אחוזת בית
"אחוזת בית" הייתה אגודה שנוסדה ביפו ב-1906 על ידי קבוצת יהודים ביוזמתו של עקיבא אריה ויס, במטרה לבנות עיר עברית חדשה בארץ ישראל – לימים העיר תל אביב.
ייסוד ותכנון
ב-1906 התאספו במועדון "ישורון" ביפו כמאה ועשרים איש מיהודי העיר. עקיבא אריה ויס, שעלה בחוף יפו בבוקר אותו יום, הציע בעברית את תוכניתו לבנות עיר בה "נוכל לחיות חיים עבריים". הצעתו נתקבלה. והוקם ועד, שוויס נבחר לעמוד בראשו, ולחברי הוועד נבחרו דב ברגר, יצחק חיותמן, יחזקאל דנין (סוכובולסקי) ודוד סמילנסקי, וכך נוסדה האגודה "אחוזת בית".
ויס הגה רעיון חדשני: לא עוד בניית שכונות קטנות צפופות וללא תכנון מוקדם ביפו, כמו נווה צדק ונווה שלום, שסיפקו דיור דל לעשרות משפחות בלבד. אחוזת בית, לעומתן, נועדה לכונן תחילתהּ של עיר עברית חדישה ומתוכננת, שתשנה את פני ההתיישבות בארץ. ויס תיאר את חזונו זה בעלון תעמולה, שכתב בקיץ 1906 ושהופץ בין יהודי יפו:
"וכמו שהעיר ניו יורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו יורק הארץ-ישראלית"
אחרי האספה בישורון השקיע ויס את זמנו ומרצו במפעל להקמת העיר החדשה. לפרנסתו, ייסד את "רנסאנס", בית-החרושת הראשון בארץ להכספה ולהזהבה, וכן פתח בית מסחר לתכשיטים ביפו, בסוק אל דיר. בין חברי האגודה נתגלעו ויכוחים בקשר למיקום ולגודל המגרש שיש לקנות לבניית הבתים. היו חברים שחששו מסיבוכים כספיים והסתפקו בדאגה לעצמם, כלומר, בית נאה לשישים משפחות המייסדים בלבד[דרוש מקור]. אלה העדיפו מגרש קטן שהוצע למכירה ביפו. ויס, שתכנן בניין עיר עצמאית גדולה, התעקש, והצליח לשכנע את חברי האגודה לרכוש את אדמת כרם ג'יבלי - שטח גדול, מרוחק מיפו, שיאפשר התפשטות והתרחבות בעתיד.
חברי הקבוצה נתקלו בקושי, שכן השלטון העות'מאני אסר על היהודים לרכוש אדמות. מ-1896, החלה פעילות נמרצת של התנועה הציונית בראשות בנימין זאב הרצל, אשר שם את יהבו על הסולטאן עבדול חמיד השני, מתוך תקווה שהוא יאות למכור את ארץ ישראל ליהודים, משתי סיבות: ההון הרב של עשירי היהודים יכסה את כל חובותיה של האימפריה והיהודים בחריצותם ונחישותם יהפכו את ארץ ישראל לגן פורח ובכך יתרמו לאזור כולו. בעזרתו ומימונו של הבנקאי היהודי הולנדי יעקובוס קאן (Jacobus Henricus Kann), נסע בנימין זאב הרצל ונפגש עם הסולטאן בתקווה להשיג ליהודים צ'ארטר על ארץ ישראל כחלק מפעילות הציונות המדינית. הרצל גם הציע כסף לאימפריה העות'מאנית וגם סכום גדול לסולטאן, אולם הסולטאן דחה את בקשתו ואמר: "לא אוכל לוותר אפילו על חלק קטן מהממלכה הטורקית כי היא לא שייכת לי אלא שייכת לעם הטורקי. כל עוד אני חי, לא אסכים שיחלקו את הגוף שלנו, רק את גוויתנו יוכלו לחלק". על כן, קאן שהיה נתין הולנדי, מעשירי אירופה והבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי (Bankierskantoor van Lissa & Kann) ויזם ציוני נלהב, רכש על שמו כ-60 קרקעות עבור המתיישבים היהודים באחוזת בית. רכישה זו היא תחילתה של העיר תל אביב.
