אורן ציבלין
 | |
| אורן ציבלין בסטודיו, 2011 |
אורן ציבְלין (נולד ב-12 ביוני 1969) הוא עיתונאי, סופר, תסריטאי ופרסומאי ישראלי.
חיים אישיים
אורן ציבלין גרוש ואב לשניים (אופק ציבלין ובר ציבלין), צמחוני מגיל צעיר ומתגורר ביפו
ביוגרפיה
ציבלין גדל והתחנך ברמת גן, בוגר בתי הספר "הגפן" ו"אוהל שם" בעיר. החל את דרכו העיתונאית כבר בגיל 9 ככתב צעיר של העיתון "משמר לילדים". בין השאר ראיין בתקופה זו את נשיא המדינה דאז, יצחק נבון. כנער עבר לעיתון "מעריב לנוער", שם שימש ככתב נוער במשך חמש שנים, ערך טור אישי ופרסם מאות כתבות.
את שירותו הצבאי עשה ככתב צבאי של העיתון "במחנה", והיה החייל הראשון בצבא הסדיר שערך עיתון צבאי – "במחנה גדנ"ע". לאחר שחרורו שימש כרכז כתבים וכעורך של עיתון הנוער "ראש 1". מגיל 22 ערך במשך חמש שנים את קבוצת עיתוני "כולנו" ("כולנו", "פילון", "זומביט", ו"ניצני מדע").
בתקופה זו עבר ציבלין גם לתחום הטלוויזיה, ערך והגיש את תוכנית האירוח לנוער "מוקש" בערוץ 2, "מתגלגלים" בטלוויזיה החינוכית, תוכניות החג של קשת, שידורי הילדים של ערוץ 1 לאחר רצח רבין ועוד. בנוסף גיבש רעיונות לתוכניות טלוויזיה מצליחות כגון "הקרנבל של מיכל" בהנחיית מיכל ינאי, וכן עסק בתסריטאות ילדים (למשל: "סופר דופר"). בשנת 1997 החל לערוך תוכניות בערוץ הילדים, ובמשך שלוש שנים ניהל את המו"לות והיזמות של ערוץ 6 וערוץ 8.
ספרות ילדים ונוער
ציבלין כתב למעלה מ-30 ספרי ילדים ונוער, ובהם: "סחבק מדבר" – ספר סלנג שפורסם בסוף שנות ה-80, "בגוף ראשון" (עם הילה טימור), "שתוק שמן", חמישיית ספרי "הקרנבל של מיכל", "החיוך העצוב של דובי הפנדה", "ארז שלי", "הדגדוג שהלך לאיבוד", "בקצה" (קובץ סיפורים), "סופעולם" (רומן), "האף של אבא", "החלום הקסום של דומבי", "אמא כן ואבא גו", "סיפור שהתחיל בנשיקה לצפרדע", "אבל אמא – זה לא אני", "לא מפחדים מכיתה א'", "להיות כאן ילד" (אלבום, 50 שנות ילדות ישראלית), "36 בפנים", "משפחת כאפות" ועוד.
במקביל, ערך ציבלין עשרות ספרי ילדים לידיעות אחרונות והוצאת מודן.
בתחום הפרסום
בסוף שנות התשעים עבר ציבלין לתחום הפרסום. הוא ניהל את "ג. קיד" במשך שנתיים, ובשנת 2000 הקים את קבוצת "ציבלין". בה ציבלין משמש כמנכ"ל ומנהל קריאייטיב. לקבוצה ארבע חברות מרכזיות:
ציבלין תקשורת המתמחה בעולמות הקולנוע, הריטייל המזון ועוד בין לקוחותיהם: אולפני וורנר, יוניברסל, דרים וורקס, קאנל, קולנוע לב, טוליפ, פדאקס, פסטיבלי קולנוע (פסטיבל הקולנוע ירושלים, פסטיבל הקולנוע בערבה ועוד), בנק לאומי, פיפלביז, קבוצת אסם נסטלה ועוד
ציבלין פאבליק המתמחה בתחום המוניציפלי, ציבורי, תאגידי והמלכ"רי בין לקוחות החברה:עיריית כפר סבא, המשרד להגנת הסביבה, עיריית ירושלים, מכללת אורנים, מועצה אזורית סביון, עיריית אילת, המשרד להגנת הסביבה, לשכת יועצי המס בישראל, המשרד לשוויון חברתי, עיריית אור יהודה, עיריית הרצליה ועוד
ציבלין טווינס המתמחה בפרסום ותוכן אחראי לילדים ולמשפחה, בין לקוחותיהם: המצפה התת-ימי באילת, כפר השעשועים, עידן 2000, המדעטק, תיאטרון חיפה, פסטיבל חיפה להצגות ילדים, משרד הבריאות, לגו, הפנינג, הוט ווילס, מלונות פתאל, האגודה למלחמה בסרטן ועוד
ב-2008 נכנס משרד הפרסום "אדלר חומסקי", בעקבות הנפקתו בבורסה, לשותפות ב"ציבלין תקשורת". החברה של ציבלין הפכה לזרוע הפרסום לילדים של הקבוצה.
ציבלין הוצאה לאור (זבנג לקיפוד) המתמחה בהוצאת לאור של מגזינים וספרים לצעירים ומשפחה, אשר מנסה להוות חממה לדור הבא של סופרי ומאיירי הילדים והנוער ומעודדת יצירה ישראלית מקורית בצד תרגומים ועיבודים חדשים של ספרי איכות מהארץ ומהעולם. בין הסופרים בהוצאה לאור ניתן למנות את יהודה אטלס, חיים נחמן ביאליק, עודד בורלא, אורי לברון, כרמי כץ, שרון חסקל ועוד.
בספטמבר 2015, רכש ציבלין את מגזין הנוער הוותיק בעולם:[דרוש מקור] "מעריב לנוער", ובדצמבר 2015 רכש את מלוא המניות במגזין "הורים וילדים"
ציבלין מוציא לאור (נכון לנובמבר 2020) את מעריב לנוער, זבנג-של אורי פינק, פודקיפוד, הורים וילדים, מסע אחר וספרים לילדים ולנוער
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
1. ^ לקפוץ מעלה אל:1 2 הכי כיף עם הילדים, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
2. ^ חגית ברונסקי, ציבלין תקשורת צעירים קיבל 3 תקציבי פרסום חדשים, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2010
3. ^ רנן נצר, אושיית הילדים והנוער שהפך לאימפריית פרסום ותקשורת, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2016
4. ^ שירי לב-ארי, הוצאת ספרים חדשה לילדים, באתר הארץ, 30 במאי 2004
5. ^ יעל דר, "פוד-קיפוד": עיתון מצויר חדש לילדים קטנים, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2010
6. ^ לי-אור אברבך, אורן ציבלין רוכש את מלוא השליטה ב"מעריב לנוער", באתר גלובס, 2 בספטמבר 2015
7. ^ אורן ציבלין רכש את מלוא המניות במגזין "הורים וילדים", באתר גלובס, 14 בדצמבר 2015
