רוברט לה פולט הבן
.jpg) | |||||
| לידה |
6 בפברואר 1895 מדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| התאבד |
24 בפברואר 1953 (בגיל 58) וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות פורסט היל, ויסקונסין | ||||
| שם מלא | רוברט מריון לה פולט הבן | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה | אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית המפלגה הפרוגרסיבית | ||||
| ילדים | Bronson La Follette | ||||
| שושלת La Follette family | |||||
| אב | רוברט לה פולט | ||||
| אם | בל קייס לה פולט | ||||
| |||||
רוברט מריון לה פולט הבן (באנגלית: Robert Marion La Follette Jr.; 6 בפברואר 1895 – 24 בפברואר 1953) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם ויסקונסין בין השנים 1925 ל-1947. כבן למשפחת לה פולט, הוא כונה לעיתים קרובות בכינוי "בוב הצעיר" כדי להבדיל בינו לבין אביו, רוברט לה פולט, שכיהן גם הוא כסנאטור וכמושל ויסקונסין. לה פולט הבן, יחד עם אחיו פיליפ לה פולט, המשיכו את מורשת אביהם של פוליטיקה פרוגרסיבית והקימו את המפלגה הפרוגרסיבית של ויסקונסין. הוא היה הפוליטיקאי המרכזי האחרון מהמפלגה הפרוגרסיבית בסנאט של ארצות הברית, עד שהמפלגה התפרקה בשנת 1946. באותה שנה, נחל לה פולט תבוסה בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית לסנאט האמריקאי, והפסיד לג'וזף מקארתי.
בנו, ברונסון לה פולט, היה גם פוליטיקאי בולט בוויסקונסין, וכיהן כתובע הכללי ה-36 וה-39 של ויסקונסין.
ראשית חייו
לה פולט נולד ב-6 בפברואר 1895 במדיסון שבוויסקונסין, בנם של רוברט מ. לה פולט ובל קייס לה פולט. היו לו שלושה אחים, בהם פיליפ לה פולט ופולה לה פולט.
לה פולט למד באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון בין השנים 1913 ל-1917, אך לא השלים את לימודיו עקב זיהום חמור מסוג סטרפטוקוקוס. בשנת 1938 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד במשפטים (LL.D.) מאוניברסיטת ויסקונסין. אותה מחלה מנעה ממנו לשרת בצבא במהלך מלחמת העולם הראשונה.[1] לה פולט שימש כמזכירו הפרטי של אביו בין 1919 ל-1925.
קריירה פוליטית
רפובליקני
ב-29 בספטמבר 1925 נבחר לה פולט לסנאט של ארצות הברית, מטעם המפלגה הרפובליקנית, כדי למלא את המושב שהתפנה בשל מות אביו. "בוב הצעיר", כפי שכונה, היה תומך נלהב של איגודי העובדים. הוא זכה להכרה לאומית בין השנים 1936 ל-1940 כיו"ר ועדת חקירה מיוחדת של הסנאט, שנודעה בשם "ועדת לה פולט לזכויות האזרח". הוועדה חשפה את השימוש במעקבים, הפחדה פיזית ושיטות נוספות שבהן השתמשו מעסיקים גדולים כדי למנוע מעובדיהם להתאגד.
הוא נבחר לקדנציות נוספות כרפובליקני ב-1928, וכפרוגרסיבי ב-1934 וב-1940.[2]
הוא כיהן כיושב ראש ועדת הייצור בקונגרסים ה-71 וה-72. לה פולט תמך בנשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט וברוב חוקי הניו דיל שהנהיג, עד שהתגלעה מחלוקת בינו לבין רוזוולט על בעקבות אישור "חוק הרחבת הצי" בשנת 1938.
