אידו (שפה)

אידו

דוברים	1,000–5,000
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

אִידוֹ (Ido, באספרנטו: צאצא) היא שפה מתוכננת שמקורה באספרנטו, ותוכננה באופן דומה במטרה להיות שפת עזר בינלאומית לאנשים בעלי רקע מגוון. תכליתה להיות השפה השנייה של כל אדם לצד שפת האם שלו. בשביל להגיע לייעודה אידו תוכננה במיוחד כדי להיות יעילה וקלה ללימוד, היא סדירה מבחינה דקדוקית, אורתוגרפית ולקסיקוגרפית. אידו היא המוצלחת ביותר מבין השפות הרבות שנגזרו מאספרנטו, הנקראות Esperantidoj.

אידו נוצרה בשנת 1907 מתוך רצון לתקן פגמים באספרנטו, שפה שנוצרה עשרים שנים קודם לכן על מנת להקל על התקשורת הבינלאומית המתרחבת. שמה של השפה מקורו במילה באספרנטו ido: "צאצא", שכן השפה היא "צאצא" של שפת אספרנטו. לאחר היווצרותה, אידו זכתה לתמיכה מכמה אספרנטיסטים. אך פיצולים בתנועה ומלחמת העולם הראשונה הובילו לדעיכתה, ורק עם עליית האינטרנט היא חוותה פריחה מחודשת.

האלפבית של שפת אידו מורכב מאותן 26 אותיות כמו האלפבית האנגלי, ללא סימני הבחן. אידו שואבת את אוצר המילים שלה מאנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, לטינית, רוסית, ספרדית ופורטוגזית, והיא מובנת במידה רבה למי שלמד אספרנטו.

מספר יצירות ספרותיות תורגמו לאידו, ביניהן הנסיך הקטן, ספר תהילים והבשורה על-פי לוקאס. נכון לשנת 2000, היו כ-150 דוברי אידו בעולם, אם כי הערכות עדכניות יותר מציבות את מספר הדוברים קרוב יותר ל-1,000-5,000. בשנת 2020, לאידו היו 24 דוברים ילידיים בפינלנד.

היסטוריה

הרעיון של שפת עזר בינלאומית אינו חדש, ושפות מתוכננות אינן תופעה יחידאית. השפה המתוכננת הראשונה הידועה הייתה השפה המסתורית לינגוואה איגנוטה (Lingua ignota) שהמציאה הנזירה הילדגרד מבינגן במאה ה-12. הרעיון לא עורר עניין רב עד שנוצרה השפה וולאפיק ב-1879. וולאפיק הייתה פופולרית במשך זמן מה וככל הנראה צברה כמה אלפי דוברים, אך אספרנטו, שנוצרה כעשור לאחר מכן, ב-1887, עקפה אותה. כמה שפות אחרות, כמו לטינו סינוס פלקסיון (Latino sine Flexione) ואידיום ניוטרל (Idiom Neutral), נוצרו גם כן באותה תקופה. לאור ריבוי השפות שתכליתן לשמש שפת עזר בינלאומית הקים המתמטיקאי הצרפתי לואי קוטוראט את המשלחת לאימוץ שפת עזר בינלאומית שתבחר מבין השפות את הטובה ביותר.

לואי דה בופרונט, מפתחה של שפת אידו

משלחת זו הגישה בקשה רשמית לאיגוד האקדמיות הבינלאומי בווינה לבחור שפת עזר בינלאומית ולאשר אותה; הבקשה נדחתה במאי 1907. בעקבות זאת התכנסה המשלחת כוועדה בפריז באוקטובר 1907 כדי לדון באימוץ שפת עזר בינלאומית סטנדרטית. בין השפות שהועלו הייתה שפה חדשה שהוגשה בעילום שם ברגע האחרון (ולכן בניגוד לכללי הוועדה) תחת שם העט ido, המורכב מ-I.D ראשי התיבות של Internacia Delegacio, באספרנטו: המשלחת הבינלאומית, וסיומת שמות העצם באספרנטו: 'o'. בנוסף, משמעות המילה ido באספרנטו היא צאצא. "אידו" הציע לבצע כמה רפורמות נדרשות ומהותיות באספרנטו עד שהצעתו הפכה לשפה חדשה. בין הרפורמות: הסרת סימני ההבחן מהאותיות, ביטול הסופית "o" המחייבת ושינוי הסופית בלשון ברבים מ-j ל-i. הרפורמות אושרו על ידי נציגה של אספרנטו בוועדה, דה בופרונט.

