר 2009). "Stimming". About.com. נבדק ב-24 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fadhil, Tamara. "Live Monitoring System for Recognizing Varied Emotions of Autistic Children".
- ^ Cunningham, Allison (2008). "Stereotypy in Autism: The Importance of Function". Research in Autism Spectrum Disorders. 2 (3): 469–479. doi:10.1016/j.rasd.2007.09.006. PMC 2598746. PMID 19122856.
