אויבו של אויבי הוא ידידי
"אויבו של אויבי הוא ידידי" הוא פתגם עתיק שמציע את הטיעון לפיו שני צדדים יכולים או צריכים לעבוד יחד נגד אויב משותף, שעצם קיומו הופך אותם ל'ידידים'. המשמעות המדויקת של הביטוי המודרני באה לראשונה בלטינית כ"Amicus meus, inimicus inimici mei" ("חברי, אויב אויבי"), שהפכה נפוצה ברחבי אירופה בתחילת המאה ה-18. השימוש הראשון המתועד בגרסה האנגלית הנוכחית היה ב-1884.[1] יש הטוענים כי מקור הפתגם בערבית.[2]
דוגמאות
ראג'מנדלה
חיבור בסנסקריט על יחסי עוצמה מדינית, הארתשאסטרה של צ'אנקיה, מציין כי:[3]
המלך שנמצא בכל מקום על היקף השטח של הכובש נקרא אויב. המלך שנמצא גם הוא קרוב לאויב, אך מופרד מהכובש רק על ידי האויב, נקרא ידיד (של הכובש).
במילים אחרות, צ'אנקיה מסמן כל מעצמה שכנה כאויב פוטנציאלי, וממילא, כל שכן של כובש כאויב שלו וכידיד של הנכבש. תיאוריה כזו מכונה ראג'מנדלה (אנ') (מעגל המלכים) והיא השפיעה על מדיניות החוץ של אימפריית מאוריה. עד היום היא מכונה תאוריית המנדלה של יחסי החוץ.[4]
רעיון דומה עמד בבסיסה של ברית הפריפריה שפיתח ראובן שילוח במסגרת אסטרטגיית יחסי החוץ של מדינת ישראל.[5]
מלחמת העולם השנייה
הרעיון ש"האויב של אויבי הוא ידידי" שימש בצורות שונות כמדיניות חוץ של בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. באירופה, למרות המתיחות בין בעלות הברית המערביות לברית המועצות, הם עבדו יחד כדי להתמודד עם התוקפנות הנאצית של אדולף היטלר. גם נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט וגם ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל היו חשדניים כלפי ברית המועצות בהנהגתו של יוסיף סטלין. בציטוט מפורסם של צ'רצ'יל, הוא אמר "אם היטלר היה פולש לגיהנום, הייתי לכל הפחות מתייצב להגן על השטן בבית הנבחרים".[6] הדוקטרינה יושמה גם באזורים נוספים. במלחמת סין-יפן השנייה, בזירת האוקיינוס השקט, נוצרה ברית בין קומוניסטים סינים ללאומנים סינים, אף שהם נלחמו ביניהם קודם לכן במלחמת האזרחים הסינית.[7]
המלחמה הקרה
הדוקטרינה שימשה גם במהלך המלחמה הקרה בין מדינות הגוש המערבי לברית המועצות. הסובייטים והסינים סייעו לצפון קוריאה במהלך מלחמת קוריאה וכן לצפון וייטנאם ולווייטקונג במהלך מלחמת וייטנאם, כדי להתנגד למטרות מדיניות החוץ האמריקאית.[8] באופן דומה, ארצות הברית ובעלות בריתה תמכו במוג'אהדין האפגני לאחר הפלישה הסובייטית בתקווה לסכל את התפשטות הקומוניזם. בעולם השלישי, שתי המעצמות תמכו במשטרים שערכיהם סתרו את האידיאלים של ממשלותיהן, כמו קפיטליזם ודמוקרטיה ליברלית במקרה של ארצות הברית, והפרשנות המרקסיסטית-לניניסטית לקומוניזם במקרה של ברית המועצות. כדי להתנגד להתפשטות הקומוניזם, ממשלת ארצות הברית תמכה במשטרים דיקטטוריים, כמו זה של מובוטו ססה סקו בזאיר, סוהארטו באינדונזיה ואוגוסטו פינושה בצ'ילה.[9][10][11] מנגד, כדי להתנגד להשפעה האמריקאית, ברית המועצות סייעה למדינות עם ממשלות אנטי-קומוניסטיות, כמו גמאל עבד אל נאצר במצרים,[12] או סיוע להודו נגד ממשלת פקיסטן הפרו-אמריקאית.
המזרח התיכון
ארצות הברית תמכה בממשלת עיראק תחת סדאם חוסיין במהלך מלחמת איראן–עיראק, כתגובה אסטרטגית למהפכה האיראנית. ככלל, במזרח התיכון ניתן למצוא לא מעט דוגמאות למימוש הכלל של "אויב אויבי הוא ידידי".[13]
בסוציולוגיה מתמטית (אנ'), קיים גרף המייצג רשת חברתית ובוחן אם היא מאוזנת. פרנק הררי (אנ') תיאר כיצד תורת האיזון יכולה לחזות את היווצרותה של קואליציה ביחסים בין-לאומיים.[14] הררי הדגים את השיטה כהסבר על אירועים מסוימים במזרח התיכון באמצעות מספר גרפים חתומים, שאחד מהם ייצג שמונה מדינות.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ Wickman, Forrest (2013-05-16). "Fact-Checking Spock: Was the "Enemy of My Enemy" Guy Really Killed by His "Friend"?". Slate. ISSN 1091-2339. נבדק ב-2026-01-14.
- ↑ מרדכי בן נחום קדר, מה קרה למובארכ?, נקודה 272, 2004, עמ' 18–22
- ↑ Translated by R. Shamasastry, Kautilya's Arthashastra: Book VI, "The Source of Sovereign States", Frances W. Pritchett
- ↑ Roger Boesche, Kautilya's Arthasastra on War and Diplomacy in Ancient India, Project MUSE, 1, January 2003
- ↑ חיזוק דרך ברית הפריפריה, באתר ישראל היום, 30 בינואר 2016
- ↑ The Churchill Papers: Biography, www.chu.cam.ac.uk
- ↑ Chinese Civil War, www.globalsecurity.org
- ↑ Olga Savka, The USSR was actively involved in the war in Vietnam 30 years ago, english.pravda.ru, 2005-04-30
- ↑ Mobutu Sese Seko, 66, Longtime Dictator of Zaire, archive.nytimes.com
- ↑ Vincent Bevins, What the United States Did in Indonesia, The Atlantic, 2017-10-20
- ↑ Still Hidden: A Full Record Of What the U.S. Did in Chile, www.hartford-hwp.com
- ↑ "Middle East: Anti-Communist Rally". TIME.com. נבדק ב-2026-01-14.
- ↑ What Is the Enemy of My Enemy? Causes and Consequences of Imbalanced International Relations, 1816-2001, soc.haifa.ac.il
- ↑ Frank Harary, A structural analysis of the situation in the Middle East in 1956, Journal of Conflict Resolution 5, 1961-06-01, עמ' 167–178 doi: 10.1177/002200276100500204
אויבו של אויבי הוא ידידי42543780Q4119295