הוועדה החליטה לאמץ את האספרנטו באופן עקרוני, אך עם הרפורמות שכתב "אידו". הוקמה ועדה קבועה כדי לוודא את יישום הרפורמות. "אידו" האנונימי, מחבר הצעת הרפורמה, התגלה מאוחר יותר כלא אחר מלואי דה בופרונט עצמו, נציגה של שפת האספרנטו בוועדה, שפעל בשיתוף פעולה עם לואי קוטוראט. תגלית זו הכעיסה את שאר חברי הוועדה שחשו מרומים ופגעה בלגיטימיות של ההצעה.

קונגרס אידו הבינלאומי בדסאו, גרמניה, בשנת 1922

ההערכה היא שכ-20% ממנהיגי האספרנטו ו-3-4% מהאספרנטיסטים הרגילים עברו לאידו בזמנו, אלא שמאז ואילך סבלה השפה משינויים מתמידים בשאיפה לשכלל ולשפר אותה, מה שבסופו של דבר גרם לדוברים לוותר על הניסיון ללמוד את השפה ולעמוד בקצב השינויים בה. למרות שיצירת אידו פיצלה את תנועת האספרנטו, הפילוג העניק לאספרנטיסטים הנותרים את החופש להתרכז בשימוש וקידום השפה שלהם כפי שהיא. במקביל, זה נתן לאידואיסטים חופש להמשיך לעבוד על השפה שלהם עוד כמה שנים לפני שהם מקדמים אותה באופן פעיל. איגוד ידידי השפה הבינלאומית הוקם יחד עם אקדמיית אידו כדי לעבוד על פרטי השפה החדשה.

קוטוראט, שהיה התומך המוביל של אידו, נהרג בתאונת דרכים ב-1914. תקרית זו יחד עם מלחמת העולם הראשונה, השעתה למעשה את פעילותה של אקדמיית אידו מ-1914 עד 1920. בשנת 1928 פרש התומך האינטלקטואלי הגדול של אידו, הבלשן הדני אוטו ג'ספרסן, לטובת השפה החדשה שיצר, נוביאל. תקריות אלו גרמו לנסיגה בפופולריות של השפה

פונולוגיה

לאידו יש חמש פונמות תנועתיות. האותיות e ו-ɛ ניתנות להחלפה בהתאם להעדפת הדובר, וכך גם o ו-ɔ. הרצפים האורתוגרפיים au ו-eu מציינים דיפתונגים בשורשי מילים אך לא כשהם נוצרים על ידי הלחם.

תנועות

	קדמית	אחורית
סגורה	i	u
בינונית	e ~ ɛ	o ~ ɔ
פתוחה	a

עיצורים

	שפתי		מכתשי		בתר-מכתשי		חיכי		וילוני		סדקי
אפי		m		n
סותם	p	b	t	d					k	ɡ
מחוכך			t͡s		t͡ʃ
חוכך	f	v	s	z	ʃ	ʒ					h
מקורב				l				j		w
מקיש				ɾ

כל המילים הרב-הברתיות מוטעמות בהברה הלפני-אחרונה למעט שמות פועל, המודגשים בהברה האחרונה, לפיכך: skolo kafeo ו-lernas עבור "בית ספר", "קפה" ו-"לומד", אבל irar savar ו-drinkar עבור "ללכת", "לדעת" ו-"לשתות".

אם i או u קודמים לתנועה אחרת, הזוג נחשב לחלק מאותה הברה בעת החלת כלל ההטעמה – כך radio, familio ו-manuo עבור "משפחה" "רדיו" ו-"יד", אלא אם שתי התנועות הן היחידות במילה כמו במילה ל"יום" dio.

אורתוגרפיה

אידו משתמשת באותן 26 אותיות כמו האלפבית האנגלי והאלפבית הלטיני הבסיסי של ISO עם שלושה דיגרפים וללא צירופי אותיות או סימני הבחן. כאשר הטבלה שלהלן מפרטת שתי הגיות, כל אחת מהן מקובלת לחלוטין.

הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הגייה
Aa	a	כהגיית פתח
Bb	b	כהגיית בי"ת
Cc	t͡s	כהגיית צד"י מודרנית
Dd	d	כהגיית דל"ת
Ee	e	כהגיית צירי
Ff	f	כהגיית פ"א רפה
Gg	g	כהגיית גימ"ל
Hh	h	כהגיית ה"א
Ii	i	כהגיית חיריק
Jj	ʒd͡ʒ	כהגיית זי"ן גרושה או כהגיית דל"ת וזי"ן גרושה צמודות
Kk	k	כהגיית קו"ף
Ll	l	כהגיית למ"ד
Mm	m	כהגיית מ"ם
Nn	n	כהגיית נו"ן
Oo	o ɔ	כהגיית חולם
Pp	p	כהגיית פ"א
Qq	k	כהגיית קו"ף
Rr	ɾ	כהגיית רי"ש מתגלגלת או לשונית
Ss	s	כהגיית סמ"ך
Tt	t	כהגיית ת"ו
Uu	u	כהגיית שורוק
Vv	v	כהגיית בי"ת רפה
Ww	w	כהגיית צמד ו"ו כמו במילה וושינגטון
Xx	ks gz	כהגיית קו"ף וסמ"ך צמודות או כהגיית גימ"ל וזי"ן צמודות
Yy	j	כהגיית יו"ד עיצורית
Zz	z	כהגיית זי"ן

הדיגרפים הם:

דיגרף	IPA	הגייה	אספרנטו
ch	t͡ʃ	כהגיית צד"י גרושה	ĉ
qu	kw kv	כהגיית קו"ף וצמד ו"ו, כמו במילה קוויבק	-
ש	ʃ	כהגיית שי"ן	ŝ

דקדוק

מילת היידוע באידו היא la והיא בלתי משתנה. כל מילה באוצר המילים של אידו מורכבת משורש ומסיומת דקדוקית. מילים אחרות יכולות להיווצר מאותה מילה על ידי החלפת הסיומת הדקדוקית, או על ידי הוספת תוספות מסוימות בין השורש לסיומת הדקדוקית.

חלק מהסיומות הדקדוקיות מוגדרות כך:

צורה דקדוקית	אידו	אספרנטו		עברית
שם עצם יחיד	-o (libro)	-o (libro)		- (ספר)
שם עצם ברבים	-i (libri)	-oj (libroj)		-ים (ספרים)
שם תואר	-a(ofta)	-a, -aj (ofta, oftaj)		- (נפוץ)
תואר הפועל	-e (ofte)	-e (ofte)		- (באופן נפוץ)
שם הפועל בזמן עבר	-ir (irir)	-inti (irinti)	-i (iri)	- (ללכת)
שם הפועל בזמן הווה	-ar (irar)	- anti (iranti)
שם הפועל בזמן עתיד	-or (iror)	-onti (ironti)
עבר	-is (iris)	-is (iris)		- (הלך/הלכה/הלכו)
הווה	-as (iras)	-as (iras)		- (הולך/הולכת/הולכים)
עתיד	-os (iros)	-os (iros)		- (ילך/תלך/ילכו)
ציווי	-ez (irez)	-u (iru)		- (לך/לכי/לכו)
מותנה	-us (irus)	-us (irus)		-

רובן של הסיומות הדקדוקיות האלו זהות לאספרנטו מלבד ir, i ar, or ו-ez. אספרנטו מסמנת את שמות העצם ברבים בסיומת-j (כך ששמות רבים מסתיימים ב-oj), משתמשת ב-i עבור שמות פועל, ומשתמשת ב-u עבור צורת הציווי. לעומתה, באידו שמות העצם ברבים מסומנים בסיומת הקצרה יותר-i, ולכן שמות פועל מסומנים ב-r (וב-a, i או o בהתאם לנטיית הזמן), כך גם צורת הציווי מסומנת בסיומת המובחנת יותר ez.

