אוליבר פרינס

אוליבר פרינס

לידה	מונטוויל, קונטיקט, המושבות המאוחדות
פטירה	מפרץ אוקרוקוק, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
סנאטור מטעם מדינת ג'ורג'יה 7 בנובמבר 1828 – 3 במרץ 1829 (117 ימים) → תומאס קוב ג'ורג' טרופ ←

אוליבר הילהאוס פרינס (באנגלית: Oliver Hillhouse Prince‏; 31 ביולי 1782 – 9 באוקטובר 1837) היה עורך עיתון, עורך דין ופוליטיקאי, שנבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת ג'ורג'יה בשנת 1828. הוא נולד בקונטיקט ועבר בילדותו עם הוריו לג'ורג'יה, שם גדל. לאחר שעבד כעיתונאי וכעורך דין, נבחר לסנאט של המדינה. הוא חיבר את הספר "קובץ חוקי מדינת ג'ורג'יה" (1822), שהיה במשך שלושים שנה האוסף המשפטי החשוב ביותר של חוקי המדינה.

בשנת 1830 עזב פרינס את מקצוע עריכת הדין וחזר לעיתונות, כאשר מונה לעורך עיתון Georgia Journal. בזכות הקריירה הרב-תחומית שלו תואר כאחד "האנשים המבריקים ביותר בג'ורג'יה במחצית הראשונה של המאה ה-19". הוא ואשתו נהרגו ב־9 באוקטובר 1837 באסון טביעתה של אוניית הקיטור SS Home ליד מפרץ אוקרוקוק שבקרוליינה הצפונית, במהלך "סערת רייסר" – ההוריקן הראשון שתועד כפוגע גם בחוף המפרץ וגם בחוף האטלנטי.

ביוגרפיה

ראשית חייו, נישואים והשכלה

פרינס נולד בעיירה מונטוויל שבקונטיקט ב-31 ביולי 1782. הוא השלים את לימודיו הראשונים באזור מגוריו, ובשנת 1796 עבר עם הוריו לג'ורג'יה, שם התיישבו בעיר וושינגטון שבמחוז וילקס. משפחת אימו, משפחת הילהאוס, כללה שופטים וסנאטורים; דודו, ג'יימס הילהאוס, היה חבר הסנאט של ארצות הברית. דוד נוסף, דייוויד הילהאוס, כבר התגורר בג'ורג'יה בעת שהוריו עברו לשם.

בשנים 1803–1806 עבד פרינס כעורך משנה בעיתון The Monitor במחוז וילקס. על פי המסורת הוא כתב מאמרים הומוריסטיים רבים, אם כי בעיתון עצמו לא נמצאו טקסטים כאלה על שמו. אף על פי כן, היסטוריונים מהמאה ה-20 תיארו אותו כ"אדם מוכשר באופן יוצא דופן, בעל חוש ספרותי חד והומור עדין במיוחד". במקביל עבד על לימודי משפטים, ובגיל 19 בלבד (1806) התקבל ללשכת עורכי הדין באמצעות חוק מיוחד, מאחר שהיה צעיר מדי לפי הנהלים. הוא החל לעסוק בעריכת דין בעיר מייקון.

בשנת 1817 נישא למרי רוס נורמן ממחוז לינקולן, כשהייתה בת 18. שני ילדיהם הראשונים נפטרו ב־1822, והמשפחה עברה למחוז ביב החדש בג'ורג'יה. נולדו להם שלושה ילדים נוספים: וירג'יניה (1825), בת נוספת ובן – אוליבר ה. פרינס הבן.

קריירה משפטית ופוליטית

פרינס נעשה פעיל פוליטית. במשך 16 שנה סייר ברחבי ג'ורג'יה עם שופטי בתי המשפט המחוזיים, וקיים דיונים משפטיים בבקתות עץ ובמבנים ארעיים – דבר שסייע לו לבנות רשת קשרים רחבה.