עלייה על הקרקע
- ערך מורחב – הגרלת המגרשים לאחוזת בית
ב-11 באפריל 1909 (כ' בניסן תרס"ט), אחרי קרוב לשלוש שנות עבודה רצופות במכשולים, הגשים ויס את ראשית חלומו, וביום זה התקבצו משפחות המייסדים על חולות האדמות הראשונות שנרכשו. ויס ערך את הגרלת המגרשים בין החברים באמצעות צדפים שאסף על שפת הים. לימים, נקבע יום זה כיום הקמתה של העיר תל אביב. באותו מקום חפר אחר-כך את באר המים הראשונה. כשהוחל בבנייה התרים ויס את הנדבן יעקב מוזר לצורך בניית הגימנסיה באחוזת בית.
בהיותו כהן ויו"ר הוועד, זכה ויס להשתתף בהנחת אבן הפינה של רבים מבנייניה הראשונים של אחוזת בית. כשבנה את ביתו שלו, ברחוב הרצל 2 (הבית הוכרז על ידי העירייה כבית לשימור א', שוחזר ב-1999) זכה להגשים את חלום האדריכלות הראשון שלו. הבית, מבנה לבנים עם עיטורים, עם חלונות מקושתים ועליית גג מכוסה ברעפים אפורים, בלט באחוזת בית בסגנונו המיוחד. הוא נבנה כולו בידיים עבריות. בעידודו של ויס, הקים דוד ארבר ביפו בית-חרושת ללבני מלט, וויס היה הראשון שבנה את ביתו בלבנים אלה. כך תמך ויס בתעשייה עברית, ששיחררה את הבונים מתלות בחומרי בניין ובפועלים ערבים. הרוב בנו את בתיהם בכורכר ובידי בנאים ערבים, כנהוג באותה תקופה.
ויס ניהל את האגודה קרוב לארבע שנים, מיום הווסד האגודה בשנת 1906 ועד לאחר שהסתיימה בנייתם של שישים הבתים הראשונים בשנת 1910, כאשר התפטר מתפקידו לאחר שחברי האגודה דחו את הצעתו להרחבת השכונה. ויס נשאר נאמן לתוכנית העיר שהציע ב"ישורון". הוא פעל להשגת ההלוואה מהקרן הקיימת, פיקח על יישור השטח על ידי המריצנים, עמד בראש ועד הבניין ופיקח על בניית הבתים ועל סלילת הרחובות. בחודש שבט ה'תר"ע (1910) כבר עמדו כשישים בתים על החולות ומשפחות המייסדים חגגו את הכניסה אליהם.
עם תום השלב הראשון, ב-21 במאי 1910, שונה שמה של אחוזת בית לתל אביב, על פי הצעתו של מנחם שינקין, לקרוא לעיר כשם התרגום העברי של נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", שפורסם שבע שנים לפני כן, ובו תיאר הרצל כיצד תיראה לדעתו המדינה היהודית לכשתקום.
בשנותיה הראשונות דמתה השכונה ליישוב קהילתי, עם תקנון וועדת קבלה.
גלריית תמונות
|
ראו גם
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל תל אביב-יפו |
קישורים חיצוניים
- אתר משפחות מייסדי תל אביב
- מפת חלוקת הקרקעות באחוזת בית
- אתר תל אביב שלי של חוקר תל אביב אילן שחורי
- מרדכי נאור ועמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: תל-אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, (עורך: מרדכי נאור), ירושלים יד יצחק בן צבי, 1984
- יוסף כץ, חברת 'אחוזת בית' 1906–1909 – הנחת היסודות להקמתה של תל אביב, קתדרה 33, אוקטובר 1984, עמ' 191-161
תל אביב-יפו | ||
---|---|---|
ערכים ראשיים | יפו • היסטוריה • תחבורה • אדריכלות • בנייה לגובה • רחובות ושדרות • רבעים • צפון תל אביב • דרום תל אביב | |
נושאים מרכזיים נוספים | יפו העתיקה • אחוזת בית • העיר הלבנה • חוף תל אביב • העירייה ומועצת העיר • סמל העיר | |
קטגוריה ראשית | פורטל תל אביב-יפו |
השכונות שקדמו לתל אביב | |
---|---|
|