רבי אלימלך בר שאול

מתוך המכלול
(הופנה מהדף אלימלך בר שאול)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אלימלך בר שאול
אלימלך בר שאול.JPG
נואם בכנס תורה שבעל פה תשכ"א
לידה 1913
תרע"ג
ירושלים
פטירה 16 באוקטובר 1964
י' בחשוון תשכ"ה
מקום פעילות רחובות
תחומי עיסוק רבה של רחובות
תפקידים רבה של שדה יעקב
רבותיו הרב אריה לוין, הרב אייזיק שר, הרב מאיר חדש, הראי"ה קוק
חיבוריו מצווה ולב, מערכי לב, מן הבאר, ריח מים

רבי אהרן אלימלך בר-שאול (תרע"גתשכ"ה, 1913 - 1964) היה רב העיר רחובות, ומחבר ספרי הגות ואמונה.

חייו

נולד בירושלים למשפחת שאולזון החב"דית. גדל בשכונת קריית משה. למד בישיבת עץ חיים ובישיבת חברון. התקרב לראי"ה קוק ונהג להשתתף בסעודה שלישית שערך בישיבת מרכז הרב. בתקופה מסוימת מסר שיחות מוסר לקבוצה מתלמידי ישיבת חברון שהייתה מעוניינת לשמוע שיעורים ושיחות מוסר בעברית דווקא ולא ביידיש כפי שהיה נהוג שם אז. רוחה של ישיבת חברון ניכרת בספריו ויש ממאמריו המהווים, במידה רבה, עיבודים של שיחות הסבא מסלבודקה, רבי נתן צבי פינקל, ששמע, כנראה, מהרב מאיר חדש.

בשנת תש"ג נבחר להיות הרב של שדה יעקב ובשנת תש"ט עבר לרחובות ללמד בישיבת קלצק, שהתאחדה מאוחר יותר לישיבת הדרום. לרחובות הגיעו עמו גם כמה מתלמידיו בישיבת חברון.

בשנת תשי"א נבחר לרבה הראשי של רחובות. פעל לחיזוק היהדות בעיר, ובפרט שמירתה הציבורית של השבת, יצר סביבו חוג של זוגות צעירים ויזם את הקמתו של בניין הרבנות, שאותו שאף להפוך למרכז רוחני הכולל ספריה תורנית עשירה. לימד בישיבת כרם ביבנה ובישיבת הדרום. כיהן כחבר בוועדה לענייני חינוך של הרבנות הראשית ועסק רבות בענייני חינוך. היה חבר בחבר הרבנים של הפועל המזרחי ובמקביל בחבר הנאמנים של החינוך העצמאי של אגודת ישראל[1]. אנשי הקיבוץ הדתי התייעצו בו רבות[2]. נמנה עם הכותבים באנציקלופדיה התלמודית.

באמצע שנות ה-50 נתגלעו בינו ובין הרב יואל קלופט (שכיהן אז כרב שכונה ודיין בבית הדין ברחובות), סכסוכים, בין השאר בנוגע למינוי שוחטים והקמת בתי ספר דתיים. בשנת 1957 הודיע הרב בר שאול על התפטרותו ובעקבות זאת הורו הרבנים הראשיים על העברת הרב קלופט מתפקידו. לעומת זאת, מועצת גדולי התורה והרב יחזקאל סרנא התערבו למען הרב קלופט ודרשו שלא להעבירו מתפקידו[3]. בסופו של דבר עבר הרב קלופט לכהן כאב בית דין בחיפה.

נפטר בפתאומיות בי' בחשוון ה'תשכ"ה בגיל 51 מהתקף לב. על שמו רחוב בעיר רחובות. קרויים על שמו גם בניין הרבנות בעיר וכולל אברכים, הוותיק והגדול בעיר.