לשתי השפות יש את אותם כללים דקדוקיים לגבי שמות עצם (מסתיימים ב-o), שמות תואר (מסתיימים ב-a) והיבטים רבים. בשתי השפות ניתן לראות קשר ישיר בין המילים multa "הרבה" ו-multo "רוב" דרך החלפת סיומת שמות התואר a ב-o בשביל להפוך את המילה לשם עצם, או להפך. פעלים באספרנטו ובאידו אינם משתנים בהתאם לאדם, למספר או למין; הסיומות as,is ו-os מתאימות בין אם הנושא הוא אני, אתה, הוא, היא, הם או כל דבר אחר.

כמה הבדלים מינוריים כוללים את הסרת הריבוי של התואר, ושינוי ברבים מ-j המוצמד אל סוף המילה להחלפה סינתטית של הסופית-o ב-i. לפיכך, באספרנטו belaj hundoj ("כלבים יפים") הופך באידו ל-bela hundi', וכך נמשכת המגמה של היעדר התאם דקדוקי מחייב במשפט.

הבדלים גדולים יותר נוצרים, עם זאת, בדרך גזירתן של מילים רבות. לדוגמה, באספרנטו, שם העצם krono פירושו "כתר", ועל ידי החלפת ה-o ב-i גוזרים את הפועל kroni "להכתיר". עם זאת, אם היו מתחילים עם הפועל kroni, "להכתיר", ומחליפים את ה-i ב-o על מנת ליצור שם עצם, המשמעות המתקבלת לא תהיה "הכתרה", אלא ה"כתר" המקורי. הסיבה לכך היא שהשורש kron הוא מטבעו שם עצם. כדי לקבל את שם הפעולה, יש צורך להשתמש בסיומת המיוחדת - ado. אם כן, בשביל להטות נכון שורשים יש לדעת לאיזה חלק מחלקי הדיבר שייך כל שורש אספרנטו.

לוגו של העיתון אידו: כתב עת להפצה ותרגול של השפה הבינלאומית

אידו פתרה בעיה זו בכך שהציגה מספר סיומות בניסיון להבהיר את המורפולוגיה של מילה נתונה, כך שאין צורך לשנן את חלק הדיבר של השורש המקורי. לדוגמה במקרה של המילה krono "כתר", מתווספת הסיומת - izar "לכסות עם" כדי ליצור את הפועל kronizar "להכתיר". מפועל זה ניתן להסיר את הסיומת-ar ולהחליף אותה ב-o, וכך ליצור את המילה kronizo "הכתרה". על ידי חסימת האפשרות להטיה ישירה של שם עצם לפועל, כמו באספרנטו, ניתן לזהות שורשים באידו ללא צורך לשנן אותם.

עבור המילה השימושית "להיות", שמוצבת לפני כל תואר, אידו מאפשרת או esas או קיצור נוח של המילה, es בזמן הווה; עם זאת, יש להשתמש בצורות המלאות לזמן עבר esis וזמן עתיד esos. שמות תואר מושווים באידו באמצעות המילים plu = יותר, maxim = הכי הרבה, min = פחות, miniim = הכי פחות, kam = מאשר/כמו.

קיימות באידו שלוש קטגוריות של תואר הפועל: הפשוט, הנגזר והמורכב. תוארי הפועל הפשוטים אינם צריכים סיומות מיוחדות, למשל: tre = מאוד, tro = יותר מידי, olim = קודם, nun = עכשיו, nur = רק. לתוארי הפועל הנגזרים והמורכבים, שאינם במקור כאלה אלא נגזרים משמות עצם, תארים ופעלים, יש את הסיומת -e.

אספרנטו מושפעת מסמנטיקה ופונולוגיה סלאבית, ואילו אידו תואמת יותר ממנה לשפות הרומאניות.

תחביר

סדר המילים של אידו זהה ברובו לעברית ( נושא–נשוא–מושא ), ולכן המשפט Me iras al la skolo זהה למשפט "אני הולך לבית הספר", הן במשמעות והן בסדר המילים. עם זאת, ישנם כמה הבדלים אחרים:

• שמות תואר יכולים לעקוב אחר שם העצם כמו בעברית, או להקדים את שם העצם כמו באנגלית. לפיכך, Me havas la libro blua ו-Me havas la blua libro אומר אותו דבר, "יש לי ספר כחול".
• לאידו יש את הסיומת -n. בניגוד לאספרנטו, סיומת זו נדרשת רק כאשר מושא המשפט אינו ברור, למשל כאשר לא עוקבים אחר סדר המילים נושא-נשוא-מושא. לפיכך, גם La blua libron me havas אומר אותו דבר.

