אוריאל גורני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוריאל גורני, 2000

אוריאל גוֹרְני (גוֹרְניצקי) (10 ביוני 19211 באוגוסט 2002)[1] היה עורך דין ישראלי בכיר, מראשוני עורכי הדין בישראל (מספרו בפנקס עורכי הדין היה 1081). כיהן כפרקליט מחוז תל אביב, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, ושותף בכיר במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.

ביוגרפיה

גורני נולד ב-1921 בריגה שבלטביה. עלה לארץ ישראל עם הוריו ושני אחיו בשנת 1936, וסיים את לימודי התיכון בגימנסיה הרצליה בשנת 1938. בשנים 1938–1939 למד פילוסופיה והיסטוריה כללית ויהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. למד משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים והוסמך כעורך דין יחד עם אחיו התאום, ירוחם גורניצקי, ביולי 1945[2]. הוא המשיך בלימודי משפטים באוניברסיטת לונדון באנגליה, אותם סיים בהצטיינות, והוסמך כ-Barrister ביולי 1948. בשנת 1964 הוסמך לשמש כנוטריון בישראל. בשנת 1978 השתתף במחזור העשירי של הכשרה לעורכי דין מטעם אוניברסיטת הרווארד (Harvard Law School Program of Instruction for Lawyers).

במלחמת העצמאות שירת בחיל האויר, ולאחר השחרור מהצבא הצטרף לאחיו התאום, עו"ד ירוחם גורניצקי, כשותף במשרד עורכי הדין גורניצקי שייסד אביהם, ישראל גורניצקי, בשנת 1938. כיום זהו אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל, שרבים מבכירי עורכי הדין בישראל התחילו בו את דרכם.

מעבר לשירות הציבורי

גורני עזב את המשרד זמנית כדי להתמנות לסגן פרקליט מחוז חיפה בתקופה שבה פרקליט המחוז היה עו"ד לני רבינוביץ'. באוקטובר 1951 מונה לפרקליט מחוז תל אביב, פרקליט המחוז הצעיר ביותר שמונה אי-פעם, וכיהן בתפקיד עד ינואר 1956, אז שב לעבוד במשרדו של אביו.

בשנת 1974 חזר גורני לשירות הציבורי כיועץ המשפטי למערכת הביטחון. הוא כיהן במשרה זו עד שנת 1981, במקביל לכהונותיהם של שרי הביטחון שמעון פרס, עזר ויצמן ומנחם בגין (בכהונתו הראשונה כשר בטחון).

פרשת בן ציון

גורני טיפל לאורך שנים רבות בתיק יהושע בן ציון (מנהלו לשעבר של "בנק ארץ ישראל-בריטניה"), אשר הורשע בשנת 1974 בגניבת כ-40 מיליון דולר מהבנק. גורני מונה לנאמן על נכסי בן ציון, והביא לאיתור נכסים רבים של בן ציון ולהשבתם למדינה.

תפקידים ציבוריים נוספים

במקביל לפעילותו המשפטית, כיהן גורני בתפקידים ציבוריים שונים, בהם דירקטור בתעשייה האווירית ונשיא ממס"י (מועדון מכוניות וסיירות ישראל). הוא עבד במחלקה לפיקוח על התעשיות הקלות במשרד האספקה והקיצוב (1942-1944), תקופה מסוימת במשרד מבקר המדינה, כיהן בוועדות בירור אתיות של מועצת העיתונות[3], כבוחן וכחבר בוועדות משמעת של לשכת עורכי הדין[4], כחבר בוועדת ערר לפי פקודת מס הכנסה[5] ואף כחבר בוועד המפקח של הגימנסיה העברית "הרצליה", שם למד כנער.

