אליעזר ננס
 | |
| ספרו "האיש שלא נכנע" ועליו תמונתו | |
| לידה |
5 ביוני 1897 ה'תרנ"ז |
|---|---|
| פטירה |
22 במרץ 1997 (בגיל 99) י"ג באדר ה'תשנ"ז |
| פעילות בולטת | אסיר בגין שמירת מצוות, מייסד ספריית חב"ד בירושלים ומכון היכל מנחם |
אליעזר (לייזר) ננס (ה' בסיוון ה'תרנ"ז, 5 ביוני 1897 – י"ג באדר ב' ה'תשנ"ז, 22 במרץ 1997) היה אסיר בברית המועצות, ואוטוביוגרף בולט, חסיד חב"ד. ריצה את תקופת המאסרים והגלויות הארוכה ביותר שריצה יהודי בברית המועצות בעוון שמירת יהדות - כ-20 שנה.
ביוגרפיה
נולד בחרסון אוקראינה למרדכי אריה לייב ננס ולחיה רבקה. הסוהרים הסובייטים כינוהו "סובוטא" (שבת ברוסית), בשל שמירתו במסירות נפש את השבת והלכותיה. בה'תשל"ב פרסם ביידיש את קורות חייו במאסרים והגלויות בספר "מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס[1]" (20 שנותיי בבתי הכלא הסובייטים). הוא חתם על הספר בשם העט "אברהם נעצאך"[2], כדי לא להזיק לבני משפחתו שנותרו בברית המועצות. הספר תורגם לאנגלית תחת השם "My twenty years in soviet prisons". קורות חייו נכתבו גם בקומיקסים וספרי ילדים, כמו "מול משטר האימה" וכן "מול כוחות הרשע" בהוצאת "אורות" החסידית.
בוגר ישיבת תומכי תמימים בלובביץ'.
ייסד את ספריית חב"ד ומכון היכל מנחם בירושלים וניהל את כולל חב"ד בישראל, עם הרב שלמה יוסף זוין.
לא היו לו ילדים.
נטמן בהר הזיתים.
הנצחה
בשנת תשס"ה נקרא על שמו רחוב בין שיכון חב"ד לתל ארזה בירושלים[3].
לקריאה נוספת
- נפתלי צבי גוטליב האיש שלא נכנע ה'תשנ"ז, מכון היכל מנחם, ב-2014 יצא בתרגום לרוסית
- רייזל פרידמן, איש השבת - סובוטא: פרקי הוד מחייו של רבי אליעזר ננס, תשע"ג, מכון היכל מנחם
- זלמן רודרמן, מול כוחות הרשע : חיי הגבורה של רבי אליעזר ננס שאפילו עשרים שנות מאסר ועבודת פרך לא הכניעוהו, תשע"ג, כפר חב"ד
הערות שוליים
- ^ ספרו של אליעזר ננס בשלמותו בספרייה הלאומית (ביידיש)
- ^ צורה יידישאית ל-אברהם נצח
- ^ רחוב מעלה הרב ננס באתר עיריית ירושלים; "מעלה הרב ננס" נחנך במעמד מרשים אתר col אלול תשס"ז