בדומה לעברית, לעומת אנגלית, השלילה באידו מתבצעת פשוט על ידי הוספת ne לפני הפועל: Me ne iras al la skolo פירושו "אני לא הולך לבית הספר". אופן ביצוע השלילה גם לא משתנה בהתאם לגופו של הנושא או בהתאם לנטיית הזמן של הפועל.

כינויי גוף

כינויי הגוף של אידו תוקנו כדי שיהיו קלים יותר להבחנה בשמיעה מאלו של אספרנטו, בה כולם מסתיימים ב-i. במיוחד כינויי הגוף בגוף ראשון יחיד ורבים mi ו-ni עשויים להישמע דומה, אז לאידו יש me (מֵה) ו-ni במקום זאת. אידו גם מבחינה בין כינויים אינטימיים ( tu ) לפורמליים ( vu ) בגוף שני יחיד. יתר על כן, לאידו יש כינוי גוף שלישי פאן-מגדרי, lu (שיכול לשמש כ"הוא", "היא", או "זה", בהתאם להקשר) בנוסף לזכר il, נקבה el, וכינוי גוף שלישי נייטרלי ol.

כינויי גוף

	יחיד							רבים						רפלקסיבי	סְתָמִי
	ראשון	שני		שלישי				ראשון	שני	שלישי
		אינטימי	רשמי	זכר	נקבה	נייטרלי	פאן-מגדרי			זכר	נקבה	נייטרלי	פאן-מגדרי
אידו	me	tu	vu	il(u)	el(u)	ol(u)	lu	ni	vi	ili	eli	oli	li	su	on(u)
אספרנטו	mi	ci¹	vi¹	li	si	ĝi	ĝi/ri²	ni	vi		iŝi²	iĝi²	ili/iri²	si	oni
עברית	אני	אתה	אתה	הוא	היא	זה	הם/זה	אנחנו	אתם	הם	הן		הם	עצמו	אתה/הם

1. ci, למרות שמבחינה טכנית הצורה המוכרת של המילה "אתה" באספרנטו, משמשת לעיתים רחוקות. ממציא האספרנטו עצמו לא כלל את הכינוי בספר הראשון על אספרנטו ורק אחר כך בעל כורחו; מאוחר יותר הוא המליץ לא להשתמש ב - ci מכיוון שלתרבויות שונות יש מסורות סותרות לגבי השימוש בצורות המוכרות והצורניות של "אתה".
2. ri, iŝi, iĝi ובהרחבה iri הם ניאולוגים מוצעים והם נדירים, אך עדיין משתמשים בהם אם כי לעיתים רחוקות.

כינוי הגוף ol, כמו it באנגלית ו-ĝi באספרנטו, אינו מוגבל לחפצים דוממים בעברית, אלא ניתן להשתמש בו "עבור ישויות שהמין שלהן אינו מוגדר: תינוקות, ילדים, בני אדם, נוער, זקנים, אנשים, יחידים, בהמות, חתולים, וכדומה."

מילות שאלה

באידו מילות השאלה היחס והתשובה קשורות זו לזו כדי שיהיה קל לזכור אותן, הן נוצרות באמצעות שילוב מילים שלימות והחלפת הסיומת של המילה באופן הנדרש, עם כמה אי סדרים כדי ליצור הבחנה.