כמו כן מונה גורני בשנת 1997 כחבר בוועדות המניות של בנק לאומי, על ידי השופטת (בדימ') שולמית ולנשטיין, יושבת ראש הוועד הציבורי שהוקם בנושא זה על רקע משבר מניות הבנקים שאירע בשנת 1983 (משבר הידוע בכינויו "פרשת ויסות מניות הבנקים").[6]

גורני היה בין מייסדי המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש בשנת 1975. פעמיים שימש כיושב ראש הנהלת המכון, בפעם השנייה משנת 1997 ועד לפטירתו; עבודתו במכון נעשתה בהתנדבות. בהקשר דומה, מונה גורני בשנת 1976 כחליפו של יוסף צ'חנובר לנאמן של "קרן מנה כץ", אשר מטרותיה לנהל פעילות המכוונת לסיוע לשיקום נכי צה"ל ובעיקר נכי צה"ל משותקי גפיים.[7]

פרסומים משפטיים

יחד עם השופט אהרון קדרון, חיבר גורני את הספר "החוק הפלילי הלכה למעשה: קובץ הלכות ותמציות כל פסקי-הדין שנפסקו על ידי בתי המשפט בתקופת המנדט ומאז קום המדינה, בלווית נוסח החוקים הפליליים", אשר ראה אור לראשונה ב-1953, ובמהדורה מעודכנת בשנת 1970.

על רקע מומחיותו במשפט פלילי, נשלח גורני מטעם היועץ המשפטי לממשלה לאוניברסיטת הארוורד בשנת 1954, במסגרת ההכנות לחקיקת החוק הפלילי הישראלי. במהלך שהותו בארצות הברית, ותוך כדי כהונתו כפרקליט מחוז תל אביב, כתב מאמר קצר אשר התפרסם ב-Harvard Law Review בשנת 1955, אשר כותרתו "American Precedent in the Supreme Court of Israel".[8]

חיים אישיים

גורני היה נשוי לרות דונקלבלום, בתם של לאה דונקלבלום, שהייתה שחקנית בתיאטרון הארץ ישראלי וד"ר מנחם דונקלבלום, שהיה שופט בית המשפט העליון בהרכבו הראשון ונשיא הסתדרות עורכי הדין היהודיים בארץ ישראל בטרם קום המדינה. לזוג נולדו שתי בנות, פרופ' אורנה בלונדהיים, רופאת ילדים ונאונטולוגית בהכשרתה כיום מנהלת בית החולים העמק בעפולה, אשר ניהלה בעבר גם את בית החולים שניידר לילדים והייתה לאישה הראשונה שמונתה לתפקיד של מנהלת בית חולים כללי בישראל; וד"ר עדנה גורני, זאולוגית בהכשרתה וכיום מרצה לחברה ומגדר באוניברסיטת חיפה.

בשנת 2010 ייסדה משפחתו על שמו את פרס גורני למשפט ציבורי, המוענק על ידי העמותה למשפט ציבורי בישראל, בשלוש קטגוריות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ 25 עורכי דין הוסמכו אתמול, דבר, 27 ביולי 1945
  3. ^ ראו משה רונן (רייניש), אתיקה עיתונאית, כרך ב', בהוצאת ידיעות אחרונות (1998), בעמ' 683.
  4. ^ ראו לדוגמה י"פ 1418, י"ב כסלו התשכ"ח, 14.12.1967, עמ' 529, וכן י"פ 934, כ"ז באייר התשכ"ב, 31.5.1962, עמ' 1444.
  5. ^ ראו י"פ 923, ח' בניסן התשכ"ב, 12.4.1962, עמ' 1219.
  6. ^ המינוי הוא מכוח חוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993, וראו י"פ 4479, ח' בשבט התשנ"ז, 16.1.1997, עמ' 1575.
  7. ^ ראו צו ההקדשות לצורכי צדקה (קרן מנה כץ), התשל"ו-1976, אשר פורסם בקובץ התקנות 3502, כ"ח באדר ב' התשל"ו, 30.3.1976, עמ' 1262-1263.
  8. ^ כרך 68, עמ' 1194.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0