פרוגרסיבי, בדלן
יחד עם אחיו פיליפ, הקים לה פולט את המפלגה הפרוגרסיבית של ויסקונסין בשנת 1934, ובמשך תקופה מסוימת המפלגה הייתה הדומיננטית במדינה. הוא נבחר מחדש לסנאט מטעם המפלגה הפרוגרסיבית ב-1934 וב-1940. כאחד הבדלנים הבולטים בסנאט, לה פולט היה בין מייסדי ועדת "אמריקה תחילה" בשנת 1940. [3]
באפריל 1943, ניתוח חסוי שערך החוקר האנגלי ישעיה ברלין עבור משרד החוץ הבריטי הבריטי קבע כי לה פולט היה:
בנו של המושל הנודע ואחיו של מושל ויסקונסין לשעבר, פיליפ לה פולט. קשור באופן הדוק לתנועה הפוליטית ה"פרוגרסיבית" הייחודית של ויסקונסין. הוא החל את דרכו כמתנגד בדלני למדיניות הניו דיל ובהדרגה הפך ללאומני מבולבל המתנגד לממשל. הוא דמות פוליטית אקסצנטרית ובלתי צפויה, הממשיכה לדגול ברדיקליות בנושאים פנימיים ובערפול בענייני חוץ. נטען כי הוא מוכן להביע תמיכה בבריטניה רק לאחר שזו תכפר על טעויותיה בעבר באמצעות סבל גדול אף יותר מזה שכבר חוותה. הוא פועל באופן עצמאי ואינו כפוף לאינטרסים עסקיים או קבוצות לחץ, כאשר כוחו נשען על המעמד המסורתי של משפחתו בוויסקונסין. בסופו של דבר, הוא נחשב לבעל ברית של הבדלנים.
רפובליקני בשנית
כאשר המפלגה הפרוגרסיבית של ויסקונסין התפרקה, שב לה פולט למפלגה הרפובליקנית בשנת 1946. הוא סייע בניסוח וקידום חוק ארגון מחדש של החקיקה משנת 1946, אשר הביא למודרניזציה של תהליך החקיקה בקונגרס. [4]
_Senator..._-_NARA_-_199587.jpg)
לה פולט נכשל בניסיונו להיבחר לקדנציה נוספת בבחירות לסנאט בשנת 1946 מטעם המפלגה הרפובליקנית. הוא ניהל מערכת בחירות בדלנית שהתנגדה לאו"ם, והביע ביקורת חריפה כלפי שליט ברית המועצות יוסיף סטלין. בסופו של דבר, הוא הפסיד למועמד ג'וזף מקארתי בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית בהפרש קטן – 207,935 קולות לעומת 202,557.
בתחילת המרוץ הוביל לה פולט בפער משמעותי בסקרים, אך הפער הצטמצם בהדרגה. ביום הבחירות המקדימות, תוצאות הקלפי האחרונה שדיווחה על תוצאותיה הכריעו את הכף לטובת מקארתי. בתגובה לתבוסתו, שלח לה פולט למקארתי מברק בן מילה אחת: "Congratulations" (ברכותיי).
לה פולט קיבל מספר החלטות שפגעו במסע הבחירות שלו בפריימריז. התפרקות המפלגה הפרוגרסיבית והתמודדותו כמועמד המפלגה הרפובליקנית באותה שנה עלו לו באובדן תמיכתם של רבים מתומכיו הפרוגרסיביים. במקביל, הרפובליקנים השמרנים חשדו בו, משום שבעבר התמודד נגדם.
בביטחון מופרז בניצחונו, הוא פגע עוד יותר בסיכוייו כאשר בחר להישאר בוושינגטון די. סי. כדי לנסח ולקדם את חקיקת "חוק הארגון מחדש של הרשות המחוקקת לשנת 1946", במקום לשוב לוויסקונסין ולנהל שם את מסע הבחירות שלו.
לה פולט נאלץ להתמודד עם קמפיין אגרסיבי שניהל נגדו מקארתי, ונכשל בהפרכת טענותיו – שחלקן היו שקריות לחלוטין. מקארתי תקף אותו על כך שלא התגייס למלחמה, אף על פי שלה פולט היה בן 46 בזמן המתקפה על פרל הארבור וגילו מנע ממנו מלהתגייס לשירות.
