איחוד הישיבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איחוד הישיבות באר"י הוא ארגון המאגד ישיבות מחוגי "היישוב הישן" וקהילות העדה החרדית[1][2] ומייצג אותן מול הרשויות השונות, כארגון מקביל לועד הישיבות בארץ ישראל. הארגון הוקם בשנת תש"ד טרם קום המדינה בנשיאותו של רבי יוסף צבי דושינסקי רבה של ירושלים, במטרה לסדר את פטורם של בני הישיבות הנמנות על האיחוד משירות צבאי. עם חקיקת התיקון לחוק הגיוס[3] בשנת 2014 שקובע יעדי גיוס שנתיים לציבור החרדי, חזר איחוד הישיבות להיות פעיל בנושא בעידוד גאב"ד העדה החרדית רבי יצחק טוביה וייס ונרשם כעמותה.

ייסוד והיסטוריה

הארגון נוסד בשנת תש"ד ע"י רבי יוסף צבי דושינסקי רבה של העיר, שראה צורך קיומי באיחוד כלל הישיבות ומוסדות התורה של היישוב הישן תחת ארגון גג אחד, הצורך נובע מהתארגנות גופים לאומיים בארץ ישראל, טרום קום המדינה, המתגבשים ככוח צבאי לוחם מול צבאות הערבים. דרישתם של הלוחמים בארגוני ההגנה אצ"ל ולח"י היתה לכפות אף על בני הציבור החרדי להשתתף במערך הלוחם. העדה החרדית שדגלה אידיאולוגית בהתנגדות להקמת המדינה והעדפת שלום עם הערבים, לא הסכימה להתערב במלחמה.

בכדי להסדיר את הענין מול כלל הגורמים, החליט הרב יוסף צבי דושינסקי לייסד את 'איחוד הישיבות' שיאגד את המוסדות החרדיים מחוגי העדה החרדית, וידאג להסדיר להם פטור משירות צבאי כל דהו.

בין הגורמים שהיו מעורבים בקביעות בהסדרת פטורם של בני הישיבות ניתן למצוא את לשכת הרב הרצוג ששמות התלמידים בישיבות המיוצגות ע"י 'איחוד הישיבות' הועברו דרכה לידי גורמי הצבא על מנת לפוטרם משירות צבאי. ברשימה משנת תש"ו ניתן למצוא מאות בחורים שעלו מארצות הניכר ללמוד בישיבות כשאיחוד הישיבות דורש לכלול אותם ברשימת הפטורים[4].

אף לאחר קום המדינה המשיך האיחוד בייצוג ישיבות מחוגי העדה החרדית, כשבראשו עמד הרב אליהו זלוטניק ולצידו הרב הלל שלזינגר. החלטות הארגון היו מובאות להכרעת רבני הבד"ץ העדה החרדית שאישרו אותם, ביניהם הראב"ד הרב פנחס אפשטיין, הרב ישראל יצחק רייזמן והרב דוד הלוי יונגרייז.

משנת תש"ל, עמד בראש הארגון הרב דוד אייכלר, יו"ר העדה החרדית, עד לפטירתו.

תחומי פעילות

בשנים האחרונות עם החרפת נסיונות השלטון לגיוס בני הציבור החרדי לצבא באמצעות יעדים ופיתויים כלכליים (ע"י התיקונים לחוק הגיוס שנוספו ביוזמת ממשלת נתניהו השלישית והרביעית ופסיקות הבג"ץ האקטיביות בנושא זה. במיוחד פסיקת בג"ץ האחרונה הדורשת עיגון בחוק של חובת גיוס כללי ונרחב של הציבור החרדי כולו[5]), חזר איחוד הישיבות לפעילות יוזמת בנושא חוק הגיוס לצה"ל בעידוד גאב"ד העדה החרדית רבי יצחק טוביה וייס, ופועל מטעם ארגון מרכז ההצלה לסיוע וייצוג ישיבות ובחורים שמתקשים באישור מעמדם.

בשנת 2017 הקימו ראשי הארגון את עמותת 'איחוד הישיבות' כדי לייעל את הפעילות[6], וכמו כן נחנכו משרדי הארגון ברחוב מלאכי בסמיכות מקום למשרדי 'ועד הישיבות', את המשרדים חנכו פטרוני הארגון גאב"ד העדה החרדית רבי יצחק טוביה וויס והרב יעקב מאיר שכטר. רבים ראו בבחירת רחוב מלאכי כמקום פעילות המשרדים התרסה מכוונת מול פעילות 'ועד הישיבות' שכנגדו עתר איחוד הישיבות[7].

איחוד הישיבות בבג"ץ

במסגרת מטרותיו פועל האיחוד לבסס את מעמד הפטור מגיוס של ישיבות וכוללים, ואת מעמדם הפרטי של בני הישיבות רבים הפונים אליו. מהכלים המרכזיים המשמשים את 'איחוד הישיבות' לקידום מטרותיו הם שורת עתירות מנהליות שהגיש לבג"ץ, נוכח טענותיו על ליקויים משפטיים רבים בחוק שירות הבטחון, ובעיות משפטיות, לטענתו, בקודי ההתנהלות של רשויות הגיוס. חלק מעתירותיו הוכתרו בהצלחה כאשר הבג"ץ הורה על שינויים מבניים בהתנהלות הנוכחית, וחלקן עודן נידונות בבג"ץ.

בשנת 2017 יזם איחוד הישיבות עתירה לבג"ץ, נגד וועד הישיבות על כך שמהווה גורם יחיד ומונופוליסטי המאשר ופוסל לפי ראות עיניו את מעמדן של ישיבות שתלמידיהן פטורים מגיוס לצה"ל. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס לעתירה בחוות דעת מיוחדת לממשלה מיום 01/07/2018, בה הוא מכיר בבעייתיות המציאות הנוכחית והצורך לתקנה בגוף החוק המתגבש[8], בחוו"ד היועמ"ש הוא מסביר כי "יש קושי בכך שזכותו של היחיד לקבל או שלא לקבל דחיית שירות, תלויה בשאלה באיזה מוסד פרטי יבחר ללמוד (דווקא בכזה שרשום בועד הישיבות); וקושי נוסף בכך שסמכות שר הביטחון לקבוע את רשימת הישיבות כרורכה בהמלצה של גוף פרטי בעל עניין... סוגיה זו התעוררה והתחדדה בעתירות שהוגשו בשנה האחרונה", משכך ממליץ היועמ"ש "לשקול לבטל את אזכורו כגוף ממליץ של הגוף הפרטי "ועד הישיבות" בחקיקה הראשית".

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0