ג'יימס רוד דוליטל
![]() | |||||
לידה |
3 בינואר 1815 המפטון, ניו יורק, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
23 ביולי 1897 (בגיל 82) אדג'ווד, רוד איילנד, ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | Mound Cemetery | ||||
מדינה |
![]() | ||||
השכלה | מכללות הוברט וויליאם סמית' | ||||
מפלגה |
![]() ![]() ![]() | ||||
|
ג'יימס רוד דוליטל האב (באנגלית: James Rood Doolittle Sr.; 3 בינואר 1815 – 27 ביולי 1897) היה עורך דין, פוליטיקאי וחלוץ אמריקאי מוויסקונסין. הוא ייצג את מדינת ויסקונסין בסנאט של ארצות הברית במשך 12 שנים, מ־1857 עד 1869. בתקופת כהונתו בסנאט השתייך למפלגה הרפובליקנית ותמך בנחישות בממשלו של אברהם לינקולן במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. בין השנים 1861–1867 עמד בראש ועדת הסנאט לענייני אינדיאנים. בהמשך חייו הצטרף למפלגה הדמוקרטית, אך נכשל בניסיונו להיבחר כמושל ויסקונסין.
ביוגרפיה
ראשית חייו
דוליטל נולד ב-3 בינואר 1815 בעיירה המפטון שבניו יורק, והיה בנם של ראובן דוליטל ושרה רוד. הוא למד באקדמיה במידלברי, וב־1834 השלים את לימודיו בקולג' הוברט בז'נבה שבניו יורק. לאחר מכן למד משפטים והוסמך לעריכת דין ב־1837.
בתחילה פתח משרד עורכי דין ברוצ'סטר, ניו יורק, ולאחר מכן עבר לעיירה ורשה. בין השנים 1847–1850 כיהן כתובע מחוזי של מחוז ויומינג, ושירת גם כקולונל במיליציה של מדינת ניו יורק.
ב־1851 עבר לעיר רסין שבוויסקונסין, וב־1853 נבחר לשופט בבית המשפט המחוזי של ויסקונסין. בתקופת כהונתו דן בפרשת מדינת ויסקונסין נגד דייוויד מייברי (יולי 1855), שבסופה התרחש הלינץ' היחיד המתועד בהיסטוריה של מחוז רוק. הוא התפטר מתפקידו במרץ 1856.
כהונה בסנאט
עד ביטול פשרת מיזורי בשנת 1850 השתייך דוליטל למפלגה הדמוקרטית, אך לאחר מכן הצטרף למפלגה הרפובליקנית. הוא נבחר לסנאט מטעם ויסקונסין ב־1857 ושוב ב־1863. ב־1861 היה ציר בוועידת השלום בוושינגטון שניסתה למנוע את פרוץ מלחמת האזרחים.
במהלך כהונתו עמד בראש ועדת הסנאט לענייני אינדיאנים, והיה מהתומכים בחקירת פשיטת ג'ון בראון בהרפרס פרי. הוא אף הציע תיקון לחוקה שיאסור על פרישת מדינות מהאיחוד. בזמן המלחמה תמך במדיניותו של אברהם לינקולן ופעל לקידום האינטרסים של ויסקונסין בקונגרס.
ב־1865, במהלך פגרת הקיץ, יצא בראשות ועדה משותפת שחקרה את תנאי המחיה של שבטי הילידים ממערב למיסיסיפי. דוח הוועדה, מצב השבטים, פורסם בינואר 1867, אך שנים אחר כך נטען בעיתונות כי דוליטל ניסה לעכב את פרסומו מאחר שחשף שחיתות חמורה בקרב ספקי ציוד לשבטים.
דוליטל נטל חלק פעיל בדיונים על אמצעי המלחמה והשיקום, ותמיד הדגיש כי המדינות שפרשו מעולם לא חדלו להיות חלק מהאיחוד. עם זאת, התנגד נחרצות לתיקון ה־15 לחוקה, שסיפק זכות בחירה לשחורים, בטענה שכל מדינה צריכה לקבוע בעצמה את כללי ההצבעה.
אחרית חייו
לאחר שחדל לכהן בסנאט התמודד למשרת מושל ויסקונסין ב־1871 מטעם המפלגה הדמוקרטית אך הפסיד, ולאחר מכן פרש מהפוליטיקה.
הוא עבר לשיקגו, שם עסק בעריכת דין והמשיך להתגורר ברסין. לזמן קצר שימש נשיא בפועל של האוניברסיטה הישנה של שיקגו, ובמשך שנים לימד בבית הספר למשפטים שלה וכיהן במועצת הנאמנים.
במהלך הקריירה שלו שימש גם כנשיא ועידת האיחוד הלאומית בפילדלפיה (1866) וכנשיא הוועידה הדמוקרטית הלאומית בבולטימור (1872), שבה נבחר הוראס גרילי כמועמד לנשיאות.
דוליטל נפטר ממחלת כליות (מחלת ברייט) באדג'ווד שברוד איילנד, ב-27 ביולי 1897, ונקבר בבית העלמין מאונד ברסין, ויסקונסין.
חיים אישיים
ב־27 ביולי 1837 נשא לאישה את מרי לובינה קאטינג. לשניים נולדו ארבעה בנים ושתי בנות, ונישואיהם נמשכו 42 שנה עד פטירתה ב־1879. בנם, ג'יימס הבן, היה עורך דין בולט בשיקגו וכיהן כחבר מועצת החינוך של העיר במשך חמש שנים.
קישורים חיצוניים
- ג'יימס רוד דוליטל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'יימס רוד דוליטל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'יימס רוד דוליטל41861816Q1681056