		מילת שאלה או יחס	תשובה מסוימת	תשובה סתמית	תשובה לא מוגדרת	תשובה שלילית	תשובה כללית
		qua, ∅	ita, ∅	ula, ∅	irga	nula	omna
גוף יחיד	-u	qua מי	ita ההוא 1	ulu מישהו	irgu איש כלשהו	nulu אף אחד	omnu כל אחד
גוף רבים	-i	qui מי	iti 1 ההם	uli מישהם	irgi אנשים כלשהם	nuli אף אחד מהם	omni כולם
דָבָר	-o	quo מה	ito 1 זה	ulo משהו	irgo דבר כלשהו	nulo שום דבר	omno כל דבר
תוֹאַר	-a	qua איזה	ita 1 זה	ula איזשהו	irga איזשהו	nula אף אחד	omna כל אחד
מֵנִיעַ	pro	pro que למה	pro to בגלל ש	pro ulo מסיבה כלשהי	pro irgo מסיבה כלשהי	pro nulo בלי סיבה	pro omno מכל סיבה
מקום	loke	ube איפה	ibe שם	ulaloke היכנשהו	irgaloke במקום כלשהו	nulaloke בשום מקום	omnaloke בכל מקום
זְמַן	tempe	kande מתי	lore אז	ulatempe 2 מתישהו	irgatempe בזמן כלשהו	nulatempe 2 אף פעם	sempre3 תמיד
איכות	-a, speca	quala איזה סוג	tala כזה סוג	ulaspeca 2 איזשהו סוג	irgaspeca מסוג כלשהו	nulaspeca 2 משום סוג	omnaspeca כל סוג
אופן, דרך	-e, maniere	quale איך	tale כך	ule, ulamaniere 2 איכשהו	irge, irgamaniere בדרך כלשהי	nule, nulamaniere 2 בשום דרך	omne, omnamaniere בכל דרך
כמות (תואר)	quanta	quanta כמה	tanta בכמות כזו	kelka כמות כלשהי	irgaquanta כמות כלשהי	nulaquanta כלום	omnaquanta כל הכמות
כמות (שם עצם)	quanto	quanto כמה	tanto מספר כזה	kelko מספר כלשהו	irga quanto 4 מספר כלשהו	nula quanto 4 אף לא אחד	la tota quanto 4 כל המספר

1. ניתן להשמיט את ה - i התחילית: ta, to, ti, ta.
2. אפשר להשמיט את הa האמצעית: ultempe, nultempe, ulspeca, nulspeca, ulmaniere, nulmaniere.
3. omnatempe נכון ושמיש, אבל semper היא המילה בפועל.
4. במקום irga quanto, nula quanto ו-la totala quanto אומרים בדרך כלל irgo, nulo ו-omno.

שאלות כן/לא נוצרות על ידי הוספת המילית ka בתחילת השאלה. "אני הולך לבית הספר" Me iras al la skolo הופך ל-Ka me iras al la skolo? "האם אני הולך לבית הספר?. ניתן להציב ka גם לפני שם עצם ללא פועל כדי ליצור שאלה פשוטה, ka mark? יכול לבטא, "אתה מארק?", "זה מארק?", "האם אתה מתכוון למארק?" בהתאם להקשר.

יצירת הלחמים

יצירת הלחמים באידו כפופה לכללים נוקשים יותר מאשר באספרנטו, במיוחד ביצירת שמות עצם, תארים ופעלים משורש מחלק דיבר אחר. עקרון ההפיכות מניח שלכל הלחם, תקף כלל הפירוק המתאים.

לפיכך, בעוד באספרנטו שם תואר, למשל papera, שנוצר באמצעות שם העצם papero, יכול לבטא גם תכונה (papera enciklopedio "אנציקלופדיה עשויה מנייר") וגם יחס ( papera fabriko "מפעל לייצור נייר"), אידו תבחין בתכונה papera ("מנייר" ) ו-paperala ("ייצור נייר").

לפי קלוד פירון, כמה שינויים שהביאה אידו הם בפועל בלתי אפשריים לשימוש והורסים את התבטאות הספונטנית:

אידו מציגה, ברמה הלשונית, חסרונות נוספים מהם הצליחה אספרנטו להימנע, אבל אין לי מסמכים בהישג יד שיאפשרו לי להמשיך ולפרט. למשל, אם אני זוכר נכון, לאספרנטו יש רק את הסיומת -igi *, לעידו יש כמה: * -ifar *, * -izar *, * -igar *, אשר תואמים דקויות שנועדו להבהיר את השפה, אך מעכבות, בפועל, את הביטוי הטבעי.