בשנת 1819 מונה על ידי בית המחוקקים של המדינה לערוך קובץ מסודר של חוקי ג'ורג'יה. לאחר כשנתיים של עבודה מאומצת פרסם את A Digest of the Laws of the State of Georgia בשנת 1822. הספר הפך מיד לכלי משפטי מרכזי ונחשב ליצירת מופת – כולל הערות שוליים, רשימת חוקים שבוטלו ודיון חשוב בנושא צו הביאס קורפוס. מהדורה שנייה ומורחבת יצאה לאור בשנת 1837 לאחר מותו. ספרו היה הקובץ המשפטי החשוב ביותר במדינה עד לשנת 1851, אז פרסם תומאס ר. ר. קוב קובץ חדש.

בתחילת 1823 היה פרינס בין חמשת הנציבים שנבחרו לתכנן את העיר מייקון, וב־1824 נבחר לסנאט של מדינת ג'ורג'יה.

בשנת 1828 נבחר לסנאט של ארצות הברית בבחירות מיוחדות, כדי למלא את מקומו של תומאס קוב שהתפטר. הוא כיהן מ־7 בנובמבר 1828 עד 3 במרץ 1829 כחבר המפלגה הדמוקרטית־ג'קסוניאנית, ותמך בנשיא בחוק לגירוש האינדיאנים משנת 1830, שאפשר לממשלה להעביר את שבטי הדרום־מזרח לשטחי האינדיאנים ממערב לנהר המיסיסיפי. כל חמשת השבטים ה"מתורבתים" הושפעו מהחוק, ורבים מהם נספו במסע הגירוש הקשה.

בערוב ימיו

לאחר מכן חזר פרינס לתחום העיתונות. הוא עמד בראש הוועידה הראשונה של מסילות הברזל בג'ורג'יה, והיה בין בעלי המניות והמנהלים הראשונים של חברת הרכבת של ג'ורג'יה – פרויקט חיוני לפיתוח המדינה.

בשנת 1832 עזב את עריכת הדין ועבר עם אשתו לעיר מילדג'וויל, שהייתה אז בירת המדינה. הוא רכש את העיתון Georgia Journal ונעשה עורכו. בשנת 1835 מכר את העיתון, פרש עם משפחתו לחווה של 450 אקר ליד את'נס, והקדיש זמנו לחיי משפחה. בנו למד בבית ספר מכין במחוז גווינט.

במאי 1837 נסעו פרינס ואשתו לניו יורק ולבוסטון כדי לעבוד עם המו"ל על מהדורה שנייה של ספר החוקים שלו. לאחר חודשים אחדים הפליגו חזרה לדרום, אך ב־7 באוקטובר 1837 ספינת הקיטור SS Home שבה נסעו נקלעה להוריקן רייסר. הספינה, ששוקמה להפלגות אוקיינוס אך נשאה רק שלוש סירות הצלה ושני אפודי הצלה, עלתה על שרטון ליד מפרץ אוקרוקוק ונשברה יום לאחר מכן. כל כ־90 הנוסעים, רובם נשים וילדים, נספו. גופותיהם לא נמצאו מעולם. שנים לאחר מכן הקימו שלושת ילדיהם מצבת זיכרון להוריהם בבית הקברות רוז היל במייקון.

מורשת והנצחה

המאמר הספרותי הידוע ביותר של פרינס פורסם בעילום שם בעיתון The Monitor ב־6 ביוני 1807, אך זכה להדפסות חוזרות, תרגומים לשפות זרות ופרסום בספרו של אוגוסטוס בולדווין לונגסטריט Georgia Scenes‏ (1835), שראה אור במהדורות רבות במאה ה־19. הקטע המפורסם על "קפטן קלודפול וחייליו ממיליציית ג'ורג'יה" נחשב למקור ההשראה לפרק דומה בספרו של הסופר הבריטי תומאס הארדי The Trumpet Major‏ (1888). אף שהארדי הכחיש זאת, חוקרים סבורים שהדמיון רב מכדי להיות מקרי.

בשנת 1859 נקרא על שמו רחוב פרינס באת'נס – הקטע המערבי של הדרך הפדרלית הישנה, שהוביל מהעיר אל מטעו. בהמשך נחשב הרחוב לאחד השדרות היפות ביותר בארצות הברית.

קישורים חיצוניים

• אוליבר פרינס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אוליבר פרינס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוליבר פרינס42033705Q2020257