אין ולאו ורפיא בידיה
אִין וְלָאו וְרָפְיָא בִּידֵיהּ (תרגום מארמית: "כן ולא ורפוי בידו") הוא ביטוי חז"לי ארמי, שמשמעותו אי-ודאות בידיעה מסוימת או קושי בהכרעת עניין כלשהו, ביחס לאדם מסוים.
הביטוי ומשמעותו
הביטוי מופיע במספר מקומות בתלמוד בבלי, אצל אמוראים שנשאלו בנושאים הלכתיים, ותשובתם הייתה "אין ולאו ורפיא בידיה"[1], כלומר שהשיבו על כך מספר פעמים תשובות סותרות, פעם לאיסור ופעם להיתר (או - בדיני ממונות - פעם לטובת התובע, ופעם לטובת הנתבע), משום שלא היו ברורים בהוראת הלכה זו[2], או שענו באופן רפה, לפי שהסתפקו בהכרעת הדבר[3].
הביטוי מופיע בתלמוד אצל אמוראים מהדור השני והשלישי (רב יהודה, רב הונא ורבי אבהו), ובהמשך הוא מופיע פעמים רבות בדברי הראשונים, על סמך הביטוי בתלמוד. בעוד שבתלמוד הוא מופיע בעיקר כתיאור לתשובות סותרות, כשהתלמוד מציין שהדבר נבע מכך שהדבר לא היה ברור אצל האמורא המשיב, בדברי הראשונים הוא כבר מופיע כביטוי שמשמעותו היא ספק ואי הגעה להכרעה, וכך גם מאוחר יותר בדברי האחרונים, כשחלקם מציינים את הביטוי בגוף ראשון - כלפי עצמם: "אין ולאו ורפיא בידי".
בתלמוד הירושלמי מופיע הביטוי "אכן אכן"[4] או "הכין הכין"[5], ויש ממפרשי הירושלמי שפירשו את ביטוי זה כמקביל ל"אין ולאו ורפיא בידיה"[6].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ג עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קט"ז עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ה עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י"ד עמוד א'.
- ^ ראו רש"י, פירוש רש"י לתלמוד, על מסכת שבת, דף קט"ז, עמוד א', ד"ה אין ולא, ועל מסכת קידושין, דף ס"ה, עמוד א', ד"ה אין ולא, ועל מסכת בבא מציעא, דף י"ד, עמוד א', ד"ה אין ולאו.
- ^ ראו רש"י, פירוש רש"י לתלמוד, על מסכת שבת, דף קי"ג, עמוד א', ד"ה ורפיא בידיה.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ג'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ח', הלכה ג'; תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ט', הלכה ב'.
- ^ רבי ישכר תמר, עלי תמר, על מסכת סוטה, פרק ט', הלכה ב', ד"ה תני ר"י, ועל מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ג', ד"ה דילמא, ועל מסכת הוריות, פרק א', הלכה א', ד"ה יכול בד"ה ויש לבאר.
.png){kind=small}