— קלוד פירון - תקשורת, שפות, אספרנטו

אוצר מילים

אוצר המילים של אידו נגזר מצרפתית, איטלקית, ספרדית, אנגלית, גרמנית ורוסית. ביסוס אוצר המילים על שפות נרחבות ושונות נועד לעשות את אידו קלה ככל האפשר ללימוד בשביל המספר הגדול ביותר של אנשים. בשלב מוקדם, נותחו 5,371 שורשי מילות האידו הראשונות בהשוואה לאוצר המילים של שש שפות המקור, ונמצאה התוצאה הבאה:

• 2024 שורשים (38%) משותפים ל-6 שפות
• 942 שורשים (17%) משותפים ל-5 שפות
• 1111 שורשים (21%) משותפים ל-4 שפות
• 585 שורשים (11%) משותפים ל-3 שפות
• 454 שורשים (8%) משותפים ל-2 שפות
• 255 שורשים (5%) משותפיםלשפה אחת

ניתוח אחר הראה כי:

• 4880 שורשים (91%) נמצאים בצרפתית
• 4454 שורשים (83%) נמצאים באיטלקית
• 4237 שורשים (79%) נמצאים בספרדית
• 4219 שורשים (79%) נמצאים באנגלית
• 3302 שורשים (61%) נמצאים בגרמנית
• 2821 שורשים (52%) נמצאים ברוסית

טבלת השוואה לדוגמה בין אוצר המילים של אידו לשש שפות המקור שלה, בנוסף לאספרנטו ולטינית:

Ido	French	Italian		Spanish		English		German		Russian		Esperanto	Latin
bona טוב	bon	buono		bueno		good	bonus	gut	Bonus	khoroshiy	(хороший)	bona	bonum
donar לתת	donner	dare	donare	dar	donar	give	donate	geben		dat, darit	(дать) (дарить)	doni	dare
filtrar לסנן	filtrer	filtrare		filtrar		filter		filtern		filtrovat	(фильтровать)	filtri	spargere
gardeno גינה	jardin	giardino		jardín		garden		Garten		sad	(caд)	ĝardeno	hortum
kavalo סוס	cheval	cavallo		caballo		horse	cavalry	Pferd	Kavallerie	loshad, kobyla	(лошадь, кобыла)	ĉevalo	equum, caballus
maro ים	mer	mare		mar		sea	marine	Meer		more	(море)	maro	mare
naciono אומה	nation	nazione		nación		nation		Nation		natsija	(нация)	nacio	gentem, natio
studiar ללמוד	étudier	studiare		estudiar		study		studieren		izuchat	(изучать)	studi	studere
yuna צעיר	jeune	giovane		joven		young	juvenile	jung		yunyi, molodoy	(юный, молодой)	juna	iuvenis

אוצר המילים של אידו נוצר לרוב באמצעות מספר תחיליות וסיומות רשמיות שמשנות את משמעות המילה. דבר זה מאפשר למשתמש לקחת מילים קיימות ולשנות אותן ליצירת תחדישים בעת הצורך, ומאפשר טווח רחב של ביטוי ללא צורך בלימוד אוצר מילים חדש. למרות שמספרן של התחיליות והסיומות גדול מכדי להיכלל במאמר אחד, הנה כמה דוגמאות כוללות:

• סיומת ההקטנה et. כך domo(בית) הופך ל-dometo (בקתה), ו-libro (ספר) הופך ל-libreto (סיפור קצר).
• סיומת ההנמכה - ach. כך domo הופך ל-domacho (חורבה), ו-libro הופך ל-libracho (ספרות זבל)
• תחילית ההיפוך retro. כך Irar (ללכת) הופך ל-retroirar (ללכת אחורנית) ו-venar (לבוא) הופך ל-retrovenar (לחזור).

מילה חדשה יכולה גם להיווצר דרך שאילה משש שפות המקור. אך אם ניתן ליצור את המילה, תוך הוספת מוספיות, באמצעות אוצר המילים שכבר קיים בשפה אז היא תאומץ בדרך כלל ללא צורך ביבוא שורש זר חדש. כגון wikipedio עבור ויקיפדיה, המורכבת מ-wiki + enciklopedio עבור אנציקלופדיה. המילה alternatoro (גנרטור) למשל אומצה ב-1926, ככל הנראה בגלל שחמש מתוך שש שפות המקור השתמשו ברובן באותו כתיב עבור המילה, ומכיוון שהיא הייתה ארוכה מספיק כדי להימנע מהתנגשות במילים אחרות באוצר המילים הקיים. אימוץ מילה נעשה בהסכמה, ולאחר מכן המילה תהפוך לרשמית על ידי האיגוד. יש להקפיד גם להימנע ממילים הומונימיות במידת האפשר, ובדרך כלל מילה חדשה עוברת דיון כלשהו לפני שהיא מאומצת. מילים זרות בעלות משמעות מוגבלת שספק אם ישמשו אי פעם בחיי היומיום (כגון intifada (אינתיפאדה), המתייחסת לסכסוך הישראלי-פלסטיני בלבד) נותרות לרוב בלי מוספיות ונכתבות בכתב נטוי.

