אוריאל חפץ
אוריאל חפץ (29 באפריל[1] 1922 - 18 בדצמבר 1978, י"ח בכסלו תשל"ט) היה איש אצ"ל וקצין בצה"ל שנודע בשל יוזמותיו למען בטחון המדינה, בפרט כהוגה רכבל הר ציון. מעוטר עיטורי צה"ל ובעל ציון לשבח במסגרת פרס בטחון ישראל.
ביוגרפיה
חפץ נולד בווינה ובגיל שנתיים עלה עם משפחתו לארץ ישראל. גדל בשכונת רחביה בירושלים והיה חבר בתנועת בית"ר. הצטרף לארגון האצ"ל, ונטל חלק בבניית סליקים ובפיתוח אמצעי לחימה. בתחילת 1944 השתתף במתקפת האצ"ל על המטה הארצי של הבולשת הבריטית במגרש הרוסים, לאחר הפעולה נתפס הועבר למחנה המעצר בלטרון ולכלא עכו. משם הוגלה עם חברי מחתרות אחרים אל מחנות המעצר באפריקה, שם פיתח אמצעי מילוט שסייעו למספר עצורים להימלט ולשוב לארץ ישראל. לאחר שחרורו ממעצר, הצטרף לכוחות ההגנה על ירושלים, ומונה לקצין ההנדסה של חטיבת עציוני. פעולתו המבצעית הראשונה, הקנתה לו הכרה מקצועית ארוכת שנים. במצור על הר ציון, בשנת 1948, התעורר צורך במשלוח אספקה אל העבר השני והעברת פצועים לטיפול רפואי, על פי הצעתו, נמתח רכבל מעל גיא בן הינום, שחיבר בין הר ציון לירושלים המערבית. הרכבל הורכב מרכיבים פשוטים, וייחודו היה בהסוואתו, כך שהוא הורכב בקלות ונמתח אל האוויר בשעות הלילה.
ההצלחה באספקת מזון וציוד רפואי אל הר ציון, הביאה לעמידת תושבי ההר בפני המצור שהטיל הלגיון הירדני. בתום מלחמת השחרור, התבקש חפץ לתכנן אמצעים לגידור הר הצופים, שנותר כמובלעת בשטחי ממלכת ירדן, והיה חשוף למתקפה. על פי הצעתו, הועברו אל ההר אמצעי אספקה לבניית מפעל לייצור גדרות תיל וקונצרטינות. תכנון בניית המפעל נעשה על ידו תוך שימוש בחומרים קיימים על ההר והברחתם של חומרים אחרים באמצעות הסוואתם באוטובוסים שהורשו להיכנס אל ההר לצרכים שונים.
במהלך שנות ה-50, בנה חפץ רכבל מוסווה בצדו המערבי של הר סוסיתא. כמו כן פיתח שיטה להצנחת כלי רכב שאומצה על ידי צה"ל. במלחמת סיני שירת במפקדת חיל ההנדסה הקרבית, במהלך הקרבות חבר לכוחות הלוחמים של חטיבת הנגב וסייע לה בפריצת שדות המוקשים ברצועת עזה. לאחר המלחמה פיקד על מבצע הנחת מסילת רכבת בין עזה לאשקלון.
בשנות ה-70, הוא היה מעורב במספר פעולות חילוץ. הוא היה ממתכנני הפריצה למטוס חברת סבנה ב-1972. במלחמת יום הכיפורים הצטרף ליחידתו בפיקוד המרכז, הוביל שיירת תחמושת ודלק לחזית הלחימה ברמת הגולן. במהלך המלחמה נסע חפץ עם רכבו הפרטי וחילץ פצועים מרמת הגולן. פעולה זאת מופיעה, בין היתר, בספר "תיאום כוונות" של הרב חיים סבתו . ב-15 במאי 1974, כאזרח מן השורה, שמע ברדיו על התקפת המחבלים במעלות, ומיהר למקום על מנת לסייע בניסיונות החילוץ של התלמידים שנלקחו כבני ערובה. חפץ נפצע בגבו וברגליו במהלך חילוץ התלמידים במעלות, ונותר משותק. עבור פעולותיו אלה, הוענקו לו עיטור המופת וצל"ש הרמטכ"ל. בשנת 1973, הוענק לו גם ציון לשבח במסגרת פרס בטחון ישראל, שם נכתב "בעבור שנים רבות של מסירות והתנדבות לפתרון בעיות טכניות מבצעיות".
חפץ הוכר כחלל צה"ל. בשנת 2005 החליטה עיריית ירושלים להנציחו על ידי קריאת סמטה בסמוך למדרחוב בן יהודה בשם "נתיב הרכבל" לציון פועלו.
לקריאה נוספת
- גבורה בחקי, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, עמ' 23–41
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של אוריאל חפץ, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- עיטור המופת שהוענק לאוריאל חפץ, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לאוריאל חפץ, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- יותם ברגר,אוריאל היה גיבור, לא ציפה שימחאו לו כפיים, אתר גלי צה"ל, 8 בספטמבר 2013
- מאתר הגבורה: אזרח אוריאל חפץ, באתר הגבורה, סרן אוריאל חפץ, באתר הגבורה, צל"ש פרס בטחון ישראל לאוריאל חפץ, באתר הגבורה
- גלי צה"ל, כתבה מ 8/9/2013 http://glz.co.il/1138-26001-HE/Galatz.aspx
- תיאום כוונות עמוד 93
הערות שוליים
