ישראל גורניצקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ישראל גורניצקיליטאית: Izraels Gornickis‏; 1 בספטמבר 1889 -‏ 1956), היה עורך דין ישראלי, מייסד משרד עורכי הדין גורניצקי ושות'.[1]

ביוגרפיה

גורניצקי נולד בגרודנו, שהייתה אז חלק מליטא (כיום בלרוס). גורניצקי קיבל חינוך יהודי ציוני וכללי, והיה פוליגלוט בעל שליטה ב-13 שפות (ביניהן: רוסית, אנגלית, עברית, פולנית, לטבית, יידיש, גרמנית, צ'כית, צרפתית, ערבית, איטלקית, ליטאית ואספרנטו). גורניצקי קיבל תואר בוגר במשפטים מאוניברסיטת פריז (1911) ותואר מוסמך במשפטים מאוניברסיטת קייב (1914). הוא הוסמך כעורך דין בשנת 1917 והיה חבר באיגוד עורכי הדין היהודיים בליטא. בין השנים 1921-1935 גר ועסק בעריכת דין בריגה, והתמחה בעיקר בתחומי הנפט, הבנקאות והביטוח.

בשנת 1914 ברח גורניצקי עם משפחתו לסנט פטרסבורג עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ושב לריגה רק בשנת 1920. בשנת 1926 נאסר לזמן קצר בגין הסתרת ה"הרפתקן הבינלאומי" ליברמן.[2] גלי האנטישמיות באירופה באותה תקופה בצירוף חקיקת חוקים אשר הגבילו עיסוקם של עורכי דין יהודיים בגרמניה, הובילו להחלטתו לעלות לישראל בשנת 1936. הוא התיישב ברח' הגליל בתל אביב, בבית שקנה בביקורו הראשון בפלשתינה בשנת 1933 (כאשר באותו ביקור גם קנה נכס ברחובות אשר השכיר בהמשך לחיים ויצמן). בשנות ה-40 עבד בוועדה לסיוע למהגרים ופליטים שהגיעו לארץ מלטביה.

גורניצקי עבר את בחינות הלשכה לעורכי דין זרים בישראל בשנת 1937,[3] מספרו בפנקס עורכי הדין היה 577,[4] ובהמשך הוסמך כנוטריון.[5] בשנת 1938 ייסד את משרד עורכי הדין י. גורניצקי ושות'[6] (אשר בעת הקמתו נקרא גורניציקי את א. פולונסקי, עורכי דין).[7] משרדו, שממוקם כיום בשדרות רוטשילד בתל אביב אך בעת הקמתו היה ברחוב אחד העם, ניהל תיקים של חברות ענק ושל אישים בכירים בישראל, ובמסגרת זאת מונה גורניצקי ל"מחסל" (המכונה כיום "מפרק") של חברות רבות שהגיעו לחדלות פרעון.[8] בין היתר היה גורניצקי גם חבר בקרן לביטוח הדדי של חברי הסתדרות עורכי-הדין היהודיים בארץ-ישראל,[9] ונציג ציבור במועצה שמינה שר האוצר, לוי אשכול לפי תקנות מילווה מלחמה (אגרות חוב למוכ"ז), התשי"א-1951,[10] וכן במועצה שמינה קודמו, שר האוצר אליעזר קפלן.[11] כמו כן, היה היועץ המשפטי של מייסדי חברת "עלית" בתחילת דרכם.

בשנת 1913 נשא גורניצקי לאישה את נינה נחמה ברלין (ילידת 1892), אותה פגש בשנת 1911 כאשר שניהם היו סטודנטים בצרפת. לבני הזוג נולדו שלושה בנים: תאומים, ירוחם ואוריאל, אשר הלכו בדרכו של אביהם והפכו לעורכי דין ידועים בזכות עצמם. בראשית שנות ה-50 הם הצטרפו למשרד שהקים אביהם. ירוחם (1921-1997), הבכור, עמד בראש המשרד בין השנים 1956-1994. אוריאל (לימים אוריאל גורני) (1921-2002) היה שותף במשרד אך בחלק משנותיו כעורך דין כיהן בתפקידים במגזר הציבורי. אוריאל נישא לרות דונקלבלום, בתו של ד"ר מנחם דונקלבלום, לימים שופט בית המשפט העליון בהרכבו הראשון, ועל שמו ייסדה משפחתו את פרס גורני למשפט ציבורי. הבן הצעיר רפי (1927-2004) היה לאיש עסקים ואלוף ישראל בטניס בשנות ה-50.

הערות שוליים

  1. ^ היסטוריית משרד "גורניצקי ושות'"
  2. ^ אודות כך ראו Advocates of Latvia 1919–1945, שפורסם בשנת 2007, עמ' 206.
  3. ^ לרשימת העוברים את בחינות הלשכה לעורכי דין מחו"ל בשנת 1937 ראו העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), מס' 735, עמ' 952-953, (4.11.1937).
  4. ^ ראו י"פ 217, ט' באדר התשי"ב, 6.3.1952, עמ' 495.
  5. ^ ראו י"פ 1138, ה' טבת התשכ"ה, 10.12.1964, עמ' 736.
  6. ^ לרישום השותפות על השם המעודכן, יחד עם בניו ירוחם ואוריאל, ראו העיתון הרשמי של מדינת ישראל (הממשלה הזמנית), מס' 21, 15.9.1948, עמ' 140.
  7. ^ לרישום השותפות ראו העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), מס' 1137, עמ' 893 (30.10.1941)
  8. ^ לדוגמה ראו העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), מס' 1458, עמ' 1117, 29.11.1945.
  9. ^ ראו הפרקליט ג, עמ' 331 (1946).
  10. ^ ראו י"פ 386, ז' בכסלו תשמ"ו, 2.12.1954, עמ' 191.
  11. ^ ראו י"פ 187, י"ב באלול התשי"א, 13.9.1951, עמ' 1327.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0