אייזק ווקר
![]() | |||||
לידה |
2 בנובמבר 1815 וילינג, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
29 במרץ 1872 (בגיל 56) מילווקי, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | Forest Home Cemetery | ||||
מדינה |
![]() | ||||
מפלגה |
![]() | ||||
| |||||
| |||||
|
אייזק פיג'ן ווקר (באנגלית: Isaac Pigeon Walker; 2 בנובמבר 1815 – 29 במרץ 1872) היה עורך דין אמריקאי, פוליטיקאי חבר המפלגה הדמוקרטית וחלוץ בוויסקונסין. הוא היה בין הסנאטורים הראשונים של מדינת ויסקונסין, וכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית בין 1848 ל־1855. בסנאט נודע בעיקר כתומך נלהב ברפורמות רדיקליות בחלוקת קרקעות – רעיונותיו הפכו מאוחר יותר לבסיס חוק ההתיישבות (Homestead Act) משנת 1862.
אולם הקריירה הפוליטית שלו נקטעה מוקדם בשל הוויכוחים הקשים סביב סוגיית העבדות ערב מלחמת האזרחים. אף שהתנגד באופן אישי לעבדות, תמך בפשרה בנוגע לשטחים החדשים שהועברו לממשל האמריקאי בעקבות מלחמת ארצות הברית–מקסיקו – צעד שעורר זעם עצום בקרב בוחריו המתנגדים לעבדות בוויסקונסין.
ביוגרפיה
ראשית חייו באילינוי
ווקר נולד ב-2 בנובמבר 1815 בווילינג, כיום בווירג'יניה המערבית (אז חלק מווירג'יניה). בילדותו עברה משפחתו לשואניטאון שבאילינוי, ושם גדל והתחנך. בבגרותו עבר לדנוויל, אילינוי, עבד כפקיד בחנות ולמד משפטים במשרדו של סמואל מק'רוברטס. בשנת 1834 הוסמך לעריכת דין והפך לשותף זוטר של מק'רוברטס.
במקביל החל בפעילות פוליטית במפלגה הדמוקרטית. ב־1838, בגיל 23 בלבד, נבחר לבית הנבחרים של אילינוי. ב־1840 שימש כאחד מהאלקטורים הדמוקרטיים לנשיאות והצביע עבור מרטין ואן ביורן, שניצח באילינוי אך הפסיד בבחירות הכלליות.
כאשר ב-1841 נבחר מק'רוברטס לסנאט של ארצות הברית, הוא הוריש לו את כל משרד עורכי הדין שלו.
קריירה בוויסקונסין
בדצמבר 1841 עבר ווקר לוויסקונסין בעקבות אחיו, ג'ורג' ה. ווקר, ממייסדי העיר מילווקי. הוא הפך במהרה לאחד מעורכי הדין הפעילים ביותר בטריטוריה. הוא התבלט כמי שדגל בהענקת זכויות בחירה גם למהגרים שאינם אזרחים, דבר שמשך תמיכה רבה מקרב קהילות המהגרים. ב־1846 נבחר לשופט לענייני ירושה במחוז מילווקי, ובמקביל פעל למען חוקה למדינה החדשה – החוקה הראשונה נדחתה במשאל עם.
ב־1847 נבחר לבית הנבחרים של טריטוריית ויסקונסין ואף שימש יו"ר הבית. החוקה השנייה אושרה ב־1848, וויסקונסין צורפה לאיחוד.
חבר הסנאט של ארצות הברית
עם קבלת המדינה לאיחוד, נבחר ווקר לסנאט יחד עם הנרי דודג'. ווקר נחשב דמוקרט "מתקדם" יותר מדודג'. הוא נאלץ להתמודד מיד עם סוגיית העבדות בעקבות מלחמת ארצות הברית–מקסיקו – והצעת וילמוט, שביקשה למנוע התפשטות העבדות לשטחים החדשים. ווקר התנגד אישית לעבדות, אך חיפש פשרות עם הדרומיים.
כאשר הציע ב־1849 פשרה שתאפשר לנשיא לשלוט בכל השטחים שהשתייכו בעבר למקסיקו ללא מגבלה על עבדות, התעוררה סערה אדירה. אפילו המחוקקים של ויסקונסין – כולל דמוקרטים – הצביעו על קריאה רשמית שיתפטר. ווקר טען שפעל כך מחשש שקליפורניה תפרוש ותהפוך למדינה עצמאית. לבסוף, אומצה פשרה אחרת: קליפורניה הצטרפה כמדינה ללא עבדות, והמשבר נרגע חלקית.
ווקר המשיך להיאבק למען רפורמות בקרקעות, נאם נגד עבדות החוב[1] של פועלים ילידים בקליפורניה, ואף הוזכר כמועמד אפשרי לנשיאות בבחירות 1852 מטעם "הדמוקרטיה הצעירה". הוא גם דגל במדיניות חוץ אקטיבית יותר ותמך בתנועות דמוקרטיות באירופה, למשל בביקורו של לאיוש קושוט (מנהיג המרד ההונגרי).
בסופו של דבר, הקריירה שלו דעכה בשל פשרותיו בנושא העבדות. עם זאת, לקראת סוף כהונתו (1854) הצביע נגד חוק קנזס נברסקה ותמך שוב ברפורמות קרקעיות – שחלק מהן אומצו מאוחר יותר ב־1862.
אחרית חייו
לאחר שפרש מהסנאט, חזר למילווקי ורכש חווה גדולה. הוא התמודד שוב לסנאט המדינתי ב־1855, אך הפסיד. תרומתו העיקרית באותן שנים הייתה חשיפת שחיתויות הקשורות במענקי קרקעות לרכבות. בהמשך חזר בעיקר לעיסוקו כעורך דין, ונודע כסנגור מוכשר וכמומחה בדיני פטנטים. הוא תמך בפומבי באיחוד בתקופת מלחמת האזרחים, נאם בעד גיוס מתנדבים, ובבחירות 1864 אף תמך בנשיא לינקולן.
ווקר נפטר משבץ במילווקי ב־29 במרץ 1872, ונקבר בבית העלמין ההיסטורי Forest Home בעיר.
חיים אישיים
ווקר היה בנם של ג'ורג' ריינולדס ווקר ורבקה (לבית האמר). אחיו הבכור, ג'ורג' ה. ווקר, היה ממייסדי מילווקי וראש העיר החמישי שלה. האזור "Walker’s Point" בעיר קרוי על שמו.
אייזק נישא פעמיים – אשתו הראשונה נפטרה ב־1841, באותה שנה נישא בשנית לאליזבת הייסטינגס ויטני. נולדו להם שלושה ילדים, אך רק אחד שרד עד לבגרות.
קישורים חיצוניים
- אייזק ווקר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אייזק ווקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ מערכת שבה פועלים היו למעשה כלואים כלכלית אצל מעסיקים, בעיקר בתקופות ובאזורים שבהם לא הייתה הגנה חוקית או זכויות עובדים. הבעיה הייתה חמורה במיוחד עבור האינדיאנים בקליפורניה במאה ה־19, אחרי כיבוש קליפורניה על ידי ארצות הברית.
אייזק ווקר41861827Q576915