עמדותיו

כחניך סלבודקה, הדגיש את גדלות האדם, את יכולותיו ואת חובתו להמשיך ולהתעלות במשך חייו. הסתייג מרעיון הצמחונות, מחשש שיוביל להשוואה בלתי רצויה בין האדם לבעלי החיים ולהקטנת ערך האדם. בנוגע ללימוד התורה אמר: "תפרש את התורה כמיטב הבנתך ובכל שיטה הנראית לך נכונה – ובלבד שנקודת המוצא שלך היא האמונה השלמה בתורה מן השמים"[4].

כאשר נשאל על היחס בין התורה למדע השיב כי קביעותיו של המדע הן בגדר ספק, בעוד האמת התורנית היא ודאית. ראה ערך חיובי בעבודה ובמלאכה ועודד את העוסקים בה.

את הכפירה שייך לתחום המידות והתכונות, כמקובל בקרב בעלי המוסר. את חוקי הקורבנות הסביר כביטוי חיצוני לרגש הפנימי כלפי הבורא, הדומה ביסודו למחוות הנהוגות בין בני אדם, כנתינת פרחים או הענקת שי. בדרך דומה פירש את הרצון להחמיר מעבר לדרישות ההלכה כהבעה של רגש האהבה כלפי ה', הדומה ביסודו לאהבה שאותה רוחש אדם לבני משפחתו ולחבריו. את ערכי הצניעות, בייחוד את חובת כיסוי ראשה של האישה, נימק בצורך הפנימי להימנע מחשיפה פומבית של דברים שכלפיהם חש האדם רגש אישי עמוק ואינטימי. כמי שחי בתקופה שבה תפסו הרעיונות השיתופיים מקום מרכזי, הוא מתייחס גם לשאלת הרכוש הפרטי. הוא מצביע על כך שבמקורות ניתן למצוא הן את הגישה המחייבת את השמירה עליו והן הרואה בו חריגה מטבע הבריאה.

מדינת ישראל הייתה בעיניו הזדמנות גדולה שעליה יש לשמוח ולברך. את העשורים הראשונים של המדינה, ראה כפתחה של תקופה רבת סיכויים מחד גיסא וסיכונים מאידך גיסא. כתב כי השואה באה מהקב"ה שכבר הזהיר בתורה מפני אסונות העלולים להתחולל. עם זאת, שלל את הנוהג, שהחל מתגבש בבתי הכנסת של הקיבוץ הדתי, לקרוא בתורה בברכה ביום העצמאות, מסיבות הלכתיות.

ספריו

חיבר ספרי מחשבה והגות המושפעים, כאמור, משיטת המוסר נוסח סלבודקה, מהגות הראי"ה קוק ועוד. לשונו פיוטית ועם זאת בהירה. חיבוריו יצאו בכמה וכמה מהדורות. מכתביו בהלכה נדפס מעט בקבצים שונים. חלק מכתביו ההגותיים עדיין לא נדפס.

  • מצווה ולב - ב' כרכים, מאמרים בענייני מחשבה, הגות ומוסר
  • מערכי לב - דברי תשובה לצעירים בענייני השקפה, מעין שו"ת בענייני מחשבה.
  • מן הבאר - שיחות לפרשיות השבוע ולמועדים
  • ריח מים - לקט רעיונות הגותיים ומוסריים קצרים, רובם בשיטת בעלי המוסר.

משפחתו

היה נשוי לרבנית יעל (הינדא פייגא) בר-שאול לבית ברמן. ילידת דווינסק, עלתה לארץ מחרקוב שבאוקראינה יחד עם הוריה, ישראל ופסיה ברמן בשנת תרצ"ה.

מחתניו: הדיין הרב בנימין בארי, ראש כולל דיינות בישיבת כרם ביבנה ואב"ד אשקלון בגמלאות, והרב אביגדור שילה, מלמד בישיבת ההסדר "אור עציון". אחד מנכדיו הוא מדריך הטיולים ואיש ידיעת הארץ, אלידע בר-שאול.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים