בנג'מין הארווי היל
| לידה | הילסבורו, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
בנג'מין הארווי היל (באנגלית: Benjamin Harvey Hill; 14 בספטמבר 1823 – 16 באוגוסט 1882) היה פוליטיקאי אמריקאי ממדינת ג'ורג'יה, שנודע בהתנגדותו החריפה לשיקום הדרום לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית, התנגדות שתוארה כגורם מרכזי בהיווצרות סניף הקו קלוקס קלאן בג'ורג'יה. בנאומו הידוע באטלנטה ב־23 ביולי 1868, שכונה "נאום הסכך", קרא לשימוש באלימות נגד מושל המדינה, המחוקקים והאזרחים המשוחררים מעבדות. הקריירה הפוליטית שלו השתרעה על פני תקופות טרום־המלחמה, מלחמת האזרחים ושיקום הדרום. הוא כיהן בשני בתי המחוקקים של ג'ורג'יה, ובמהלך המלחמה ייצג את המדינה בסנאט של הקונפדרציה. אף שהתנגד תחילה לפרישת הדרום, הוא הצביע בעדה בשנת 1860 ונעשה תומך פעיל של נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס.
לאחר המלחמה, לקראת סוף תקופת השיקום, נבחר היל לבית הנבחרים של ארצות הברית בשנת 1874, ולסנאט של ארצות הברית בשנת 1877, שם כיהן עד מותו בשנת 1882.
ביוגרפיה
ראשית חייו
היל נולד ב־14 בספטמבר 1823 בעיירה הילסבורו שבמחוז ג'ספר, ג'ורג'יה. מוצאו היה ולשי ואירי. הוא למד באוניברסיטת ג'ורג'יה באת'נס, בשנת 1844 השלים את לימודיו בהצטיינות, ובאותה שנה הוסמך לעריכת דין. בשנת 1845 נישא לקרוליין הולט באת'נס.
ראשית הקריירה
היל היה פעיל פוליטי ונמנה עם שורה של מפלגות, בהתאם לתהפוכות התקופה. בשנת 1851 נבחר לבית המחוקקים של ג'ורג'יה מטעם המפלגה הוויגית. בשנת 1856 תמך במועמד מילרד פילמור מטעם מפלגת "שאינם יודעים דבר" (*Know-Nothing*), ושימש אלקטור לנשיאות מטעם אותה מפלגה. בשנת 1857 התמודד ללא הצלחה על משרת מושל ג'ורג'יה מול הדמוקרט ג'וזף א. בראון. בשנת 1859 נבחר לסנאט המדינתי כמתנגד לפרישה (Unionist), ובשנת 1860 שימש שוב אלקטור, הפעם עבור ג'ון בל ומפלגת האיחוד.
היל נודע כנואם מחונן, וזכה לכינוי "הנואם שאין דומה לו". הוא היה הנציג הלא־דמוקרטי היחיד בוועידת הפרישה של ג'ורג'יה שנערכה בינואר 1861, ובנאומיו התנגד לפירוק האיחוד, לצד חברו אלכסנדר סטיבנס. בעוד סטיבנס נימק את התנגדותו בפרשנות שמרנית לחוקה, היל הציג טיעון מעשי: לטענתו, פירוק האיחוד יוביל בהכרח לביטול העבדות ולחורבן החברה הדרומית. הוא הזהיר כי המפלגה הרפובליקנית בצפון חותרת לפירוק האיחוד בשם ביטול העבדות, והפציר בתושבי ג'ורג'יה להיאבק באברהם לינקולן בדרכים חוקתיות, ולא בנשק. עם זאת, הוא קרא להכנות לפרישה ולמלחמה אם לא תהיה ברירה.
למרות עמדתו הראשונית, הצביע היל בעד הפרישה בשנת 1860 ונבחר לסנאט של הקונפדרציה, שם כיהן עד נפילת המשטר הדרומי.
ב־1863 הסתבך בעימות אלים בסנאט של הקונפדרציה עם הסנאטור ויליאם לואנדס יאנסי (אנ') מאלבמה, מבקרו של הנשיא ג'פרסון דייוויס. במהלך ויכוח, השליך היל בקבוק דיו לעבר יאנסי ופגע בראשו. המקרה נשמר בסוד חודשים אחדים, ובחקירה שבאה לאחר מכן ננזף דווקא יאנסי. הוא פרש מהסנאט בשל מצבו הבריאותי ונפטר זמן קצר אחר כך.
בסוף מלחמת האזרחים נעצר היל בידי כוחות האיחוד בשל תפקידו הרשמי בקונפדרציה, והוחזק במצודת לפאייט ממאי עד יולי 1865.
הקריירה המאוחרת
בשנת 1867 פרסם היל סדרת מאמרים בעיתון Augusta Chronicle תחת הכותרת "Notes on the Situation", שבהם תקף בחריפות את מדיניות השיקום של הקונגרס ואת השתתפות האזרחים השחורים בהצבעה. מאמרים אלה נודעו בשפתם התקיפה ובטון הגזעני שלהם.
לאחר החזרת ג'ורג'יה לאיחוד בשנת 1871, קרא היל ליצירת "דרום חדש" שיתבסס על שיקום כלכלי ופיוס. בשנת 1874 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית וכיהן בו מ־5 במאי 1875 עד 3 במרץ 1877. לאחר מכן נבחר לסנאט של ארצות הברית על ידי בית המחוקקים של ג'ורג'יה, וכיהן בו מ־4 במרץ 1877 עד מותו ב־16 באוגוסט 1882. הספדו פורסם בעמוד הראשון של העיתון Atlanta Constitution למחרת מותו.
מותו
היל נפטר ב-16 באוגוסט 1882 באטלנטה ונקבר בבית העלמין ההיסטורי אוקלנד בעיר.
מורשת והנצחה
- פסלו של בנג'מין הארווי היל, בגודל טבעי, ניצב כיום בתוך בית הקפיטול של מדינת ג'ורג'יה באטלנטה.
- דיוקנו הענק תלוי באולם המרכזי של הקפיטול.
- מחוז בן היל שבג'ורג'יה, שנוסד בשנת 1906, נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
- בנג'מין הארווי היל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- בנג'מין הארווי היל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
בנג'מין הארווי היל42041415Q547342