מקארתי ניצל את עברו הצבאי, תוך שהוא מדגיש את כינויו מתקופת המלחמה, "טייל-גאנר ג'ו" (Tail-Gunner Joe), והשתמש בסיסמה: "הקונגרס זקוק לתותחן זנב (טייל-גאנר)". הוא גם טען שבעוד הוא נלחם עבור מולדתו, לה פולט צבר רווחים גדולים מהשקעות – רמיזה שפגעה בו קשות והציגה אותו כספסר מלחמה (war profiteer). בפועל, דווקא מקארתי עצמו השקיע בשוק המניות במהלך המלחמה, והרוויח 42 אלף דולר אמריקאי בשנת 1943. השקעותיו של לה פולט כללו אחזקה חלקית בתחנת רדיו, שהניבה לו רווח של 47 אלף דולר בתוך שנתיים.
לאחר תבוסתו בידי מקארתי, שימש לה פולט כיועץ לענייני סיוע חוץ לממשלו של הארי טרומן.[5] באוגוסט 1947, העיתונאי מארקיס צ'יילדס דיווח מוושינגטון הבירה כי לה פולט "התמקם בנוחות במשרדיו בוושינגטון כיועץ כלכלי לכמה תאגידים גדולים".
חיים אישיים ומותו
,_Belle_Case_La_Follette_(1859%E2%80%931931),_Robert_M._La_Follette_Sr._(1855%E2%80%931925),_and_Robert_M._La_Follette_Jr._(1895%E2%80%931953)_at_Forest_Hill_Cemetery,_Madison,_WI.jpg)
בשנת 1930 התחתן לה פולט עם רייצ'ל וילסון יאנג, ולזוג נולדו שני ילדים: ג'וזף אודן לה פולט וברונסון קאטינג לה פולט.[6]
ב-24 בפברואר 1953, נמצא לה פולט מת מפצע ירי עצמי ימים ספורים לאחר יום הולדתו ה-58 בוושינגטון הבירה. [7] עוזרו, וילבור וייט, הצהיר כי "כנראה היה שרוי בדכדוך בשל מחלת לב ממנה סבל במשך זמן רב". [8]
הוא נטמן בבית הקברות פורסט היל במדיסון שבוויסקונסין. הוא הותיר אחריו את בניו, ברונסון לה פולט, ששימש כתובע הכללי של ויסקונסין בין השנים 1965–1969 ו-1975–1987, וג'וזף אודן לה פולט, שעבד במשך הקריירה שלו ב-IBM. [9]
ב-9 בספטמבר 1953 העיד ג'ון לאוטנר בפני ועדת-המשנה לחקירות קבועות של הסנאט בראשותו של ג'וזף מקארתי, וחשף את קיומם של קומוניסטים ששירתו בצוות ועדת המשנה של לה פולט. ישנם היסטוריונים הסבורים שלה פולט התאבד מחשש שייחשף על ידי מקארתי, בעוד אחרים מאמינים כי נכנע לחרדה ולדיכאון שמהם סבל במשך רוב חייו.
קישורים חיצוניים
- רוברט לה פולט הבן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- רוברט לה פולט הבן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ "La Follette, Robert Marion, Jr. 1895–1953". Wisconsinhistory.org. 8 באוגוסט 2017. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "LA FOLLETTE NAME IS BACK IN POLITICS; Grandson of Progressive Is Running in Wisconsin". The New York Times. 24 במאי 1964. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "America First Committee". spartacus-educational.com. Spartacus Educational Publishers Ltd. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Welcome to The American Presidency (אורכב 10.12.2005 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ "Statement by the President on the Economic Effects of Foreign Aid". presidency.ucsb.org. The American Presidency Project. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "LaFollette [sic] family of Madison, Wisconsin". Politicalgraveyard.com. נבדק ב-16 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Maney, Patrick. "Joe McCarthy's First Victim". vqronline.org. The Virginia Quarterly Review. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "U.S. Ex-Senator's Suicide". The Canberra Times. 26 בפברואר 1953.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "La Follette Death Ends Era in West. Hope for Progressive Comeback Diminishes. Party Once Was Supreme Power in State". The New York Times. 26 בפברואר 1953. נבדק ב-22 במרץ 2008.
{{cite news}}: (עזרה)
רוברט לה פולט הבן41713048Q377506