אידו, בניגוד לאספרנטו, איננה מניחה את המין הזכרי כברירת מחדל. לדוגמה, אידו אינה גוזרת את המילה ל"מלצרית" על ידי הוספת סיומת נקבה ל"מלצר", כפי שעושה אספרנטו. במקום זאת, כל המילים באידו מוגדרות כנייטרליות דקדוקית, ושתי סיומות שונות גוזרות מילים זכר ונקבה מהשורש, לפיכך: servisto למלצר משני המינים, servistulo למלצר זכר, servistino למלצרית. לכלל זה יש רק שני חריגים: ראשית, patro עבור "אבא", matro עבור "אמא", genitoro עבור "הורה". ושנית, viro עבור "איש", muliero עבור "אישה", adulto עבור "מבוגר".

תנועת אידו

ספרות ופרסומים

לאידו יש מספר פרסומים שניתן להירשם אליהם או להוריד בחינם ברוב המקרים. Kuriero Internaciona הוא מגזין המופק בצרפת מדי כמה חודשים עם מגוון נושאים. Adavane! הוא מגזין המופק על ידי אגודת אידו הספרדית מדי חודשיים ובו מגוון נושאים, וכן כמה עשרות עמודי תרגול מתורגמים משפות אחרות. Progreso הוא הביטאון הרשמי של תנועת אידו וקיים מאז הקמת התנועה ב-1908. ניתן למצוא אתרים נוספים עם סיפורים, אגדות או פתגמים שונים יחד עם מספר ספרי תנ"ך שתורגמו לאידו בקנה מידה קטן יותר. באתר publikaji יש כמה הסכתים באידו יחד עם שירים שונים וחומרים מוקלטים אחרים.

ויקיפדיה כוללת מהדורה בשפת אידו (המכונה באידו בשם Wikipedio ); בינואר 2012 זו הייתה הוויקיפדיה ה-81 בדירוג הפופולריות.

סמלים

Ido-Stelo

כוכב אידו או כוכב ז'נקו הוא הסמל העיקרי של אידו. זהו כוכב בעל שש קצוות, כאשר הנקודות מייצגות את שש שפות המקור של אידו: אנגלית, צרפתית, איטלקית, גרמנית, ספרדית ורוסית. לחלופין, שש הנקודות מייצגות את שש היבשות (למעט אנטארקטיקה). הסמל היה במקור כוכב לבן בעל שש קצוות על רקע כחול עגול, המורכב משני משולשים שווי צלעות קונצנטריים, כאשר אחד מתהפך אנכית. עם זאת, זה השתנה עד מהרה בשל הדמיון למגן דוד, שכן על שפת עזר בינלאומית להיות נייטרלית מבחינה דתית.

לאחר חיפוש אחר סמל חדש מתאים, החליטו באקדמיה של אידו על הסמל הנוכחי, שנוצר על ידי המזכיר שלהם, פול פון ז'נקו (ומכאן השם החלופי כוכב ינקו). כוכב-אידו הנוכחי הוא משושה איזוטוקסלי קעור, עם משולש שווה-צלעות מתהפך במאונך מעליו.

כנסים בינלאומיים

ULI מארגנת כנסים של אידו מדי שנה, בעיקר במדינות אירופה, הכנסים כוללים שילוב של תיירות עבודה ולמידה.  

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אידו בוויקישיתוף

• אידו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• השפה הבינלאומית אידו
• איגוד השפה הבינלאומית אידו (באידו)
• אידו: שפה מודרנית
• קרן IDO לחקר השפה לזכרו של Hellmut Röhnish
• ההיסטוריה של אידו על ידי אוטו ג'ספרסן
• תולדות אידו על ידי הנרי ג'ייקוב
• אידו לכולם – קורס אנגלית ללימוד אידו
• ספריית אידו מקוונת (באידו)
• דוגמאות לביטויים באידו

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37206803אידו (שפה)