אייזק סטיבנסון
![]() | |||||
לידה |
18 ביוני 1829 מחוז יורק, ניו ברנזוויק, קנדה הבריטית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
15 במרץ 1918 (בגיל 88) מרינט, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | Forest Home Cemetery | ||||
מדינה |
![]() | ||||
מפלגה |
![]() | ||||
חתימה |
![]() | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
|
אייזק סטיבנסון (באנגלית: Isaac Stephenson; 18 ביוני 1829 – 15 במרץ 1918) היה איש עסקים אמריקאי, פוליטיקאי חבר המפלגה הרפובליקנית ומחלוצי ויסקונסין. הוא ייצג את ויסקונסין כחבר הסנאט של ארצות הברית בשנים 1907–1915, וכיהן גם שלוש קדנציות בבית הנבחרים של ארצות הברית (1883–1889). סטיבנסון היה תומך כלכלי חשוב של מנהיג התנועה הפרוגרסיבית בוויסקונסין, רוברט לה פולט, כאשר התמודד לראשונה למשרת המושל. קודם לכן, שירת שתי קדנציות באספת המדינה של ויסקונסין, כנציג המחוזות שמרכיבים כיום את מחוזות מרינט, אוקונתו ושאונו.
הוא היה מעסיק גדול ונדבן בולט במחוז מרינט בראשיתו, ומקומות רבים במחוז נקראים על שמו – בהם העיירה סטיבנסון, ויסקונסין, וכן הספרייה הציבורית סטיבנסון בעיר מרינט. אחיו הצעיר, סמואל מריט סטיבנסון (אנ'), היה חבר בית הנבחרים מטעם מישיגן.
ביוגרפיה
ראשית חייו והשכלה
סטיבנסון נולד ב-18 ביוני 1829 בקהילה יורקטון, סמוך לפרדריקטון שבקולוניית ניו ברנזוויק (כיום בקנדה, אך אז מושבה בריטית). הוריו היו אייזק סטיבנסון האב (1791–1874), חקלאי וחוטב עצים יליד אירלנד ממוצא סקוטי־אירי, ואליזבת (ווטסון) סטיבנסון (1793–1838), שנולדה בלונדון.
קריירה בתחום העץ
סטיבנסון עבד במסחר בעץ במזרח ארצות הברית, בעיקר במיין, בקרבת קנדה. בשנת 1845 עבר לטריטוריית ויסקונסין, תחילה כמנהל נכסי יערות עבור בעלי קרקעות נעדרים, ובהמשך נכנס לעסקי העץ בעצמו.
ב־1858 השתקע בעיר מרינט, שם הרחיב בהתמדה את עסקיו, במיוחד בתקופת מלחמת האזרחים. על אף שספג הפסדים כבדים בשריפת פשטיגו בשנת 1871, הצליח להתאושש והפך לאחד מעשירי אזור האגמים הגדולים. היו בבעלותו נכסי נדל"ן במרינט, גרין ביי, מילווקי, שיקגו המתפתחת, ואזורים נוספים, וכן שטחים נרחבים של יערות אורן בצפון ויסקונסין ובמישיגן.
קריירה פוליטית
סטיבנסון הצטרף למפלגה הרפובליקנית, שהייתה פופולרית בקרב בני מעמדו בצפון. עושרו וכוחו הכלכלי הפכו אותו לדמות מרכזית בפוליטיקה המקומית והמדינתית. הוא נבחר למספר תפקידים ציבוריים – בהם מפקח עיירה, יו"ר מועצת המחוז ושופט שלום.
ב־1866 וב־1868 נבחר לאספת המדינה של ויסקונסין. בשנת 1882 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית לקונגרס ה-48, ולאחר מכן נבחר שוב לשני קונגרסים נוספים (1883–1889), כנציג מחוז הקונגרס התשיעי של ויסקונסין. לאחר מכן לא ביקש להיבחר מחדש. ב־1899 ניסה להתמודד על מושב הסנאט דרך בחירת בית המחוקקים המדינתי (כך נעשתה הבחירה אז), אך נכשל.
מנהיג פרוגרסיבי
בשנת 1900 העניק סטיבנסון את תמיכתו ואת הונו הרב לרוברט לה פולט במסע הבחירות המוצלח שלו למשרת מושל ויסקונסין. במשך שנים היה יועץ בולט לסיעת הפרוגרסיבים במפלגה הרפובליקנית ותרם ביד רחבה לקמפיינים שלה.
ב־1901 הקים את העיתון Milwaukee Free Press, שנועד לשמש שופר לפרוגרסיבים ולהתחרות בעיתון Milwaukee Sentinel שבשליטת היריבים ה"נאמנים"[1].
ב־1907 נבחר כחבר הסנאט של ארצות הברית לאחר התפטרותו של הסנאטור ג'ון קויט ספונר. בשנת 1908 התמודד שוב בפריימריז הרפובליקניים – למרות התנגדות לה פולט – וזכה, בין היתר בזכות כוחו הפוליטי והשימוש הנרחב בהונו האישי. הוא כיהן בסנאט עד 1915, לאחר שחלק מבחירותיו נחקרו בחשד לזיופים אך לבסוף אושרו. סטיבנסון נחשב לסנאטור המבוגר ביותר שנבחר לראשונה אי פעם, כשהיה בן 77.
מתנה לנשיא – "הפרה הנשיאותית"
בשנת 1909 רכש סטיבנסון פרת הולשטיין מובחרת כמתנה לנשיא ארצות הברית ויליאם הווארד טאפט. הפרה, שנקראה פולין ויין, הפכה לחיית המחמד הנשיאותית האחרונה מגזע זה, וחיה על מדשאת הבית הלבן.
פרישה ומורשת
לאחר סיום כהונתו בסנאט פרסם סטיבנסון ב־1915 את זיכרונותיו, בשם Recollections of a Long Life. הוא פרש לביתו במרינט, שם חי עד מותו ב־15 במרץ 1918.
על שמו נקראו פארק, רחוב וספרייה ציבורית במרינט, וכן העיירה סיבפנסון, ויסקונסין. אחיו הצעיר סמואל מריט סטיבנסון (אנ') שירת גם הוא כחבר קונגרס, מטעם מישיגן.
קישורים חיצוניים
- אייזק סטיבנסון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אייזק סטיבנסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ הפלג השמרני של המפלגה הרפובליקנית בשלהי המאה ה-19.
אייזק סטיבנסון41780182Q666270